הכרעת העליון - בשביל סדר דרושה חקיקה

כמעט ארבע שנים חלפו מאז ששופט בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, יעקב כהן, החליט לקראת סוף 2013 שאינו יכול לשאת עוד את המצב המקומם בו אב שמשתכר שליש מאשתו לשעבר צריך לשלם לה מזונות ילדים, ואתמול נסגר מעגל. הרכב של שבעה שופטי בית המשפט העליון אישר את אותה החלטה של כהן שהגיעה אליו בגלגולה השלישי, החלטה שהיוותה את יריית הפתיחה של ה"מהפכה השקטה" שהתחוללה בשנים האחרונות בבתי המשפט למשפחה כשיותר ויותר שופטים סירבו לשמש חותמת גומי לדין עברי מיושן ומקומם ודרשו להחיל עקרונות שוויון וצדק גם על מזונות הילדים.

הנחת הסוגיה לפתחו של בית המשפט העליון נועדה לסתום ואקום שנוצר ולעשות סדר בפסיקות סותרות, אך בפועל נראה שהמצב המסובך ממילא הולך להפוך אפילו מסובך יותר.

המסר שהובהר באופן מפורש בפסק הדין עוסק באחריות הורית כלכלית משותפת, בהתאם ליכולות של כל הורה ותוך קביעה ברורה שגם אבות וגם אמהות צריכים לקחת חלק במימון צרכי ילדיהם. אלא שבפועל הרכב השופטים הסביר איך ליישם את הכלל הזה רק במקרים הפשוטים יותר של הורים שמשתכרים שכר דומה והילדים שוהים אצל שניהם בחלקים פחות או יותר שווים (מה שמוכר כ"משמורת משותפת").

צילום: שאטרסטוק

המציאות כידוע מורכבת בהרבה, במרבית הבתים ישנם פערי שכר בין ההורים ולא תמיד הילדים שוהים בדיוק חצי מהשבוע אצל כל הורה. השאלה מה יעשו כעת בתי המשפט כשיתייצב בפניהם למשל אבא שנמצא עם ילדיו שליש מימות השבוע והוא משתכר קצת יותר מאשתו לשעבר, תהיה תלויה בשופט שאליו יתגלגל התיק. בהחלטת העליון אין כל הנחיה ברורה מה לעשות.

האפשרות היחידה להכניס סדר לסיטואציה הזו היא קידום הצעת חוק מסודרת שתיישם את העקרונות שנקבעו בפסק הדין ותחיל אותם על כל טווח המקרים והאפשרויות, למשל כפי שהציעה לעשות ועדת שיפמן באמצעות נוסחה שתשכלל את ההשתכרות של כל הורה ואת מספר ימי השהות בשבוע אותם הוא מקדיש לילדים, ותקבע מה גובה המזונות שיש לשלם, אם בכלל.