שותף מנהל בהרצוג פוקס נאמן: "לפעילות המשרד שלנו אין זיקה להון שלטון"

אם יש משהו שמכעיס את עו"ד מאיר לינזן זה הניסיון לזהות את המשרד שלו, הרצוג, פוקס, נאמן - המשרד הגדול ביותר בענף ואשר אחד ממייסדיו היה נשיא המדינה - עם קשרי הון שלטון. "אין למשרד שום זיקת הון שלטון. רוב הפעילות שלנו אינה תלויית שלטון. איננו מציעים קשרים ואיננו נזקקים להם", הוא אומר.

כביסוס לאמירתו הוא מוסיף שמשרדו נעדר מפרשיות הטייקונים האחרונות שכיכבו לאחרונה על הרצף שבין הפלילי לאזרחי, כגון נוחי דנקנר  ואליעזר פישמן.

מאיר לינזן צילום: נמרוד גליקמן

"בפועל איננו מייצגים טייקונים ישראלים. בדרך כלל אנחנו בצד השני, של הרוכשים. לא ייצגנו את איי.די.בי, אלא את האחים ספרא, שמכרו לה את סלקום. במכירת פרטנר ייצגנו את התאגיד הצ'ינסון מהונג קונג מול אילן בן דב".

עו"ד מאיר לינזן הוא השותף-המנהל ומנהל מחלקת המסים במשרד. שמו פחות מוכר לציבור מפני שאינו ליטיגטור שמרעים בתקשורת ובאולמות בתי המשפט, אבל הוא בהחלט מהמובילים בקטגוריה של 'עורכי הדין החזקים בישראל שלא שמעתם עליהם'.

למשרד הגיע ב־1979 כעתודאי וטרום מתמחה, התמחה אצל יעקב נאמן וכיום הוא מנהל המשרד, מוביל אותו עם שלושת עמיתיו, עורכי הדין אהוד סול, אלן סאקס ויעקב שרביט.

רוב הפעילות של המשרד היא בינלאומית. תושבי חוץ ומשקיעים זרים שפועלים כאן, ישראלים שפועלים מחוץ לישראל, תאגידים זרים שנתבעים בישראל. המבט הבינלאומי הזה מספק ללינזן זוויות חיוביות בדרך כלל על ישראל.

"ממשלת ישראל משדרת בסך הכל רוח חיובית, משקיעי חוץ מתקבלים אצל הבכירים, מוצעות הטבות מס", הוא אומר ומוסיף גם את בתי המשפט לקטגוריה של מאירי הפנים: "בניגוד לרוב מדינות המערב, שמגלות אהדה למתדיין המקומי, נתפסים בתי המשפט בישראל כאובייקטיביים שאינם מפלים לרעה תאגידים זרים שנתבעים כאן. מערכת המשפט כאן נקייה ומקצועית, וזה קריטי לתושבי חוץ שיכולים לאכוף זכויות ולקבל משפט צדק". ואם יש למערכת הזו פגמים, הם לא בהכרח רעים ללקוחות של לינזן, תאגידים זרים שנתבעים בישראל. "גלגלי הצדק טוחנים לאט", הוא אומר, "שזה לא תמיד רע לנתבעים".

ההתמקדות במשקיעים זרים היא המורשת שהנחילו למשרד האבות המייסדים. "את החזון של ייצוג תושבי חוץ הביא חיים הרצוג, נשיא המדינה לשעבר, שבנשמתו היה יזם. מייקל פוקס שעלה לישראל אחרי מלחמת ששת הימים התווה את דרך השירות ללקוחות בינלאומיים, ויעקב נאמן, שר אוצר ומשפטים לשעבר, שהיה מראשוני עורכי הדין בישראל שעשו תואר שני ושלישי מחוץ לישראל".

שרת המשפטים שקד הכריזה מלחמת חורמה על על הבירוקרטיה והרגולציה בישראל.

"צריך להבדיל בין בירוקרטיה לרגולציה. הבירוקרטיה מייגעת, אטית, מפריעה. הרגולציה ברובה סבירה. ההצלחות הגדולות של המשק הישראלי, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הן במקומות שהרגולציה והבירוקרטיה פחות קיימות. לעומת זאת, בתחומי אנרגיה או ביטוח התהליכים מסויטים. יש חשש וחשד מגורמים זרים שישתלטו על תחומים אלה".

אחד התחומים שסבלו מנחת ידה של הרגולציה היה הגז.

"הגז התגלה לפני שידענו מה לעשות אתו. ואז חוקקו חוקים רטרואקטיביים בנושאי היצוא והמיסוי וזה נראה רע מאוד. אנשים השקיעו ואחר כך שינו את כללי המשחק. יש מדדים בינלאומיים של 'דואינג ביזנס', כמה זמן לוקח לקבל רישיון ואלו תהליכים צריך לעבור. בסך הכל ישראל נמצאת במקום בינוני ומושכת משקיעי חוץ. הטכנולוגיה כאן טובה וכוח אדם טוב, ועדיין זול יותר מארצות הברית ומאירופה".

אחת הפעילויות הבינלאומיות הפחות ידועות של המשרד היא ספורט.

"יש לנו לקוח בשם פוקרסטארס, שנותן חסות לטניסאי רפאל נדאל ולקוח אחר שלנו 888 של אבי שקד נותן חסות לקבוצת הכדורגל הספרדית סביליה ולקבוצה האנגלית מידלסברו, אנו מטפלים בחוזים בסופרבול, מרכז פרס מול ברצלונה ועוד. יש לחץ מהשטח, מהצעירים, להקים מחלקת ספורט".

הלבנת הון הפכה בשנים האחרונות לכוכבת כתבי האישום במשפט הכלכלי. האם אין בכך צביעות לנוכח העובדה שלישראל לא היתה בעיה עם כספי יהודים שעשו עלייה בלתי לגאלית?

"מאז שישראל נכנסה ל־OECD עליה להתנהג כחברה במועדון ולאכוף את הרגולציה הבינלאומית בתחום. אין להביא לישראל כספים לא כשרים. ישראל לא זקוקה להם בבנקים שלה. עם זאת, קמנו כמדינה של העם היהודי שמחויבת לאפשר לכל יהודי לעלות אליה, ולא ייתכן שלא נאפשר זאת על ידי כך שנכריח אותו לחשוף את הונו ומקורותיו שמחוץ לישראל.

“החוק היום קובע שיהודי פטור למשך עשר שנים ממס בישראל על נכסים לא ישראלים ופטור מהצהרה על נכסים מחוץ לישראל. מדינות כבריטניה, איטליה, צרפת ושווייץ לא דורשות מ’עולים’ מטעמים כספיים הצהרה על הכספים שלהם. ברגע שישראל תדרוש מעולה להצהיר על כסף שלא לצורך, היא תמנע מיהודים רבים לעלות לישראל’ והם אינם עולים כדי להלבין הון אלא בגלל אנטישמיות בארץ מגוריהם".

מהן תובנותיך בנוגע לתופעת הפרישות והמיזוגים בין המשרדים?

"ישנו תהליך המאפיין משרדים רבים והוא פרישות של עורכי דין צעירים. הם לרוב פורשים מהמקצוע, או פורשים לחברות או לחו"ל. כל זאת בשל הסיכוי להתפתח מהר יותר וגבוה יותר".

איך זה משפיע על המשרד שלך?

"אצלנו רוב הפרישות הן לא למשרדים אחרים. אלינו פונים בכירים ומשרדים כדי להתמזג, ואנו בוחרים בכאלה שמחזקים אותנו בתחומים ספציפיים".