תעשיות מתכת שתולה נמכר לתאגיד הודי

מפעל תעשיות מתכת שתולה יעבור לידיים הודיות: תאגיד סאייסנקט (Saisanketׂ) ההודי חתם לאחרונה על הסכם לרכישת 100% ממניות המפעל הישראלי תמורת 18 מיליון שקל.

לפני 18 חודשים נקלע מפעל תעשיות מתכת שתולה להקפאת הליכים בשל חובות של 40 מיליון שקל. מלוא התמורה תעבור לנושים. כמו כן יקבלו הנושים 4 מיליון שקל נוספים מקופת החברה. הסכומים שיקבלו לידיהם הנושים משקפים תספורת של 45%. לאחר השלמת העסקה והעברת הכסף המפעל, שהיה בסכנת סגירה, יוכל להמשיך לפעול.

ההון העצמי שיביא התאגיד ההודי לעסקה עומד על 2 מיליון שקל בלבד. התאגיד ההודי יקבל 11 מיליון שקל מהקרן לסיוע למפעלים במצוקה של משרד הכלכלה ו־5 מיליון שקל הלוואה מקרן תנופה לצמיחה של הסתדרות העובדים. לאחר השלמת הרכישה התאגיד ההודי צפוי להזרים לחברה 10 מיליון שקל.

מפעל תעשיות מתכת שתולה. חובות של 40 מיליון שקל צילום: אביהו שפירא

השר התערב לטובת ההודים

הקריטריונים של קרן הסיוע למפעלים במצוקה מאפשרים קבלת הלוואה של שקל על כל שקל של השקעה. כלומר, אם התאגיד ההודי משקיע 7 מיליון שקל (ההון העצמי בתוספת ההלוואה מקרן תנופה לצמיחה), אז הזכאות שלו להלוואה מהקרן לסיוע למפעלים במצוקה עומדת על 7 מיליון שקל.

אך שר הכלכלה אלי כהן, שנכח אישית בישיבה שנערכה לאחרונה בנושא, אישר להגדיל את הסכום משום שהמפעל הנרכש נמצא קרוב לגבול, מעסיק 100 עובדים ומפרנס 45 משפחות באיזור שבו האבטלה גבוהה. מנהל משרד ראש הממשלה בצפון הארץ ישראל יעקב ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני סייעו גם כן להשיג את ההסדר שאיפשר את הסיוע המוגדל.

עו"ד בניהו לאבל צילום: אוראל כהן

השריפה שפגעה במפעל

הנושה הגדול ביותר של מפעל תעשיות מתכת שתולה הוא הבנק הבינלאומי שלו הוא חייב 10 מיליון שקל. לבנק הפועלים הוא חייב 6 מיליון שקל. כמו כן הוא חייב כספים גם לבנק מזרחי טפחות וכן לספקים שונים.

חובות המפעל גרמו לבעלי השליטה הנוכחיים, משפחת חתן, להגיש בסוף 2015 בקשה להקפאת הליכים. המשפחה טענה בבקשה כי לאחר שנים רבות של רווחיות, במהלך השנים 2013—2014 התרחשו כמה אירועים שגרמו למפעל להיקלע למצוקה תזרימית. בין היתר ציינה המשפחה כי המפעל נפגע מירידה תקופתית בהזמנות של חברת פלסן סאסא, שעוסקת בייצור כלי רכב ממוגנים, ומשריפה שפרצה במפעל שסמוך למפעל שלה שהסבה למפעל נזקים קשים. המשפחה טענה כי כל מהלך אחר, פרט להקפאת הליכים, יביא לכך שיהיה צורך לפרק את המפעל — מה שלא יאפשר לו לקיים את התחייבויותיו כלפי מזמיני העבודות. לדברי המשפחה, מצב כזה היה עלול לגרום לאובדן מוחלט של הפוטנציאל העסקי של המפעל.

מקדח של תעשיות מתכת שתולה

השופט עדי זרנקין מבית המשפט המחוזי חיפה נתן צו הקפאת הליכים וכנאמנים מונו עורכי הדין בניהו לאבל ואלונה בומגרטן. בשלב זה החלה סאגה שמסתיימת רק כעת: קרן איתן, שמשקיעה בעסקים במצוקה, נסוגה מההחלטה להשקיע במפעל רגע לפני השלמת העסקה וחברת תמור ממגדל העמק הסכימה לשלם עבורו רק 13 מיליון שקל. לחצים הופעלו על הנאמנים שיבקשו לפרק את המפעל, אך הם לא הסכימו.

המגעים עם סאייסנקט החלו זמן קצר לפני ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנרנדרה מודי בישראל בתחילת החודש וצברו תאוצה לאחר הביקור.

תאגיד סאייסנקט פועל בעיקר בתחום המים ואף מחזיק בפעילות בישראל באזור התעשייה קדמה גליל. בנוסף, הוא פעיל בתחומי תעשייה נוספים ובשנה האחרונה הוא רשם צמיחה במכירות בזכות שיטה שפיתח לוויסות מעבר גזים בצנרת באופן שמאפשר מעבר חסכוני בצנרת צרה.