פרסום ראשון
הלחץ הציבורי עבד: לא תאושר ההחלטה למנות משנים למנכ"לים במשרדי ממשלה ללא מכרז
ממלא מקום נציב שירות המדינה אודי פראוור החליט לדחות את ההחלטה שנקבעה בוועדת שקד-לוין. למרות שנתניהו ופראוור תמכו בהחלטה, גבר לבסוף הלחץ הציבורי נגד הגל הצפוי של מינויים פוליטיים. גורמים בממשלה הביעו דאגה מאובדן השליטה של נתניהו בשירות הציבורי
ממלא מקום נציב שירות המדינה אודי פראוור החליט בעקבות הלחץ הציבורי להוריד מסדר היום של ועדת השירות את נושא מינוי משנים למנכ"לים במשרדי הממשלה כמשרות אמון.
- מנכ"ל משרד ממשלתי ימנה את המשנה במקום השר, תנאי הסף יוחמרו
- פראוור: "היה לי יותר קל להתחמק משאלת המינויים"
- נציב זמני, נזק קבוע
ביום חמישי האחרון קבעה וועדת השרים שקד-לוין, שעוסקת במינויי הבכירים במגזר הציבורי ובראשה עומדים שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין, כי בכל משרד ממשלתי עם מעל ל-150 עובדים ימונה משנה למנכ"ל במשרת אמון.
פראוור, היה אמור לאשר היום (ד') את ההחלטה באמצעות ועדת השירות הציבורי, אולם ההתנגדות הציבורית הרבה בכלי התקשורת ובמשרדי הממשלה הביאו לדחייה של ההחלטה בשלב זה.
גורמים המעורים בנושא אמרו ל"כלכליסט כי למרות שפראוור הוא מינוי זמני שמונה ישירות על ידי רה"מ, נתניהו עצמו לא התערב בסוגייה, אולי מאחר שהוא עסוק בימים אלה בעיקר בחקירות.
מלבד החלטה זו, המליצה ועדת שקד-לוין גם על הפחתת החברים בוועדות האיתור מחמישה לשלושה, כדי להקל על הליך המינויי.
ההצעה שעלתה על ידי שר האנרגיה יובל שטייניץ, התקבלה כפשרה לעומת ההצעה של שר השיכון גלנט, לבטל את כל וועדות האיתור ולאפשר לכל מינויי הבכירים (כ-130-150 משרות) להיות משרות אמון.
כרגע עדיין לא ברור האם מדובר בדחייה טכנית שנובעת מחוסר מוכנות לוועדה או מחלוקות פנימיות, או שמא בדחייה יותר מהותית, עד למינויו של נציב שירות מדינה חדש או להארכת כהונתו של פראוור - שצפויה להסתיים בסוף החודש.
הנציב הקודם, משה דיין, התנגד להחלטה ועיכב את ביצועה. העמדה המקצועית של הנציבות ערב מינויו של פראוור לתפקיד, הייתה נגד המהלך הזה שהוגדר כ"פוליטיזציה" של שירות המדינה. היום הצטרף לביקורת גם שמואל הולנדר, הנציב שקדם לדיין שביקר בחריפות אף הוא את המהלך.
בחוות דעת ששיגר פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, יחד עם נדיב מרדכי, מהמכון למזכיר הממשלה מציינים השניים כי המהלך שמנסים לקדם השרים איילת שקד ויריב לוין הינו לגיטימי, אך מדובר בשינוי חוקתי ולפיכך הוא מצריך שינוי חקיקה ראשית. לדבריהם, בפרשנות המשפטית המקובלת, סעיף 12 לחוק שירות המדינה מאפשר מינוי פוליטי של מנכ"ל ולא מעבר לכך, ולכן חל איסור למנות בכירים נוספים במשרד בצורה כזו. לכן, שינוי כזה מחייב שינוי של חוק שירות המדינה ולא החלטת ממשלה.
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) פנה ליועץ המשפט לממשלה בבקשה להורות לפראוור לחדול מלקדם את ההחלטה, לדחות את כינוס ועדת השירות ולהפסיק את העיסוק בנושא עד כניסת נציב קבוע לתפקיד. "הדרך בה מקודם שינוי מהפכני זה היא לא פחות ממחטף", כתב לוי, "מי שנדרש לאשר ולקדם את ההחלטה הוא ממלא מקום זמני, שלא נבחר כנדרש בחוק, ועל כן אין כל בסיס חוקי או מוסרי שיקבל החלטות כל כך משמעותיות ובעלות השפעה מכרעת על התנהלות משרדי הממשלה".
לוי, ששימש כסגן שר האוצר, מאשים את פראוור ככזה ש"נותן יד למחטף שערורייתי זה, שחוקיותו כאמור מוטלת בספק נוכח היותו ממלא מקום זמני בלבד, ולא דוחה את כינוסה של ועדת השירות עד אשר יכנס לתפקידו נציב קבוע שנבחר לתפקידו לאחר שעבר את כל הליך המינוי הנדרש והמתחייב כחוק וכדין"