הסכם גג באשדוד: 40 אלף דירות ו־1.7 מיליארד שקל לעיר הישנה
לפי ההסכם שצפוי להיחתם בשבוע הבא, מספר הדירות באשדוד צפוי לגדול בכ־40% בשבע השנים הבאות. המדינה התחייבה בהסכם גם לשווק 4 מיליון מ"ר של שטחי מסחר ומשרדים בעיר, אך ספק אם הביקוש בעיר לשטחי מסחר יגיע להיקף זה
08:0703.08.17
הסכם גג חסר תקדים בהיקפו בין משרדי השיכון והאוצר לעיריית אשדוד: בשבוע הבא צפוי להיחתם הסכם גג לבניית 40 אלף דירות בתוך שבע שנים בעיר. היקפו הכספי של ההסכם הוא 6 מיליארד שקל שרובם יופנו לפיתוח השכונות החדשות שיבנו בעיר, אך 1.7 מיליארד שקל מסכום זה, מיועדים להשקעה בפרויקטים שונים ברחבי העיר הוותיקה שאינם קשורים באופן ישיר לדירות החדשות.
קראו עוד בכלכליסט:
- הותמ"ל הפקידה תוכנית ל-1,000 יח"ד באפולוניה בהרצליה ו-3,400 יח"ד באשדוד
- קבוצת יובלים תבנה שני מגדלים באשדוד ב־260 מיליון שקל
- בית המשפט הורה על הקפאת תוכנית לבניית 3,000 יח"ד באשדוד
בין היתר יושקעו 170 מיליון שקל לפיתוח פארק נחל לכיש, 150 מיליון שקל לפיתוח רצועת החוף, 55 מיליון שקל לשבילי אופניים, ו־53 מיליון שקל להרחבת גשר לסקוב המוביל לנמל. הכסף למימון אותם פרויקטים יגיע ממכירת קרקעות מדינה במתחמים הכלולים בהסכם לחברות בנייה. כתוצאה מכך מחיר הקרקעות צפוי להתייקר, מה שעשוי ליקר גם את הדירות החדשות. לפי הערכות מדובר בכ־42 אלף שקל שיתווספו למחיר של כל דירה.
 | |||
דירות צפויות להיבנות ב־10 מתחמים שונים, שהבולטים שבהם הם: 13 אלף דירות ברובעים י"ד וט"ז בדרום מזרח העיר, ו־7,000 דירות בקרית חלוצים בצפון העיר. ההסכם כולל גם שורה של פרויקטים של פינו בינוי שבהם גלום פוטנציאל לתוספת של 6,000 דירות לעיר. בדרך כלל חולפות שנים עד שפרויקטים כאלה יוצאים לדרך וספק רב אם באשדוד המצב יהיה שונה.
התוכנית האסטרטגית לדיור של המועצה הלאומית לכלכלה שפורסמה לפני כמה חודשים, סימנה את אזור אשקלון ואשדוד כמטרופולין הבא של ישראל. האזור קרוב יחסית לתל אביב, ורווי נתיבי תחבורה ומסילות רכבת. לפי אותו מסמך המדינה צריכה לבנות באזור ב־25 השנים הבאות כ־100 אלף דירות, כך שהסכם הגג תואם את התוכנית. הערכות הן כי יהיה ביקוש לדירות.
אשדוד צילום: עמית שעל
אלא שכאן גם טמונה הבעיה של אשדוד: בדרך כלל ארנונה שמשלמים תושבים אינה מכסה את הוצאות העירייה, ויוצרת גרעון של כ־3,000 שקל בשנה לתושב.
הסכם הגג של אשדוד מיעד כ־25% מהדירות לציבור החרדי, שבדרך יוצר גירעון עמוק יותר, משום שהם זקוקים ליותר מוסדות ציבור ושיעור גבוה מהם זכאי לפטור מארנונה. לכן הסכם הגג כולל התחייבות של המדינה לשווק 500 אלף מ"ר של שטחי מסחר ומשרדים, אחרי כל 5,000 דירות שהיא תשווק. בסך הכל המדינה מתחייבת לשווק כ־4 מיליון מ"ר שטחי מסחר ומשרדים. הכמות הזו של שטחי מסחר נראית דמיונית, וקשה להאמין כי יהיה ביקוש לכל כך הרבה משרדים וחנויות בעשור הקרוב באשדוד. נראה כי המדינה מודעת לכך היטב, והוסיפה בהסכם הגג סייג לפיו היא תוכל להמשיך ולשווק דירות גם אם יכשלו המכרזים לשטחי מסחר ומשרדים.
במצב רגיל רשויות מקומיות ממנות פרויקטים של פיתוח ותשתיות רק מקופתן. המדינה מעבירה תקציב לרשויות מקומיות רק במקרה של גירעונות בתקציבן - מענקי איזון - או ממשרדי החינוך,הרווחה והבריאות למשימות ברורות, כמו בניית כיתות לימוד, לפי קריטריונים אחידים.
הסכמי הגג יצרו מציאות חריגה שבה המדינה מזרימה מיליארדי שקלים לעיריות המסכימות להגדיל את כמות יחידות הדיור בתחומן בקצב מואץ. עד עתה לא השכילה המדינה להגדיר קריטריון אחיד להסכמים, ולכן יש שונות בין הערים - לא רק בסוג הפרויקטים - אלא גם בהיקף התקציב שהן מקבלות. עתירה על רקע זה הוגשה אתמול לבג"ץ על ידי קרית גת.
