פיתוח לווייתן ייתקע ביבשה? בג"ץ עשוי לדרוש מהמדינה שינוי בתוואי צנרת הולכת הגז
יקנעם ויישובים נוספים באזור טוענים כי אחסון קונדנסט - תוצר לוואי של הפקת גז - באזור אליקים מהווה סכנה לתושבים, וכי יש לאחסנו בלב ים; נובל אנרג'י: "מחויבים לאספקת גז באופן בטיחותי תוך עמידה באחריות סביבתית"
- הרגולטורים התעלמו, חברת החשמל לא התאמצה, וחוזה הגז התייקר על חשבון הציבור ב-8.3 מיליארד שקל
- הערה של תשובה הקפיצה את מניות הגז: "כמויות הגז בלווייתן כפולה מתמר, אך השותפות נסחרת בחצי מחיר"
- מנכ"ל דלק קידוחים מבטיח: "אין מה שיעצור אותנו מלהביא גז ממאגר לווייתן בסוף 2019"
העתירה הוגשה על ידי כמה יישובים, בהם יקנעם וקיבוצים ומושבים במועצה האזורית מגידו, בטענה כי המדינה אישרה במחטף לכאורה להקים מערכת להולכת קונדנסט (תוצר לוואי של הפקת גז המשמש כחומר גלם לייצור דלקים) ממאגר לווייתן שבשליטת נובל אנרג'י, ולאחסנו באתר חגית השייך לחברת החשמל; בשל הצורך לאחסן במקום קונדסנט הופקעו כמה עשרות דונמים עם מחשבה להפקיע עוד שטח לטובת הדבר, באזור מושב אליקים.
בג"ץ ידון בנושא בשבועות הקרובים. לטענת היישובים שעומדים מאחורי העתירה, אחסון קונדנסט בתחנת הכוח חגית בסמוך ליקנעם, מהווה סכנה לתושבים.
לפי המשרד להגנת הסביבה, שחיבר דו"ח בנושא בספטמבר האחרון, "היתרון העיקרי בשימוש בקונדנסט כחומר גלם לייצור דלקים טמון בכך שזיקוקו דורש פחות אנרגיה ביחס לנפט גולמי". עם זאת, בדו"ח מזהירים כי "אין להתייחס לקונדנסט כאל נפט גולמי בהיבטי אחסון ושינוע, מכיוון שלחץ האדים שלו גבוה יותר מנפט גולמי ולכן הוא נדיף יותר"; כלומר, החומר עלול להיות מסוכן יותר הן לאחסון והן לשימוש מנפט גולמי "רגיל".
עם אישור פיתוח מאגר לווייתן, משרד האנרגיה ספק אישר ספק כפה על נובל אנרג'י להקים את מערכת ההולכה לאזור יקנעם, שם תבנה המדינה מכלי אחסון בנפח מאות אלפי ליטרים עם אפשרות הרחבת ההולכה לבית הזיקוק במפרץ חיפה. מאגר לווייתן מכיל כ־14 מיליון חביות קונדנסט ובזן צפוייה לרכוש אותן במיליארדי שקלים כאשר חומר הגלם ישמש אותם להפקת דלקים שונים ותוצאי לוואי לתעשיית הפטרוכימיה. ההולכה מהמאגר צפויה להתחיל עד סוף 2019.
אסדת לווייתן צילום: אלעד גרשגורן
לפי העותרים, המייצגים כ-100 אלף תושבים, אחסון התוצר באזור אליקים אינו מחויב המציאות ויכול להתבצע בלב ים. עוד הם טוענים כי בעתירה קודמת בה דן בג"ץ ב־ 2015 , בנושא חיבור מאגרי הגז הימיים ליבשה, קבע בית המשפט כי על המדינה להתחייב כי הטיפול בתוצר - כלומר הגז והקונדסנט - ייעשה בים. לפי השופטים פוגלמן, דפנה ברק־ארז וענת ברון בפסק הדין. "הצורך באישור המועצה הארצית לתמהיל הפיתוח, ואי עיגונה של החלטת המועמצה הארצית ליתן עדיפות לטיפול מרבי
בים בהוראות התוכנית". במילים אחרות יש לבצע את כל הטיפול בגז ובתוצריו בלב ים.
במידה שבג"ץ יקבע כי אין להקים את מכלי האחסון וההולכה באזור אליקים, הפיתוח היבשתי של מאגר לווייתן עלול להיתקע . פתרונות חלופיים אותם המדינה יכולה לנקוט הם טיפול מלא בלב ים או ייצוא הקונדנסט.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "תשובתנו לעתירה תינתן, כרגיל, בבית המשפט. ובכל מקרה על מנת להעמיד את העובדות על דיוקן: המיכל באתר חגית נותן מענה לשעות חירום או לעצירת הזרמה עקב בעיות תפעול, על מנת למנוע תקלות ולשמור על אספקה אמינה ורצופה של גז טבעי למשק. ללא פתרון לשעות אלה, לא ניתן יהיה להפיק את הגז ובוודאי לא ניתן יהיה לשמור על אוויר נקי לתושבי ישראל. הטיפול המירבי בגז טבעי יתבצע בים, לרבות הפרדת הקונדנסט כפי שנקבע בתמ"א ובבג"ץ"
נובל מסרה: "נובל אנרג'י והשותפות בלווייתן מחויבות לפיתוח המאגר עד סוף 2019 ולאספקה רציפה ואמינה של גז טבעי לישראל באופן בטיחותי ותוך עמידה תמידית באחריות סביבתית. הטיפול המלא בגז יתבצע על האסדה המרוחקת 10 קילומטרים מהחוף. תוכנית הפיתוח הכוללת מיכל אחסון באתר חגית, עולה בקנה אחד עם תמ"א 37 ח".
