מה יקרה אם לא תענו על השאלה "כמה אתם מרוויחים" בראיון עבודה
43% מהמועמדים נשאלים 'כמה הרווחתם בעבודתכם הקודמת'; מחקר חדש מצא שההשלכות של סירוב מצד מועמדים לגלות את היסטוריית השכר שלהם שונות עבור נשים וגברים
- הצווארון הורוד: מקצועות העתיד הם נשיים, וגברים לא רוצים לעסוק בהם
- ברונטיות מרוויחות יותר: ברבי שינתה את צבע השיער והמכירות זינקו ב-16%
- מנהלת משאבי האנוש בפייסבוק – כך תתקבלו לעבודה אצלנו
הממצא המעניין ביותר במחקר הוא ההשלכות של סירוב להשיב לשאלה. בעוד שנשים שסירבו לגלות את השכר הקודם שלהם מרוויחות 1.8% פחות מנשים שהסכימו להשיב לשאלה על השכר בראיון עבודה, הרי שגברים שסירבו לענות כמה הרוויחו בעבודתם הקודמת משתכרים 1.2% יותר מאלו שגילו למעסיק פוטנציאלי את היסטוריית השכר שלהם.
מדוע זה קורה? החוקרים משערים שהסיבה להבדל בשכר הוא שנשים 'נענשות' על סירובן מכיוון שהן נתפסות כלא נעימות או לא נחמדות בעוד שגברים שמסרבים להשיב על השאלה נתפסים כבטוחים בעצמם ואסרטיביים.
ככל הנראה ביטחון משחק חלק בסירוב להשיב על השאלה שכן עובדים מבוגרים יותר מסרבים לגלות את היסטוריית השכר שלהם יותר מאשר עובדים צעירים. 28% מהעובדים המבוגרים (מעל גיל 53) מסרבים להשיב על השאלה בנוגע לשכרם הקודם בעוד שרק 18% מבני דור ה-Y עושים זאת. כמו כן, אנשים בדרגת ניהול בכיר ובעלי שכר גבוה הם אלה שנוטים יותר לסרב לגלות את שכרם. 36% מהבכירים בדרגת סמנכ"ל ומעלה העידו כי הם לא גילו כמה השתכרו במשרתם הקודמת.
אם כך, מה לעשות אם שואלים אתכם בראיון עבודה כמה הרווחתם? האם כדאי לסרב או לשקר?
"הדרישה לספק מידע אודות היסטורית השכר נתקלת, בצדק, בהתנגדויות גם מהכיוון הלגלי והאתי. מעבר לכך, בהיבטים של ניהול משא ומתן, היא דורשת מהמועמד לעבודה לתת את 'מכת הפתיחה'", אומרת עו"ד אורנה קופלוביץ מומחית ניהול משא ומתן, מרצה ב-HIT, מכון טכנולוגי חולון. "הנתונים שלנו במחקר ובפרקטיקה מראים כי השכר הסופי שיקבע, יהיה בטווח של 10% סביב מכת הפתיחה. ולכן בנוסף למבוכה הכרוכה בשאלה זו, עלול המועמד העונה לשאלה זו, לפגוע לעצמו באפשרות לשכר גבוה יותר. לכן מומלץ לפני ראיון עבודה, לעשות מחקר שטח, ולבדוק מהו השכר המקובל בתפקיד דומה, במשרה דומה ולשם להתכוון. במקום לנקוב במספר, כדאי גם להציב טווח שכר שיאפשר משא ומתן, חשוב שהנקודה התחתונה בטווח, תהיה ריאלית ומספקת מבחינת העובד.
אפשר גם לענות "אני יודע שבארגונים מקבילים מקובל כך וכך." זהו טיעון שמסיט את המשא ומתן מהרצון החופשי של המועמד, לדיון בקריטריונים אובייקטיביים של שכר המקובלים בארגונים דומים, ולטיעון של הגינות. לגבי נשים ממליצה קופלוביץ להשקיע אף יותר בהכנה למשא ומתן ולהגיע אליו עם דרישת שכר ההולמת את שוויין האמיתי שמשקפת לא רק יכולות בפועל אלא בעיקר הכרה עצמית בהן.
ההמלצה הגורפת של מומחים בתחום משאבי האנוש היא לא לשקר שכן מועמד שנתפס בשקר ייחשב כלא אמין וחוסר אמינות היא משהו שמעסיקים לא סולחים עליו. זהו המתכון הבטוח לכך שלא יקבלו אתכם לעבודה.