שלום תמורת תשואות: האם ההשקעה בבורסה משנה דעות פוליטיות?

להאזנה לשיחה עם פרופ' שעיו | להאזנה ב-iTunes 

חודשיים לפני הבחירות של 2015 לקחו שני החוקרים מדגם של 1,345 יהודים ישראלים, וחילקו אותו לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה קיבלה מניות ותעודות סל בבורסות בתל אביב ובשכם בשווי 200–400 שקל, ואילו הקבוצה השנייה לא קיבלה מניות ושימשה קבוצת ביקורת. רוב מקבלי המניות לא סחרו מעולם בבורסה, ולא התעניינו באופן מיוחד בחדשות הכלכליות, ו"פתאום נדרשו להחליט אם לקנות או למכור, לעקוב אחרי השינויים במחירים ולהבין למה זה קרה", מספר שעיו. החוקרים לא התערבו בהחלטות ההשקעה של המשתתפים במחקר, שנמשכו עד מועד הבחירות.

פרופ' שעיו. "הסחר בבורסה דוחף לצבור ידע" צילום: אוהד צויגנברג

במקביל בחנו החוקרים את דפוסי ההצבעה של משתתפי המחקר בבחירות של 2013, שאלו אותם על עמדותיהם כלפי הסכסוך הישראלי־פלסטיני ואז בחנו את הפרמטרים הללו לאחר הסחר בבורסה והבחירות של 2015. התוצאות היו חד־משמעיות. התפלגות התמיכה במפלגות היתה זהה בין שתי הקבוצות בבחירות של 2013, אך בבחירות של 2015 התמיכה במפלגות השמאל (העבודה/המחנה הציוני, מרצ והרשימה המשותפת) עמדה על 31% בקרב הסוחרים בבורסה לעומת 25% בלבד בקרב קבוצת הביקורת. בהתאמה, התמיכה במפלגות הימין (הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי) עמדה על 31% בקרב הסוחרים בבורסה לעומת 36% בקבוצת הביקורת. יתר המשתתפים תמכו במפלגות המרכז (יש עתיד, כולנו, התנועה, ש"ס ויהדות התורה).

ההשקעה בבורסה משפיעה באותה מידה כמו ירי טילים

שינוי של אחוזים יחידים אולי נשמע מעט, אך מדובר בדרמה של ממש. כדי לסבר את האוזן אפשר להשוות את התוצאות למחקרים שבדקו שינויים בדפוסי ההצבעה ביישובים שעליהם נורו לראשונה טילים מעזה במבצע צוק איתן, ומצאו שינוי בשיעור דומה, רק בכיוון ההפוך במפה הפוליטית, כלומר ימינה. במילים אחרות המסחר בבורסה מעודד שמאלנות באותה מידה שירי טילים על מקום מגוריך דוחף לזרועות הימין.

למה זה קורה? מה יש במסחר בבורסה שמזיז מצביעים שמאלה? "ברגע שאנשים מתחילים לסחור, הם מתחילים להתעניין בכלכלה", מסביר שעיו, "וכשאתה מתעניין בכלכלה, אתה מסתכל על העולם קצת אחרת. זה לא שפתאום יש לך אינטרס כספי להצביע לשמאל. בדקנו את זה, אנשים לא שינו את העמדה הפוליטית בגלל האינטרס האישי. מה שכן, הם התחילו לקרוא עיתונות כלכלית, וצברו ידע בתחום. זה הסיפור בעיניי".

ההחלטה לאיזו מפלגה להצביע בבחירות מביאה בחשבון מגוון שיקולים, מהמצב הביטחוני, דרך מידת האמון שלנו בראשי המפלגות ועד להערכה איזו מפלגה תועיל יותר לכלכלה. לכל אחד יש מדרג שונה של השיקולים האלו, ששם משקל רב יותר על הנושאים החשובים בעיניו. כששעיו וג'ה שאלו את המשתתפים איך הם חושבים שחידוש תהליך השלום מול הפלסטינים ישפיע על כלכלת ישראל ועל המצב הביטחוני בה, מספר שעיו, "גילינו שגם ימנים וגם שמאליים אומרים שהאפקט על הכלכלה יהיה חיובי יותר מאשר האפקט על הביטחון. כלומר יש תפיסה כללית שמלחמה לא טובה לכלכלה. זה כשלעצמו לא מפתיע. אבל ברגע שאתה עוקב אחר מניות ורואה אותן עולות ויורדות, הנושא הכלכלי מקבל משקל גדול יותר בבניית העמדות הפוליטיות".

בניגוד לביטחון, דווקא כלכלית יש תזוזה קטנה ימינה

צלילה לעומקם של נתוני המחקר מראה שני נתונים מעניינים נוספים. הראשון הוא שדפוסי ההצבעה של חרדים לא הושפעו מהמסחר בבורסה. שיעור התמיכה במפלגות החרדיות נותר דומה בין הבחירות של 2013 לאלו של 2015, גם בקרב הסוחרים במניות, והיה 9%. אבל, שעיו טוען כי בשאלות הפתוחות גם הם הביעו שינוי בעמדותיהם כלפי הסכסוך ונטו שמאלה. כך, באופן תיאורטי לחלוטין, אם היו מחילים את התוצאה הזאת על כלל המצביעים היהודים בישראל ב־2015 היו תוצאות הבחירות, לפני התחשבות באחוז החסימה, חלוקת המנדטים והסכמי עודפים קרובות משמעותית לתיקו בין גוש הימין (31%) לגוש השמאל (30%).

הממצא המעניין השני הוא שבקרב אלה שזו היתה הפעם הראשונה שבה הם סוחרים, חלה תזוזה קלה ימינה בתפיסות הכלכליות שלהם, בשונה מהתפיסות המדיניות־ביטחוניות. כלומר הם נטו לדעות ימניות יותר בשאלות כמו “האם המדינה צריכה לדאוג לעניים או שכל אחד צריך לדאוג לעצמו?” או “האם צריך להעלות את המיסוי על רווחי הון?”.

הנתון הזה מפתיע פחות מהנתונים שצוינו עד כה, משום שהוא תואם ממצאים של מחקרים קודמים שנעשו ברחבי העולם. ולמרות זאת, שעיו ממהר לסייג ולהבהיר כי בקרב משתתפי המחקר יש רוב ברור של אלה שתומכים בעזרה של המדינה לעניים. אז אולי בכל זאת הכסף לא משנה הכל.