סימנים מדאיגים באופק: המשק הישראלי ממשיך לצמוח, אבל הרבה פחות

משהו חורק בקצב הצמיחה של ישראל. זה עוד לא מיתון וזה עוד מוקדם לדבר על שינוי תפנית, אבל הצטברות הולכת וגדלה של נתונים, כל אחד כשלעצמו לכאורה קטן, ואפשר לסייג אותו ולהחריג אותו, אבל קשה יותר להתעלם כאשר מדובר בשורה של בשורות שהולכות כולן באותו הכיוון - המשק הישראלי ממשיך לצמוח, אבל לא כמו שידענו עד כה.

יכול להיות שמדובר בעניין זמני, אבל באותה מידה זה גם יכול בדיעבד להתברר כסופה של תקופה טובה. הצפי ל־2017 הוא לצמיחת התוצר ברמה של 3.2% לעומת כ־4% ב־2016, כשהגידול האדיר ברכישות מכוניות בסוף השנה שעברה מסביר חלק גדול מהפער. אלא שאם הנתונים באמת מראים על משק שנכנס לאט להאטה, התחזית הנוכחית של צמיחה נאה תתגלה כאופטימית מאוד.

הציפיות לרווחים בעתיד

היום אמורה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם את שיעור האבטלה לחודש יוני, כשהציפייה היא שהוא לא ישתנה באופן מהותי מהשיעור הנוכחי של 4.5%, ולו משום שעל פי בדיקה של ביטוח לאומי, לא נרשם שינוי במספר התובעים החדשים של דמי אבטלה בחודש שעבר. שוק התעסוקה הישראלי שכבר שנים רבות מצביע על חוזקה כמעט בלתי מוסברת אל מול הקיפאון הכלכלי בארה"ב ואירופה הוא עדיין מאוד חזק - אבל פחות. את אותו דבר אפשר לראות כשמסתכלים על מספר המשרות הפנויות במגזר הפרטי, שהן סך כל המשרות שמעסיקים רוצים לאייש - אם בגלל התרחבות של העסק, או תחלופת עובדים וכדומה. גם בחודשים אפריל־יוני, הרבעון השני של השנה, מספר המשרות הפנויות גדל, ואפילו גדל בשיעור נאה של 4.2%. אלא שברבעון הראשון הוא עלה בלא פחות מ־8.4% וברבעון האחרון של 2016 הוא עלה ב־8.6%.

הנגידה, קרנית פלוג צילום: אוהד צויגנבג

סקר החברות שפרסם אתמול בנק ישראל, שהוא מעין מדד של הלך רוח בקרב המגזר העסקי, מצביע על תמונה דומה. יחד עם מדדים נוספים, כמו מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים, אפשר לקבל תמונה של התחושות והציפיות "בשטח", של אלו שמגייסים עובדים ומפטרים אותם, מרחיבים את המפעל או סוגרים את הסניף, והכל בהתאם לציפיות שלהם מהאפשרות לעשות רווח בעתיד. מהסקר עולה כי הפער בין החברות שדיווחו על עלייה בפעילות ברבעון השני לעומת אלו שדיווחו על ירידה בפעילות עומד על 8%, כלומר התמונה היא עדיין חיובית. אבל ברבעון הראשון דובר על 18% וברבעון שלפניו על 14%.

לא חסרים מספרים שמספרים תמונה דומה. מדדי הפדיון ברשתות השיווק שפרסמה הלמ"ס השבוע מצביעים על האטה חריפה בכמות הכסף שהציבור מוציא ברשתות השיווק. ברבעון השני הגידול ברכישות המזון עמד על 0.8% בלבד לעומת 1.9% ברבעון הראשון ו־3.3% ברבעון האחרון של השנה שעברה.

הגאות והשפל של הצמיחה

מדדי הייצור התעשייתי הם נתונים מעסקים בישראל לגבי כמות הייצור והמכירות שלהם, ומהווים אינדיקציה טובה למגמות בתעשייה. החל ממחצית השנה שעברה ניכרה התאוששות אמיתית, ומדד הייצור התעשייתי עלה בשיעור של 5.4% בשלושת החודשים דצמבר 2016 עד פברואר 2017 ו־5.6% בחודשים ספטמבר־נובמבר 2016. אך מאז מרץ השנה המגמה החיובית השתנתה לרעה. מדד הייצור בתעשייה ירד ב־0.7% ממרץ עד מאי לעומת שלושת החודשים הקודמים, בעיקר עקב ירידה חדה בשיעור של 3.6% במאי. בהתאם, גם יצוא הסחורות ירד ברבעון השני, בשיעור של 10.7% (בחישוב שנתי, למעט אוניות, מטוסים ויהלומים), אחרי ירידה של 1.2% ברבעון הראשון ועלייה של 6.9% ברבעון האחרון של השנה שעברה.

החשיבות של התעשייה למשק אינה רק משום שמדובר בענף שמייצא, מכניס מטבע זר ומפתח את היכולות הטכנולוגיות של ישראל, אלא זהו גם הענף שמעסיק הכי הרבה עובדים, וגם הענף שמשלם הכי טוב, עם שכר ממוצע של כ־13,900 שקל בחודש ברוטו, לעומת כ־9,000 שקל ברוטו בממוצע לעובדי ענף המסחר. כלומר חזרה של התעשייה למקום של דשדוש משמעה גם פגיעה בעובדים, בשכר שלהם ומכאן במשק כולו.

לשאלה מדוע זה קורה אין תשובה טובה וברורה, ויעבור זמן עד שתתברר. כלכלנים מכנים את הגאות והשפל של הצמיחה בשם "מחזורי עסקים", והוויכוח מדוע זה קורה מפרנס הרבה כלכלנים באקדמיה. אם זהו סופו של מחזור העסקים המצוין של המשק הישראלי - האפשרות שלו להימנע ממיתון תלויה לא מעט בסחר העולמי שגדל בשנים האחרונות בשיעורים כמעט זניחים סביב 1%. אם התחזיות החיוביות בחו"ל יתממשו והסחר העולמי יצמח, ישראל תיהנה מכך גם כן, ולעולם לא נדע שבאמצע שנת 2017 היינו על סף מיתון.