שנה לגישור חובה בבית המשפט למשפחה: "הזוגות חזרו המומים"

בימים אלה חוגג גישור החובה שמופעל בבתי המשפט למשפחה שנה להיווסדו, ושרת המשפטים איילת שקד הקימה ועדת היגוי שתבחן את מידת הצלחתו. אם תשאלו את עורכי הדין לענייני משפחה מדובר בכישלון גמור, וחלקם גם טוענים כי הוא פגע במוניטין ובפרנסה שלהם. כך לפחות עלה מפורום דן אנד ברדסטריט שאירח כמה מבכירי עורכי הדין בתחום המשפחה לרב־שיח נוקב בנושא.

לחוק כוונות ומטרות טובות. ראשית, לעצור את מרוץ הסמכויות שבמסגרתו עורכי הדין רצים להגיש תביעות לערכאה הנוחה יותר מבחינתם: בית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה. שנית, הוא נועד להרגיע את הצדדים הנצים בעזרת ארבע פגישות גישור ביחידת הסיוע של בתי המשפט למשפחה. הריצה לבית משפט מאלצת את עורכי הדין לנסח כתבי תביעה בוטים וחריפים שמסלימים ומקצינים את הסכסוך הטעון ממילא, והפנייה לגישור נועדה לרסן את קרבות הבוץ, ואולי אף למנוע אותם.

אבל "הפער בין הכוונות הטובות לבין יישומן הרס את הניסיון", אומרת עו"ד עינת טירר. "בגלל הפרקטיקה העלובה, בגלל שעל הגישור מופקדים עובדים סוציאליים צעירים חסרי ניסיון, ללא הכשרה לגישור. רק יצאו מבית הספר לעבודה סוציאלית וכבר מתבקשים לפתור סכסוך מורכב ביותר".

שרת המשפטים איילת שקד. הקימה ועדת היגוי לבחינת הצלחת גישור החובה צילום: אוראל כהן

עו"ד יורם ירקוני חידד את הביקורת: "זו בדיחה. עובדים סוציאליים לא רלבנטיים למשפחות שיש בהן רכוש. מגיעים אליי צדדים שהיו בגישור והיו המומים. אין למגשרים מושג במוניטין עסקי, בזכויות פנסיה, בעניינים שבליבת הסכסוך".

בימים אלה תלוי ועומד בג"ץ נגד החוק. בדיון שהתקיים בבג"ץ שאלו השופטים האם גישור החובה קידם את ההסכמות וההסכמים בתחום. הנתונים לא ממש אחידים. עו"ד אודליה חן, נציגת לשכת עורכי הדין בוועדת המעקב של שרת המשפטים, סיפרה כי יחידת הסיוע הציגה לוועדת המעקב הצלחה מסחררת: שליש מהתיקים נסגרים אצלה בהצלחה. "ברור לי שהנתון הזה שגוי", אמרה עו"ד חן בפורום של דן אנד ברדסטריט, "ואכן המדינה הגישה לבג"ץ נתון צנוע יותר, 15%".

צילום: שאטרסטוק

על דבר אחד אין מחלוקת: הגישורים מתאימים יותר לבני זוג חלשים כלכלית, שאינם יכולים להרשות לעצמם עורכי דין ומאבק משפטי ארוך. מצד שני, שכרם עלול לצאת בהפסדם – בהסכמים מקפחים שבהם נפגעים צדדים בעקבות חוסר מקצועיותם של המגשרים. "אני עוסקת רבות בביטולי הסכמים כאלה", אמרה עו"ד לורי גייזלר. "מצד אחד נטען שהגישור לוקח לנו עבודה, מצד שני אנחנו משגשגים מהטעויות שהמדינה עושה".

עו"ד איתן קוחלי, ממגישי הבג"ץ, הציג עמדה עקרונית יותר נגד גישור החובה: "למה דווקא בתחום המעמד האישי כפו גישור חובה? זה התחום הליטיגטורי הכי בעייתי והכי רגיש. זה זלזול במקצוע שלנו. גישור צריך להישאר וולונטרי, לא חובה". טירר הוסיפה: "לא כל עובד סוציאלי יכול להיות עורך דין לענייני משפחה. זו שערורייה".

קולות שקולים יותר נשמעו מוותיקי המקצוע. "בואו נודה", אמר עו"ד אבנר זינגר, "הפגיעה הכלכלית באינטרס שלנו מרחפת באוויר. בואו נשתחרר מהאגו. החוק יצר רקע להידברות בלי הלכלוכים שאנחנו מכניסים לתביעה לצורך מרוץ הסמכויות. אבל מעשית זה לא עובד. יחידות הסיוע לא מצליחות לקלוט את הכמות האדירה של הנשלחים לגישור החובה".

השופטת בדימוס טליה קופלמן פרדו סיכמה באמירה: "אכן לא הכשירו את יחידות הסיוע לקיים גישורים במשפחה. בחוק יש משהו טוב. הוא נותן לאנשים זמן להירגע. אבל הזמן ששולחים אותם לגישור הוא קריטי. לפעמים יש יתרון להגיע קודם לשופט שיתאם להם את המגשר הנכון בעיתוי הנכון. צריך לערוך שינויים בחוק, אבל הוא לא כזה נורא".