העתיקו תוכניות בנייה – ויפצו את האדריכלים

בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל בחלקה תביעה שהגישה חברת האדריכלות "א.מ. מזרחי" בטענה שבעל קרקע שהכינה עבורו תכניות בנייה העתיק אותן יחד עם אדריכל אחר והפר את זכויות היוצרים שלה. החברה זכתה בפיצוי של כ-32 אלף שקל.

בספטמבר 2014 נחתם הסכם בין חברת האדריכלות לבין בעל קרקע בפתח תקווה, במסגרתו התחייבה להגיש לוועדה המקומית בקשה להיתר בנייה בצירוף תכניות שמטרתן להסדיר את המצב התכנוני במתחם שעליו מספר מבנים. בהסכם נקבע כי החברה תקבל מקדמה של 25 אלף שקל לצורך הכנת הבקשה, 100 אלף שקל נוספים ישולמו לה עם קבלת ההחלטה בבקשה ועוד 25 אלף שקל לאחר קבלת ההיתר בפועל.

ביולי 2015 "פיטר" בעל הקרקע את החברה ושכר אדריכל חדש. נוכח הפסקת ההתקשרות, החברה פנתה לוועדה על מנת שתסיר את הבקשה שהגישה. חודשיים לאחר מכן, החברה גילתה כי הוגשה לוועדה בקשה חדשה עם שרטוטים דומים מאוד לאלה שהכינה.

בתביעה שהגישה נגד בעל הקרקע והאדריכל החדש בסמוך לגילוי המרעיש היא טענה כי הם העתיקו שתיים מהתוכניות שהכינה ללא רשותה. החברה טענה כי היא השקיעה עבודה רבה בהכנת התכניות וערכה פגישות עם גורמים ברשויות התכנון לצורך קידום הבקשה. לטענתה, היא פוטרה בסמוך לקביעת הדיון בבקשה, לאחר שהחלק העיקרי בעבודה כבר נעשה, משום שבעל הקרקע רצה להתחמק מהתשלום השני.  על כן, היא ביקשה לחייב את הנתבעים לשלם לה 100 אלף שקלים – הכוללים את התשלום השני ופיצוי על הפרת זכויות יוצרים.

אשרית רוטקופף, שופטת בית משפט השלום בפ"ת

בתגובה, טענו הנתבעים שלא העתיקו את התכניות ובכל מקרה מדובר בסך הכל בשרטוטי המבנים במתחם שממילא אינם מוגנים בזכויות יוצרים. עוד נטען כי בהסכם נקבע מפורשות שהתשלום השני יועבר רק אחרי שהבקשה תאושר, ומאחר שהיא נדחתה – דרישת התשלום מופרכת מיסודה.

"הנתבעים הפרו זכויות יוצרים"

בנקודה זו השופטת אשרית רוטקופף הסכימה עם בעל הקרקע. היא קבעה שגם אם החברה השקיעה משאבים בקידום ההליך התכנוני, לא התקיים התנאי לביצוע התשלום מאחר שהוועדה לא התירה את הבנייה. עם זאת, השופטת סברה כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים של החברה בתוכניות.

השופטת הסבירה כי יצירה אדריכלית תזכה להגנת זכויות יוצרים ככל שהיא מקורית, כלומר –הושקעו בה עמל ויצירתיות, והיא אינה מבוססת על יצירה אחרת.

השופטת בחנה את השרטוטים לעומק, וקבעה כי התכניות שהכינה החברה דרשו חשיבה מקורית נוכח המצב התכנוני המורכב במתחם ולפיכך עונות על דרישת המקוריות והיצירתיות וראויות להגנת זכויות יוצרים.

השופטת קבעה עוד כי היא התרשמה שיש רמת דמיון גבוהה בין התוכניות של החברה לבין אלה שהוגשו על ידי האדריכל החדש וניכר כי הוא ממש העתיק מהן חלקים

שלמים. לאור ממצאים אלה השופטת קבעה כי הנתבעים צריכים לפצות את החברה על הפרת זכויותיה.

באשר לסכום הפיצוי נקבע כי הוא יעמוד על 25 אלף שקל – פחות ממה שביקשה החברה – וזאת משום שהתוכניות ממילא הוכנו לשימושו של הנתבע ובסופו של דבר הוא לא הרוויח דבר מההעתקה שכן הפתרון התכנוני שהגתה התובעת לא התקבל על ידי הוועדה.

משכך נקבע שהנתבעים ישלמו לחברה 25,000 שקלים בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.

לפסק הדין

• ב"כ התובעת: עו"ד גיא אלדן

• ב"כ הנתבעים: עו"ד עופר שרם

* עו"ד שחר ולנר עוסק בקניין רוחני

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"