מתחת לרדאר ובגובה העיניים: איך הפכה החברה שעוזרת להילחם בספאם לאוייבת מערכת המשפט?

זהירות עם כל ההלוואות האלו – אומרים לנו בשבועות האחרונים בבנק ישראל. לאחר שגם בירושלים החלו להפגין סימני דאגה לנוכח הר החובות ההולך ומתעצם של הישראלים, החלטתי לעשות מעשה. הצעד הראשון היה לנסות להיפטר מכל אותן הצעות הלוואה מטרידות (ולעיתים אף מפתות) שמגיעות כמסרונים. אומנם זה נשמע נהדר לקבל 70,000 שקל בלחיצת כפתור, אבל אני מעדיפה לא להכניס אויבים למכשיר הנייד שלי. מתברר שלמרות חוק הספאם (או בשמו הרשמי – תיקון לחוק התקשורת) שמלווה אותנו בשנים האחרונות, המשימה לא קלה כלל.

אז פניתי לעידו לוין – ממייסדי ומנכ"ל ספאם-אוף – חברה שמסייעת לנפגעי ספאם לתבוע את השולחים.

"את לא. הלוואות הן תחום כואב. זהו התחום שבו נשלחות הכי הרבה הודעות ספאם. יש שם הרבה מאוד חברות שוק אפור, ויש בעיה גדולה להילחם בגופים הללו. הם מלאים באנשי קש, וחברות קש, וגם אם תובעים אותם – בדרך כלל מגיעים בסוף לחברה ריקה שרשומה על שם מישהו חסר נכסים שמתגורר באוקראינה. כבר היו מקרים של חברות שנפסקו נגדן פיצויים במאות אלפי שקלים – אז הן סגרו את החברה, ופתחו מייד אחרת".

עידו לוין מנכ"ל ספאם-אוף. "בסוף עולם המשפט יצטרך להתקדם" צילום: שאול גולן

כלומר אם אני לוקחת הלוואה מגוף כזה, הוא יכול להגיע אליי ואני לא יכולה להגיע אליו?

"בדיוק. מכיוון שאופן הפרסום בסמס הוא יעיל – 90% מההודעות נפתחות. פעמים רבות ההצעות האלו הן לא רק מטרידות ברמת הספאם, אלא מהוות פתח לתרמיות ועוקצים. כסף מהיר הוא דבר מפתה, אבל עוקצים יש לא רק בהלוואות, גם בתחומים נוספים כמו אופציות בינאריות. אחת מהודעות הספאם הנפוצות ל"קרקע בכרכור" הובילה לתרמית של חברת אדמה".

לא כדאי לתבוע את הגופים הללו?

"יש גופים שנתבעו, ואז החלו להתקשר ולאיים על התובעים".

טוב, את מספר הטלפון של התובעים כבר היה להם.

"בדיוק. זה כבר עניין למשטרה".

אתם פועלים כבר מסוף 2015, האם יש שיפור בתחום?

"אפשר לחלק את יישום חוק הספאם לשלוש תקופות: בהתחלה אנשים לא תבעו. לא היה להם כוח להתעסק עם הביורוקרטיה. לאחר מכן אנשים החלו לתבוע – בתי המשפט פסקו פיצויים, החלה הרתעה, ובאמת יש פחות ופחות הודעות ספאם. אבל ככל שהתביעות התרבו – בתי המשפט החלו להקטין את סכום הפיצוי. אם החוק מאפשר תביעה של 1,000 שקל לסמס, בעבר בתי המשפט היו פוסקים בערך 70% מהסכום המבוקש בתביעות, אבל כיום הם פוסקים יותר לכיוון 40% מהסכום המבוקש".

מדוע חל השינוי?

"הגופים הנתבעים מבקשים הקלה עקב 'ריבוי תביעות' והשופטים נותנים פרשנות יצירתית ומקלה לחוק: 'אם זה רק סמס אחד לא מגיע פיצוי', וכו'".

אבל אם הם שולחים SMS אחד ל-200 אלף איש, מן הסתם יהיו תביעות רבות.

"נכון. אבל בתי המשפט לא רואים זאת כך. הטענה היא שההרתעה מושגת גם בפיצוי נמוך יותר, וזו טעות. כי כל התמריץ של הספאמרים הוא כלכלי: הודעות סמס הן אמצעי שיווק זול, יעיל וקל. צריך שלא ישתלם להם להשתמש בו".

איזה שירות אתם מספקים?

"אנחנו סטארט-אפ טכנולוגי. אנחנו עוזרים באיתור הגוף ששלח את הודעת הסמס, יש לנו מאגר מידע שמרכז פניות מאנשים שונים ומאגר ראיות. אם אנחנו מצליחים להשיג הוכחה לזהות השולח במקרה אחד, למעשה הקלנו על כל אותם אנשים אחרים שקיבלו את הספאם. אנחנו עוזרים למלא כתב תביעה לבית משפט לתביעות קטנות לפי תבנית מובנית, ומלווים את התביעה. אנחנו לא צד לתביעה בשום שלב – התובע, שהוא האדם שקיבל את הספאם, מייצג את עצמו. הכוח שלנו הוא היכולת להשתמש ב'חוכמת ההמונים' ולפשט ולייעל את הביורוקרטיה שכרוכה בהגשת תביעה".

אתם עורכי דין?

"לא. וכשהספאמרים החלו להילחם בפעילות שלנו באופן אישי, הם פנו ללשכת עורכי הדין להתלונן עלינו".

:) כלומר הספאמרים "השתנקרו" לעורכי הדין? איך הגיבו בלשכה?

"אלה תביעות קטנות, אין בהן ייצוג בבית משפט וגם לא הרבה כסף, אז זה לא מטריד אותם. הם יידעו אותנו בכללי האתיקה ובמקומות שבהם הפעילות עשויה להתנגש, בייחוד המקצוע של עורכי הדין, ואנחנו מכבדים את זה".

מה עוד הספאמרים עושים כדי להפסיק את הפעילות שלכם?

"הם מעלים טענות שונות ומשונות בבתי המשפט. למשל, מותר לאדם לתבוע עד חמש פעמים בשנה והם טוענים שאנחנו עוברים את המספר הזה, וזאת אף שאנחנו לא תובעים אף פעם (מקבל ההודעה הוא התובע, ספאם-אוף אינה צד בהליך). הם גם מגישים תביעות אישיות נגדנו, כמו תביעות לשון הרע".

לשון הרע?

"אנחנו גובים תמורת כל תביעה 20% מהסכום שנפסק במקרה של זכייה. אבל, עבור מי שלא מעוניין להשתמש בשירותנו, העלינו לאתר לשימוש חופשי ראיות שאספנו במקרים שונים של ספאמרים. אז נתבענו. אבל הספאמרים פחות מטרידים אותנו. מטרידים אותנו שופטים שלא יודעים איך לאכול אותנו".

כלומר?

"יש שופטים שהפעילות שלנו מפריעה להם, כי היא מגדילה את כמות התביעות. יותר קל לאנשים לתבוע כשיש מאגר שאוסף ראיות, ויש מי שמפשט למענם את הביורוקרטיה".

בהקשר הזה יש לציין את פסק הדין שניתן לפני כחודשיים בבית משפט לתביעות קטנות, על ידי כבוד השופטת שלומית בן יצחק. זהו פסק דין לא פחות ממדהים, וגם נדיר – שופטת בית משפט לתביעות קטנות שכותבת פסק דין של 58 עמודים.

"מדובר באיחוד תיקים של 60 תובעים בגין ספאמר ששלח הודעות שבהן הציע כסף ממסחר בשוק ההון. השופטת קבעה שאכן מדובר בספאם, אבל באותו מקרה החליטה שהתובעים שתבעו עצמאית יקבלו פיצוי, ואלו שנעזרו בשירותי ספאם-אוף, לא יקבלו פיצוי".

אני מצטטת מדברי השופטת בפסק הדין: "מסקנתי היא שהתביעות באמצעות ספאם-אוף אינן ממלאות אחר מטרת החוק, אינן יעילות, מובילות להרתעת יתר, לעומס דיונים ולהפחתת הפיצוי". בעצם אתם הבעיה, לא הספאמרים.

"מה מפריע לשופטת? שהתובע לא אסף את הראיות בעצמו? הרי יש 200 אלף איש שצריכים את אותה ראיה. לא יותר יעיל שגוף אחד יאסוף אותה בשביל כולם? אז שלא יגישו תביעות מפני שהן מובילות לעומס בבתי המשפט? בשביל מה חוקקו את החוק?".

היו לה טענות ענייניות קשות נגדכם. למשל, שהייתם במו"מ עם אחד הגופים, ולא כדי לסייע בתביעות נגדו, תמורת מיליון שקל. מה קרה? הסכום לא היה מספיק גבוה?

"גוף שעוסק בהימורים פנה אלינו והציע לנו כסף אם לא נסייע בתביעות מולו. אנחנו הצבנו שלושה תנאים כדי שזה יקרה: שהוא יפסיק עם הספאם מכאן ואילך, שיתפשרו בכל התביעות מכאן ואילך, ושיקצו סכום כסף לתביעות עתידיות על כל ספאם שכבר נשלח, כדי לפצות תובעים פוטנציאליים. הם כמובן לא הסכימו".

מרבית התביעות מסתיימות בפשרה

היא גם טוענת שאתם לא מקצועיים, שתביעות לא מצליחות כי אתם לא עושים עבודה יסודית. כלומר, מי שנעזר בכם למעשה נפגע.

"בדיון לא הוצגו הוכחות או נתונים מספריים התומכים בטענות או בקביעות כלשהן הנוגעות לטיב השירות. הנתונים שלנו מראים ש-88% מהתיקים שהוכרעו בסיוענו הסתיימו בפיצוי".

בוא נחזור למה שבאמת מטריד את השופטת: זה לא צדק שאתם עוזרים לאנשים להשיג, אלא כסף מהיר וקל. אותו דבר היה כשיצא חוק התובענות הייצוגיות ואנשים עברו בסופרים ומדדו עם סרגל את גודל אריזות המוצרים, כדי לנסות למצוא עילה לתביעה.

"החוק רוצה לעודד תביעות ולכן הוא מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק. נושא הגנת הצרכן בארץ הוא בעייתי מאוד, וקשה ומסורבל להתנהל בו, ולכן הרבה מאוד חוקים לא נאכפים. כל מה שאנחנו עושים הוא לפשט ולהנגיש את החוק. אפשר באותו האופן לבנות מערכת שתקל על אנשים לקבל פיצוי על טיסות מאחרות (כיום רק 2.5% מהנוסעים בטיסות מאחרות מקבלים פיצוי), או החזר מע״מ על קניות באירופה (רק 5% מקבלים), או החזר דמי ניהול שנגבים שלא לצורך. אז הייתה נוצרת עוד עבודה לגופים הרלבנטיים: חברות התעופה, רשות המיסים, ובתי המשפט (בהתאמה). האם זה אומר שעדיף לא להקים מערכות כאלו? ואם מקימים אותן, האם זה אומר שמדובר בכסף קל? הרי חוק הספאם היה קיים לפני ספאם-אוף, אבל היה קשה לממש אותו ומסרוני הזבל הלכו ותפחו.

"חוץ מזה מדובר בפיצוי של 1,000 שקל להודעת סמס, אף תובע לא חושב 'לעשות כאן מכה'. רוב האנשים שמוכנים לשלם אגרת בית משפט, להפסיד יום עבודה ולהתייצב בבית משפט – עושים את זה מפני שהספאם מציק להם אידיאולוגית".

המטרה של חוק הספאם היא הרתעה שמושגת באמצעות תביעות, ולכן החוק מעודד לתבוע. לפי השופטת בן יצחק בפסק דינה, ההרתעה נוצרת כבר בתביעות הראשונות, ולכן כשמוגשות עוד עשרות תביעות באמצעות ספאם-אוף נגד אותו התובע זה כבר לא משנה, ועל כן אין צורך בפיצוי.

"זו טעות. אם יהיה זול יותר לספאמרים לשלם את הפיצוי שקבע בית המשפט מאשר לעבור לאמצעי שיווק יקר יותר – הם ימשיכו לשלוח ספאם. ואם הספאמרים יידעו שיותר זול להם להגיע לבית משפט, כי הוא לא פוסק פיצוי גבוה, הם לא יתפשרו – ואז העומס על המערכת יגדל".

הלוואות - כסף קל, זמין, ומסוכן

מה המצב כעת?

"הוגש ערעור על פסק הדין על ידי אחד התובעים שלא קיבל פיצוי".

ואתה באמת מצפה שהוא ישתנה? ששופטים יקבלו בברכה גוף שנמצא על הגבול האפור של מקצוע עריכת הדין ומסייע ביצירת עומס על המערכת?

"ככל שהטכנולוגיה תסייע יותר במציאת ראיות ובהנגשת החקיקה לאזרחים, יהיו יותר תביעות כי לאנשים יהיה קל יותר לעמוד על הזכויות שהחוק הקנה להם. השינוי הזה יתחולל על ידי גופים חיצוניים למערכת המשפט, והיא תצטרך ללמוד להתמודד איתו".

איך בסופו של דבר אפשר להיפטר מהמסרונים שמציעים לי הלוואות?

"עם כל קבלת סמס תחסמי את האפשרות לקבלת סמסים משולח הספאם במכשיר הנייד. זה יחסום עוד ספאם שמגיע מאותה חברת הפצה שבה משתמשים הספאמרים".