הקואופרטיב שפועל להוריד את מחיר הקנאביס הרפואי

מספר מעשני הקנאביס ברישיון בישראל צמח בתוך עשור ל־30 אלף איש, שמונה חוות מגדלות את התרופה, שישה מכרזים חדשים להקמת חוות גידול יצאו לדרך כדי לעמוד בדרישות, והשוק המקומי מוערך ב־150 מיליון שקל בשנה. מדובר בתחום שנמצא בתחילת דרכו המחקרית, עם פוטנציאל כלכלי אדיר. על רקע נתונים אלה, ובמטרה לייעל את השירות למטופלים, הוקם לאחרונה קנאטיב, קואופרטיב מטופלי הקנאביס.

"הקנאביס הרפואי, כמו תרופות רבות, הוא מצרך קבוע של המטופלים בו – והם המממנים מכיסם את התפתחות הענף", אומר אורי גלזר, יזם חברתי ומייסד הקואופרטיב. לטענת גלזר, מטופל קנאביס בעצמו, "במקום שהכסף שלנו יעשיר טייקונים ותאגידים, איגוד קהילת המטופלים תחת קואופרטיב משותף יהפוך לכוח צרכני ומייצר, ויאפשר לנו, לכולנו, להיות בעלי הבית ולקבל שירות בהתאם לכוחנו".

אז איך המודל העסקי של הקואופרטיב עובד? כל מטופל קנאביס שירצה להצטרף יקבל מניית חבר בתשלום חד־פעמי של 480 שקל. מעבר לכך יעביר מדי חודש את התשלום לצריכת החומר הרפואי, שעומד על מחיר קבוע של 380 שקל, והוא יקבל את החומר על ידי שליח. העודף שיצטבר בקואופרטיב ישמש לייעול השירות למטופלים ולמטרות מחקר. בכל שלב ניתן לעזוב את הקואופרטיב, ולקבל בחזרה את התשלום על המניה.

כוחה של קהילה

המחיר של קנאביס רפואי בישראל הוא 380 שקל לכמות של 40־20 גרם. מדובר במחיר מהנמוכים שניתן למצוא כיום בעולם. לשם השוואה, מחיר 28 גרם של קנאביס רפואי בארצות הברית ובמדינות שבהן קיימת לגליזציה מלאה עומד על 300 דולר בממוצע, כ־1,050 שקל. הבדלי המחירים הללו משקפים את היתרון היחסי של תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל אל מול מתחרותיה בעולם.

אורי גלזר צילום: עומר שלו

אז אם מחירי הקנאביס הרפואי נמוכים משמעותית בהשוואה לעולם, מדוע יש צורך בהקמת קואופרטיב?

בטווח הקצר מתחייבים בארגון על הורדת מחיר הקנאביס ותשלום לראשונה לפי הכמות הנצרכת. כמו כן, באותו המחיר גם משלוח התרופה עד הבית יקפיד על איכות התרופה וינגיש את הליכי הרכישה ויהיה קשוב לצרכים נוספים של המטופלים. בנוסף יינתן ליווי וסיוע בניהול המחלה, הדרכה מקצועית לשימוש נכון, ייעוץ רפואי, משפטי וסוציאלי וליווי בהליכים בירוקרטיים. בטווח היותר רחוק שואפים בקנאטיב להשקיע במחקרים פורצי דרך לשם פיתוח הרפואה והמוצרים המשלימים באמצעות קנאביס.

"מרגע שנגיע ל־3,000 מטופלים, נוכל להתחיל באספקת התרופה בהנחות ובהקמת רשת תומכי הקהילה שלנו", מסביר גלזר. "כבר עכשיו הצליח הקואופרטיב להוריד את מחיר התרופה בכ־22%, כולל משלוח עד הבית, לחברי קנאטיב בלבד, שלראשונה ישלמו לפי גרם ולא במחיר קבוע".

גולת הכותרת של המיזם היא השקעה במחקרים פורצי דרך בתחום השימושים הרפואיים של הקנאביס: "אנו מאמינים שפיתוח מוצרי קנאביס חדשניים וממצים יאפשר שימוש חדשני בתועלות של הצמח, כך שיתאימו גם להרגלים ולהעדפות השימוש של מטופלים שונים", אומר גלזר. "בנוסף, הקהילה תפעל בהפריה הדדית עם המגזר החקלאי־תעשייתי לטובת יצירת תשתית מחקרית, חקלאית ותעשייתית שתהיה מובילה עולמית".

חוות גידול קנאביס צילום: אפי שריר

מלבד זאת, בקואופרטיב מעריכים כי העצמת כוח הקנייה של הקהילה תביא להוזלה של מחיר התרופה. כמו כן הקואופרטיב יקפיד על איכות החומר הרפואי, ינגיש את הליכי הרכישה ויהיה קשוב לצרכים נוספים של המטופלים. בנוסף לכך קנאטיב יפעל להכללת הטיפול בקנאביס הרפואי בסל התרופות ובביטוחים המשלימים.

בחירות כל ארבע שנים

המיזם של אורי גלזר רוקם עור וגידים בימים אלו. בשיתוף גרעין המייסדים - הכולל אנשים מובילים בתעשייה כמו שלומי סנדק, מוותיקי המלווים והמטפלים בחולים שזקוקים לקנאביס רפואי, אורן ליבוביץ', יו"ר מפלגת עלה ירוק ומייסד מגזין "קנאביס", ניצב בדימוס אריה עמית, מפקד מחוז ירושלים לשעבר — התקיים בחודש שעבר בנמל יפו הכנס הראשון של הקואופרטיב. בכנס נכחו כמה מאות מטופלי קנאביס, שקיבלו את מניות החבר שלהם, ועל הבמה נשאו ראשי הקואופרטיב את חזונם. במאגר הקואופרטיב רשומים כבר כ־1,000 מטופלים, ובשבועות הקרובים מתוכננים כנסים נוספים בצפון ובדרום הארץ.

"כשהציגו לי את הקואופרטיב התרגשתי, מדובר בפרויקט חשוב", אמר בכנס ניצב בדימוס אריה עמית. "יש בתחום המון כסף, ויהיה בו עוד הרבה יותר כסף. אני אחראי על כך שההתנהלות שלנו תהיה נקייה לגמרי, ובשקיפות מוחלטת".

"התוכנית שלנו היא שאנחנו ניתן את הטון", אמר בכנס אורן ליבוביץ'. "קבוצה גדולה שתייצג את האינטרסים שלנו, ולא של תאגידי ענק". זהר לוי, מומחית לרגולציה וממשל המלווה את הקמת הקואופרטיב, אמרה: "אנחנו ננהל בחירות כל ארבע שנים, והכסף שייכנס לקנאטיב יושקע חזרה בצורכי המטופלים".

על פי עבודה של החטיבה למחקר כלכלה ואסטרטגיה של משרד החקלאות הפוטנציאל הכלכלי בגידול קנאביס בישראל הוא עצום. ישראל נתפסת כמובילה עולמית בתחום הקנאביס בפרט והחקלאות בכלל, עם ניסיון של עשרות שנים בחקר הצמח.

בארצות הברית הפרח הירוק קיבל רוח גבית לאחר שבנובמבר 2016 הצביעו האזרחים בארבע מדינות נוספות על התרת המריחואנה לשימוש פנאי פרטי, והעמידו את מספר המדינות שבהן זה חוקי על שמונה.

מדינות אלה מצטרפות לכמחצית מהמדינות בארצות הברית שבהן החוק מאפשר שימוש בקנאביס למטרות רפואיות. מנגד, החוקים הפדרליים עדיין אוסרים מכירת מריחואנה, ופקידים בממשלו של דונלד טראמפ משגרים באחרונה מסרים מעורבים לגבי הגברת האכיפה בנושא.

על פי נתוני ArcView, חברת מחקר והשקעות בשוק המריחואנה, ההכנסות של תעשיית הקנאביס בארה"ב הגיעו ב־2016 לסכום של 6.7 מיליארד דולר, והן צפויות לעלות ל־20 מיליארד דולר בשנת 2020 ולהתרחב ל־50 מיליארד דולר עד 2026.