כך גוזלים מהציבור את חופי הים
האיסור לבנות 100 מטר מקו החוף אינו חל על 50 פרויקטים מתוכננים שאושרו בעבר. הפגיעה האקולוגית ונגישות הציבור פחות חשובות לממשלה
לפני שבוע נדחתה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק לתיקון חוק החופים. ההצעה שיזם ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) נועדה לתקן הצעת חוק קודמת בנושא שהתקבלה ב-2004. חוק השמירה על החופים שנחקק לפני 13 שנה לא כלל 50 פרויקטים שניתן להם אישור בנייה לפני 2004.
מדובר בחלק מבנייה מתוכננת של בתי מלון ומתקני בילוי ונופש בתשלום שיבנו על שטחי חוף שיועדו במקור לשימוש ציבורי. 50 הפרויקטים תקפים וניתנים ליישום והם יגזלו חלק מהחופים הפנויים. חוף הים בבת ים מהווה דוגמה לבעיות נגישות ציבורית מספקת לים בשל בניית לאורך החוף. כך גם בחוף הכרמל בחיפה ובחופים נוספים.
חלק אחר מחופי ישראל נמצא תחת שליטת בסיסי חיל הים ואינם נגישים לציבור. מראש הנקרה בצפון ועד זיקים בדרום יש 195 ק"מ של חוף ים אבל רק 20 ק"מ משרתים לרחצה את הציבור הרחב. גם בחופים שמשרתים ציבור ישנם מפגעים רבים כמו: השתלטות מסעדות על חלק מהחוף, שימוש מסוכן בכלי רכב עם הנעה קדמית ואופנועי ים, לכלוך, שירותי הצלה לקויים, העדר שירותים ורחצה, בעיות נגישות קשות למוגבלים וקשישים ועוד.
"חוק לוין" מבטל את הבטחות אבי גבאי
המשרד להגנת הסביבה חישב שעם קום המדינה (48') היה לכל תושב ישראלי 31 ס"מ חוף בממוצע בעוד שכיום נותרו 2.5 ס"מ לכל תושב. באוגוסט 2015 הודיע השר לאיכות הסביבה דאז, אבי גבאי: "לא נאפשר בנייה בחופים בקו של 100 מטרים מהים". השר ומשרדו הסבירו "שקידום בנייה בחופים יגזול את חופי המדינה מהציבור ויעביר אותם לידיים פרטיות. כל זאת בזמן שאוכלוסיית המדינה גדלה, ופני הים עולים, כך שנותר פחות שטח חוף לכל אזרח במדינה".
מעבר לכך, במשרד להגנת הסביבה פירטו את הפגיעה המתמשכת במערכות האקולוגיות שסמוכות לחוף, שינויים לא רצויים בקו החוף עקב בנייה ופגיעה בזרימת החול והמים בחופים ופגיעה בצוקים הסמוכים לחופים.
בתחילת 2016 במסגרת "חוק לוין" (שר התיירות יריב לוין) הוחלט לאפשר ליזמים שמקימים בתי מלון סמוך לחופי הים להקצות 20% מהיקף הבנייה לדירות המיועדות בעיקר לעשירים. ביוני 2016 ועדת הפנים והגנת הסביבה דחתה ערעור על חוק לוין לכן צפוי שכבר השנה יוגשו תוכניות לבינוי מלונות על קו החוף. חשוב לציין שגם בתי מלון קיימים על החופים יכולים להשתתף בתוכנית לוין ולהתרחב בבנייה חדשה. כל אלה מובילים לצמצום צפוי נוסף של חוף הים ופגיעה באינטרס הציבורי ליהנות ממשאב טבע זול ומהנה.
בתי המשפט, בשורה ארוכה של פסיקות, הגדירו שהחופים שייכים לציבור. ההליך לתיקון חוק החופים שנדחה, חוק לוין שהתקבל, 50 תוכניות הבנייה שאושרו לפני 2004 ונשארו בתוקף, כל אלה גוזלים את החופים והים מהציבור.
כדי למנוע את הבכייה לדורות צריך לבחון פניה ציבורית עקרונית לבית המשפט העליון. לחילופין להפעיל לחץ ציבורי על חברי הכנסת כדי שימנעו מהקטנת הגישה לים מהציבור. מדובר גם באינטרס ממשלתי לרווחת האוכלוסייה ולא רק באינטרס תמוה למען פרויקטים שפוצעים את קו החוף ופוגעים באקולוגיה ובזכות הציבור על הים.