דואר אדום ועידות

בזכות בנט, גם השנה לא יהיה מזון בריא בבתי ספר

אף שהצהיר שהפיקוח על איכות המזון יוטמע בבתי הספר כבר בשנת הלימודים הקרובה, בנט הזניח את העניין ופספס את המועד; זאת אף שהושגה פשרה בנושא שעיכב את יישום התקנות, שלפיה ישיבות שלא מסוגלות לעמוד בעלויות יוחרגו מהחוק לשנה אחת; יישום החוק מתעכב מאז 2014; משרד החינוך: "הנושא בבחינה"

ספי קרופסקי 06:5910.08.17

תקנות הפיקוח על איכות המזון בבתי הספר עדיין לא אושרו בכנסת, ולכן אינן צפויות לחול על שנת הלימודים הקרובה. התקנות פורסמו בהתאם לחוק שאושר במליאת הכנסת ב־2014, אך היישום מתעכב מאז.

קראו עוד בכלכליסט:

מימין: שר הבריאות יעקב ליצמן ושר החינוך נפתלי בנט צילום: אבי רוקח, ירון ברנר

העיכוב הנוכחי מגיע דווקא לאחר שהסתמנה פשרה בין משרדי החינוך והבריאות, שבמסגרתה סוכם על החרגת הישיבות מתוכנית הפיקוח לשנת הלימודים הקרובה.

אלא שנוסח הפשרה העדכני, לפחות לפי הצהרות רשמיות במשרד המשפטים, עדיין לא עבר לבחינת הגורמים המקצועיים במשרד, והתקנות שדורשות אישור סופי בוועדת החינוך של הכנסת - לא עברו במושב האחרון שהסתיים. המשמעות היא שגם בשנת הלימודים הבאה התקנות לא יוחלו.

הסיבה האחרונה לסחבת היתה בקשה לדיון מחודש שהגיש במושב הנוכחי ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה לוועדת החינוך. בבקשה הביע אשר השגות על החלת התקנות על ישיבות. אשר, חבר סיעתו של שר הבריאות יעקב ליצמן שהניף את דגל המאבק במזון הלא בריא, טען כי הישיבות לא מסוגלות לעמוד בעלויות. מאחוריו ניצבו רבנים מאותן ישיבות.

גם לכך הסתמן פתרון כששר החינוך נפתלי בנט הגיע להסכמות מול אשר ונציגי הישיבות, שלפיהן הישיבות יוחרגו מהחוק לשנה אחת באמצעות הוראת שעה. אלא שגם הצעה הזו עדיין לא הובאה לייעוץ משפטי, והמהלך תקוע.

נשיא עמותת מהיום - הפורום הישראלי לאורח חיים בריא, פרופ' איתמר רז, שלח לאחרונה מכתב בנושא לשרים ליצמן ובנט ובו כתב כי "פשוט שובר את הלב לגלות את הרשלנות בטיפול בחתימה על תקנות החוק לפיקוח על איכות המזון ותזונה נכונה במוסדות הלימוד בישראל". בהמשך המכתב מבקש רז מהשרים "לסיים את הסאגה, לכנס את ועדת החינוך ולחתום על התקנות במהרה".

בחוזר מנכ"ל משרד החינוך שפורסם בשנה שעברה הובהר כי בשטחי מוסדות חינוכיים תיאסר מכירה או הגשה של מאכלים ומשקאות ממותקים ומאכלים מטוגנים ועשירים בשומן. מאכלים ממותקים שהכנסתם תיאסר הם בין היתר עוגות, עוגיות, רוגלך, קרואסונים, ופלים, סוכריות. בגזרת המאכלים המטוגנים והעשירים בשומן צוינו צ'יפס, חטיפים מלוחים, בורקס, ג'חנון ומלאווח. בנוסף, תיאסר מכירה או הגשה של מזון מעובד המכיל פוספטים וניטרטים כמו נקניקיות וקבב וכן של מנות אישיות להכנה מהירה.

אלא שיש קושי לאכוף את הסעיפים שפורסמו בחוזר מנכ"ל, והאפשרות להפעיל כלי אכיפה אפקטיביים היא רק בעזרת החוק והתקנות.

לפי נתונים עדכניים של משרד הבריאות, כ־18% מילדי כיתה ז' מתמודדים עם עודף משקל ו־13% מתמודדים עם השמנת יתר. בקרב תלמידי כיתה א' ל־12% יש עודף משקל ו־9% נוספים מתמודדים עם השמנת יתר. במשרד מעריכים כי עלויות הטיפול הרפואי כתוצאה מהשמנה בקרב כל קבוצות הגיל מגיעות לכ־6 מיליארד שקל בשנה, כ־10% מההוצאה הלאומית השנתית לבריאות. מתוך הסכום הזה כ־2 מיליארד שקל הולכים ישירות לטיפול בהשמנה.

ממשרד החינוך נמסר: "התקנות אושרו בוועדת החינוך של הכנסת בינואר 2017, אולם לאחר מכן הוגשה בקשה לערוך בהן תיקון. העניין נמצא בבחינה. יובהר שהלכה למעשה ישנו חוזר מנכ"ל שמחייב את כל המזנונים במוסדות החינוך להגיש אך ורק מזון בריא. ובמסגרתו ישנו פירוט על אודות המאכלים והתפריטים שיש לספק במוסדות חינוך".