הלמ"ס: חמישית מהשכירים מדווחים שבריאותם וביטחונם בסכנה

סקר חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף את הנתונים שצריכים להדאיג מאוד את פקחי הבטיחות בעבודה של משרד העבודה והרווחה, שגם כיום מתמודדים עם כח אדם חסר ובעיות בטיחות רבות בענף הבנייה שכבר הובילו להרוגים רבים מבין הפועלים.

בסקר שנערך בשנה שעברה בדקו התנאים הפיזיים של השכירים במשק, והממצא הדרמטי ביותר שעולה ממנו הוא כי חמישית מהשכירים חשים כי בריאותם או ביטחונם בסכנה בגלל עבודתם (במידה רבה או במידה מסוימת).

בקרב עובדים מקצועיים ובלתי-מקצועיים, חלקם הגדול בתעשיות השונות, 42% חשים בסכנה לבריאותם או לביטחונם, כאשר אחד מכל חמישה עובדים שדיווחו על תחושה כזו אומרים כי המעסיק לא יידע אותם על הסיכונים בעבודה.

קריסת מנוף ברמת גן צילום: אורן יהב

בנוסף, חמישית מהעובדים שדיווחו כי עבודתם מחייבת לבישת ציוד מגן אישי אומרים כי הם לא תמיד לובשים את ציוד המגן הנדרש. 22% מהנשאלים, כ-747 אלף איש בכלל האוכלוסייה, דיווחו כי הם חשופים בעבודתם לגזים וחומרים שעלולים לפגוע בבריאותם. אגב, 60% מהאחיות מרגישות שעבודתם מסכנת אותם, אם כי הסקר לא מפרט באיזה מובן בדיוק.

סוגיית גיל הפרישה

לבליל הנתונים שמפרסמת הלמ"ס יש חשיבות מזווית נוספת, והיא הדיון שמתקיים בשנים האחרונות על העלאות נוספות של גיל הפרישה של נשים, מ-62 כיום ל-64, ובעתיד גם לגברים שיכולים היום לפרוש בגיל 67.

עובד שכבר היום מדווח על קשיים פיזיים ניכרים במקום העבודה שלו ועתה יצטרך להישאר בו עוד שנתיים או יותר כדי להיות זכאי לפנסיה לא רק ימשיך לסבול ויגדיל את הסבירות של פגיעה פיזית בעצמו אלא גם יהיה פנסיונר חולה יותר שייצטרך שירותים בריאותיים יקרים יותר, כלומר המשק הישראלי ייפגע מהעלאה לא מידתית ומסודרת של גיל הפרישה. לדוגמה, הקמה של מסלולים מסודרים ורחבי היקף אליהם יכולים להיכנס עובדים במקצועות מסוכנים ושוחקים כדי ללמוד מקצוע חדש, בין אם באותו מקום עבודה ובין אם באחר.

במילים אחרות, כל עוד אין מספיק השגחה מצד משרד העבודה והרווחה על תנאי העבודה של העובדים במשק, וכל עוד אין פתרונות לעובדים במקצועות שוחקים ומסוכנים לבריאות, קשה יהיה לראות איך אפשר להעלות את גיל הפרישה.