תלויה ועומדת: המרפסת היא חוליית הקישור היפהפייה בין הבית לעולם

אם ההיסטוריה של האדריכלות היא ההיסטוריה של המאבק לאור, במילותיו של האדריכל השוויצרי לה קורבוזיה, הרי שאין לך חלל מרתק יותר בבית מהמרפסת. בהיותה שטופת אור ושמש, הניתזים לחדר שאותו היא מעטרת, היא מגלמת אידיאל של חוץ שהוא פנים - מצד אחד היא נהנית מיתרונות האוויר והנוף הפתוח, ומצד אחר מהתחושה המוגנת המובנית לבית.

אין פינה רומנטית יותר בבית מהמרפסת. זה מתחיל כבר בשמותיה הנרדפים, המדיפים ניחוח אירופי מעודן: גזוזטרה, בלקון, טרסה, אכסדרה; ממשיך בפוטנציאל הגינון שהיא מזמנת לחובבי הצמחייה המטפסת והאדניות הפורחות; ומסתיים בחלומות על מרפסות ניו אורלינס, המגונדרות בפרזולי תחרה בחגיגות המרדי גרא. המרפסת היא אפוא מרחב פנטסטי, פינה שעליה מועמסות כל פעילויות הפנאי המככבות בפרסומות נדל"ן: צלילה לתוך ספר, התענגות על כוס קפה, או רביצה חסרת מעש.

אך המרפסות המופיעות בכתבה זו חריגות מעט בסטנדרט הנדל"ני של זמננו, המאופיין באריחי דק ובמעקות שקופים - אם בשל גודלן הבלתי שגרתי, אם בשל השימוש המיוחד שנעשה בהן, או משום שהן מאתגרות ומרחיבות את מושג המרפסת כפי שאנחנו מכירים אותו. כך או כך, הן טומנות בחובן רעיונות לחידוש המרפסת לקראת יולי־אוגוסט ובכלל.

דירה בתל אביב

מאחורי המשרבייה

אדריכל: ניר רותם

צילום: שי אפשטיין

בדירה זו המרפסת המקורית חולקה לשניים: חלק אחד נשמר פתוח, והחלק האחר נסגר למטבח מאילוצי מקום. המשרבייה שבחזית שוחזרה, היא מספקת מראה מודגש ומובחן של המרפסת אל מול השמיים, ומסננת מבטים של השכנים ממול. "היה לנו חשוב לשמור על קשר עין בין המרפסת למטבח", אומר אדריכל ניר רותם, "ולכן פתחנו חלון עגול גדול, כך שמי שעומד ושוטף כלים במטבח יכול ליהנות ממנה גם כן. הבית עצמו מיוחד, עם חומרים וחלוקה לא שגרתיים, ובעלי בית מקסימים".

טיפ של ניר רותם: "מרפסת היא חלק מהבית. היא בעיקר מה שרואים כשנמצאים בסלון, ויש לתת חשיבות למבטים מתוך הבית פנימה. אם בתכנון פנים הבית ישנם מוסכמות וקיבעונות שמגבילים אותנו בעיצוב, הרי שבמרפסת צריך לשחרר עכבות ולהתייחס לתכנון בקלילות. חובה רק להבין פרמטרים בסיסיים וחשובים, כמו כיווני רוח ופיזור האור במשך היום".

דירה ברמת השרון

חוץ שהוא פנים

אדריכלית: אריאלה לביא | עיצוב פנים: עינת זוזובסקי | סטיילינג: שלומית סלוין

צילום: בועז לביא

מה הייתם עושים עם מרפסת בגודל 130 מ"ר? נשות המקצוע שתכננו את הדירה שאליה צמודה המרפסת הזאת, בקומה 11, העתיקו אליה מקסימום מהפונקציות של פנים הבית, כולל פינות ישיבה, צפייה ואוכל. מדובר בשתי דירות נפרדות שחוברו, כך שנוצרה מרפסת אחת שגודלה וגובהה (6 מטרים) משווים לה הוד. היא מתהדרת בעמודים גבוהים ובקיר עם חיפוי מקרשים ישנים, ומכילה גם מטבחון עם בר קטן לישיבה, מנגל, מקרר יינות וטלוויזיה גדולה. "בגלל גובה הקירות היה חשוב לחמם ו'להוריד' קצת, עם אלמנטים כמו קיר עץ עם צמחייה מטפסת ואדניות שנבנו במיוחד במפלסים מעץ מחופה בבטון", מסבירה מעצבת הפנים עינת זוזובסקי. "התוצאה היא מרפסת מאוד מאכלסת".

טיפ של עינת זוזובסקי: "המרפסת היא חלל הנופש שלנו, וככזו רצוי להרבות בה בשימוש בחומרים טבעיים, צבעוניות מרגיעה וצמחייה לא מדוגמת. זו נקודת מעבר מהעולם הפנימי לזה החיצוני, והיא צריכה לחבר ביניהם. אם יש לה נוף עליה להתחבר אליו, ואם הנוף אינו אטרקטיבי יש ליצור אותו".

בית פרטי, קיבוץ בשפלה

אמריקנה מודרניסטית

אדריכל: ארז אליאסין למשרד אליאסין־מרום אדריכלים

צילום: עודד סמדר

לפי ויקיפדיה, מרפסת היא "אלמנט בנוי הנפוץ במבנים רבים, הבולט מהם כלפי חוץ. המרפסת נתמכת על ידי עמודים מתחתיה או נתלית כזיז, והיא תחומה בצדה החיצוני על ידי מעקה". בתכנונו לבית הפרטי שבתמונה, "חיפש" אדריכל ארז אליאסין את מבואת הכניסה למרפסת. זוהי פרשנות עדכנית למרפסת הקדמית ההיסטורית, כפי שהיתה בבתים האמריקאיים השורשיים, אלא שבמקום שתהיה עשויה מעץ, מרחבה תוחם בבטון חשוף, המעניק לה נוכחות עוצמתית וממסגר את הנוף הנשקף ממנו. במרפסת־מבואה זו נעשה שימוש במגוון חומרים: בטון חשוף, בטון מטויח, זכוכית, פלדה וצמחייה.

טיפ של ליאור מרום, שותפו של אליאסין: "התייחסו אל המרפסת לא רק כאל חלל אינטימי, אלא כאל כזה שיכול להיות אלמנט מרכזי בחזית הבית".

דירה בבניין לשימור בתל אביב

מרפסת או גינה?

אדריכל: ניר רותם | מתכנן הגינה: רפאל ויצמן

צילום: שי אפשטיין

מרפסת חדר השינה של דירה זו סבלה מהיעדר פרטיות. אדריכל ניר רותם ומתכנן הגינות רפאל ויצמן מצאו לה פתרון לא שגרתי: שימוש בצמחייה פראית להסתרת ויטרינות חדר השינה ממבטי השכנים שבבניינים הסמוכים, עם מילוי חול ואבני דריכה, ממש כמו בגינה על הקרקע. התוצאה משרתת מטרה כפולה: החלונות תמיד פתוחים, כי לא קיים עוד החשש שיסתכלו פנימה, ותמיד רואים ירוק בעיניים.

בניין מתוכנן בתל אביב

החוץ נוזל פנימה

אדריכל: דוד טייכמן

צילום: שי אפשטיין

"גראן מדיטרנאו" הוא שמה של יוזמה עצמאית למגדל רב קומות המיועד להיבנות בכיכר המדינה בתל אביב. היוזמה מקודמת בימים אלה מול יזמים וגורמים בעיריית תל אביב על ידי מתכננה, האדריכל הצרפתי דוד טייכמן, מנחה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. טייכמן רואה במגדל מחווה לאדריכלות המקומית של שנות השלושים, לבטון הלבן ולמרפסות המקומרות האופייניים לבאוהאוס. הגראן מדיטרנאו המרשים לוקח את הביטוי "עירוב שימושים" צעד אחד קדימה, עם שילוב הרמוני בין חניון ציבורי ממונע בקומות, דירות מגורים, מלון, ברים ומסעדות, בריכה, משרדים וחללי עבודה משותפים. המרפסות, שעוטפות את החניון ומשמשות אמפיתיאטרון המשקיף על העיר, הן חלק מפארק ציבורי, אנכי ומתפתל. התכנון זכה בפרס "ארכיטייזר איי" ל־2017, כולל פרס חביב הקהל לפרויקטים לא בנויים.