המצע הכלכלי של אבי גבאי: סיכוי קטן להיתכנות מעשית
יו"ר העבודה החדש אבי גבאי הציג תוכנית כלכלית שעלותה עשרות מיליארדי שקלים, שהאפשרות היחידה למימושה הוא על ידי הגדלת החוב הממשלתי. הבעיה: הוא לא הגדיר לאיזה היקף הוא רוצה להגדיל את החוב, ומה יהיה תג המחיר להבטחותיו
אבי גבאי הצליח שלשום לעשות את הבלתי יאמן ולכבוש את פסגת העבודה. אי אפשר לטעון כי מה שמשך את מתפקדי המפלגה שנעה בין משברים היתה האידיאולוגיה הכלכלית שלו, שכן רב בה הנסתר על הגלוי, והסוגיות הכלכליות לא הצליחו לתפוס מקום נכבד בשיח שקדם לבחירתו.
- קפיטליסט או סוציאליסט: 40 שניות על המצע הכלכלי של אבי גבאי
- גבאי בנאום הניצחון: "מתחילים את המסע להחלפת השלטון"
הנקודה הבולטת ביותר במצע הכלכלי של גבאי היא העדר מספרים ואומדנים. לשאלת "כלכליסט" מדוע מי שכיהן כרכז באגף התקציבים של האוצר, האגף האחראי על גיבוש תקציב המדינה, וכמנכ''ל בזק חברה ציבורית הנסחרת במדד המוביל בבורסה בתל אביב, החליט לא להכניס פרמטרים כמותיים לתוכנית הכלכלית שלו, השיב גבאי תשובה תמוהה: "אני לא מאמין באומדנים הללו".
תוכנית כלכלית שלא כוללת מספרים ואמדנים אינה ניתנת לבדיקה וביקורת ציבורית. נראה כי זה מה שגבאי ביקש לעשות: לגבש רשימה של 93 סעיפים מלאים בכוונות טובות, מתוכם 48 סעיפים עם השלכות תקציביות של ממש, אך ללא "תג מחיר".
בדקנו את המשמעויות התקציביות של חלק מהמהלכים העיקריים שגבאי מבקש לבצע. הוא רוצה לקחת אחריות על החינוך לגיל הרך - מימון הוצאות חינוך מגיל 0 עד 3, מהלך שנאמד בכ־6 מיליארד שקל; השוואת קצבאות הנכות לשכר מינימום שעלותה נאמדת בכ־7 מיליארד שקל; קיצור ימי החופש במערכת החינוך, שעלותם היא 50 מיליון שקל ליום, כך שקיצור של 10 ימים נאמד בכחצי מיליארד שקל; הנהגת ביטוח סיעודי ממשלתי בעלות כוללת של 4 מיליארד שקל; השוואת ההוצאה לבריאות בישראל 7.3% מהתמ''ג לרמה של 9% כמו במדינות ה־OECD, כשהמשמעות היא הגדלת תקציב הבריאות ב־18.7 מיליארד שקל; החלת יום לימודים ארוך, שמשמעותו סבסוד צהרונים בעלות של בין 1 ועד 3 מיליארד שקל; שכר מינימום לחיילי חובה שבמערך הלוחם בעלות משוערת של 5 מיליארד שקל; השקעה בסך 100 מיליארד שקל בתחבורה ציבורית על פני 5 שנים; בניה של 300 אלף יחידות דיור מכספי תקציב המדינה תוך 5 שנים בהערכה תקציבית של כמה עשרות מיליארדי שקל.
גבאי מתכוון גם להפחית את מס החברות עבור עסקים קטנים ובינוניים, לבטל ולצמצם חלק מהאגרות וההיטלים המוטלים על אותן חברות, ואף להעניק פטורים לעסקים קטנים בשנתיים הראשונות. הפחתת מסים לא מייצרת למדינה הכנסות. בד בבד הוא מציע להעלות את מס החברות עבור תאגידי ענק. והוא גם מציע להגדיל את ההשקעות הממשלתיות בתשתיות פיזיות ולממן אותן באמצעות גידול בחוב הממשלתי. כמה כלכלנים בכירים ומוערכים במשק התבטאו לאחרונה בעד מגמה זו והמליצו בדומה לטענה של גבאי להגדיל את החוב לצורך מימון השקעות פיזיות. גם החשכ''ל ונגידת בנק ישראל סבורים כי השקעות מאסיביות בתשתיות פיזיות יבטיחו את המשך צמיחתה הרצופה של הכלכלה הישראלית.
גבאי מוסיף לטיעון שלו כי יש בכלכלת ישראל הרבה כסף של ישראלים שמחפש מקום להשקעה, כך שהגדלת החוב גם תפתור את הבעיה הזו וגם תשפר את רמת ואיכות החיים של החוסכים והאזרחים בישראל. לכן, טוב יעשה גבאי אם רק יגיד לכמה הוא רוצה להגדיל את החוב. זה המינימום הנדרש ממנו.