שאלות ותשובות: כל מה שצריך לדעת על פסיקת דמי המזונות
ביהמ"ש העליון קבע שהורים גרושים החולקים במשמורת משותפת על בני 6–15 יהיו חייבים בדמי מזונות לפי יכולותיהם הכלכליות כך שהנטל לא יפול בלעדית על הגברים. המהלך עשוי לחול בהמשך גם על ילדים צעירים יותר ולא רק במשמורת משותפת
אחרי שנים של בלבול ופסיקות סותרות בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים מנסה לעשות סדר וקובע שאין הצדקה להטיל רק על אבות לשאת במזונות ילדים לאחר הגירושים. על מי תחול הפסיקה? מה קורה מתחת לגיל 6? והאם כל האבות הגרושים ידרשו כעת משמורת משותפת וכל האמהות צפויות להתנגד?
בשורה התחתונה מה הוחלט?
שבעה שופטים של בית המשפט העליון קבעו פה אחד כי במקרים של הורים גרושים שלהם ילדים בגילאי 6–15, שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם. לפי פסק הדין, החלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות ובהתייחס למכלול נסיבות המקרה.
על מי תשפיע הפסיקה?
אמנם פסק הדין מתייחס לכאורה לכל המקרים של הורים גרושים להם ילדים בני 6–15 שנים, אולם בסופו של דבר ההכרעה עסקה בשני מקרים בהם מתקיימת משמורת משותפת של ההורים (כלומר ההורים חולקים באחריות משותפת ובדרך כלל גם זמני השהות של הילדים בשני הבתים דומים או שווים) וההכנסות של שני ההורים הינן דומות או שוות.
צילומים: יאיר שגיא, עמית שעל,עטא עוויסאת, גיא אסיאג
לכן בראש ובראשונה הפסיקה צפויה להשפיע על הורים לילדים בני 6–15 המצויים במשמורת משותפת והשתכרותם פחות או יותר זהה.
במקרים הללו קובע בית המשפט העליון מנגנון ליישום פסק הדין ובו כל הורה ישא בעצמו בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים, ולכן הוצאות אלה יתקזזו ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים. במקביל ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן שוטפות למשל ביגוד, ספרים, טיפולים רפואיים שאינם צפויים וכו', ובהנחה שהשתכרות ההורים שווה, כל אחד מהם ישא במחצית מההוצאות. אחת האפשרויות שהוצעו למשל תהיה כי ההורה ששימש לפני הגירושים כמטפל העיקרי בילדים ישמש כמעין "גזבר" ויהיה אחראי לביצוע הרכישות וקיזוז מול ההורה השני. הוצאות חריגות ימשיכו להתחלק בין ההורים בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על ידי בית המשפט.
ומה עם הורים שלא נמצאים במשמורת משותפת?
בשני המקרים שהיו בביהמ"ש העליון יש משמורת משותפת, וגם חלוקת זמני שהות שווה. אין בפסק הדין אמירה חד משמעית מה עושים במקרים שאין בהם משמורת משותפת או שיש פערים גדולים בהשתכרות, ובתי המשפט לענייני משפחה יצטרכו לבחון כל מקרה לגופו ולהחליט כיצד לדעתם נכון לפעול. יתכן שיהיו שופטים שיחליטו ליישם את העקרונות שהתווה בית המשפט העליון גם על מקרים אחרים, וסביר להניח שיהיו גם שופטים שיחליטו שנכון לחכות להכרעת המחוקק ויסרבו לעשות זאת.
למה רק מגיל 6 עד גיל 15?
הדין העברי קובע שעד גיל 6 האב לבדו אחראי לשאת במזונותיו. מגיל 15 והלאה כבר היום הפסיקה יוצרת שוויון בחיובי המזונות. למעשה טווח הגילאים 6 עד 15 הוא זה שהיה שנוי במחלוקת והוא גם זה שהוצג בשני המקרים שבהם דן בית המשפט העליון.
יחד עם זאת, בפסק הדין מופיעה אמירה מעניינת שקובעת כי יש להניח שהעקרונות המנחים שנקבעו בפסק הדין "יהיו יפים גם לעניינם של חיובי מזונות מדין צדקה החלים על ילדים בגילאים אחרים". כלומר ישנו פתח להרחבה עתידית של עקרון השוויון במזונות גם לילדים צעירים מגיל 6.
האם כעת כל האבות ידרשו משמורת משותפת וכל האמהות צפויות להתנגד?
לא בהכרח. אבות שידרשו משמורת משותפת על הילדים רק במטרה לקבל הנחה בדמי המזונות יגלו עד מהרה שספק רב אם מדובר בעסקה משתלמת שכן הטיפול בילדים דורש כמובן הרבה משאבים, לא רק כלכליים. עם זאת ההנחה היא שאם תמריץ כלכלי יגרום לאבות לבלות זמן רב יותר עם ילדיהם, הרי שמי שירוויחו מכך יהיו הילדים.
מה השלב הבא?
בית המשפט העליון נכנס לוואקום שדרש הכרעה, אך בסופו של דבר המחוקק הוא שצריך לקבוע את הכללים וההנחיות. בשולי פסק הדין קראו שבעה השופטים למחוקק "לקבוע הסדר חקיקתי שיסדיר סוגיה מורכבת זו באופן ממצה, מקיף ומפורט".
