גסיסת תהליך המיחזור: המעבר לצריכה רב פעמית - קרוב מתמיד

השבוע התבשרנו על החלטת המשרד להגנת הסביבה להקים מתקן לשריפת פסולת באזור ירושלים. בעוד השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, טוען כי הליך שריפת פסולת (שיופנה ליצירת חשמל) יהווה אקט סביבתי של הפקת אנרגיה מתחדשת, גופים סביבתיים יצאו נגדו בחריפות בטענה שמדובר בצעד מזיק לסביבה ולבריאות האזרחים.

אלא שהדיון סביב ההחלטה להקמת משרפת פסולת שכזאת, בין אם מדובר בצעד חיובי ובין אם לאו, הוא דיון שמבקש לפתור נקודתית את הסימפטום, ולא את המחלה עצמה, שהרי בכל שנה, גלובאלית, שורפים 100 מיליון חביות נפט בכדי לייצר 542 מיליארד פחיות ובקבוקי פלסטיק חד פעמיים. בשנת 2016 לבדה יוצרו באירופה 25.8 מיליון טונות של פסולת בקבוקי פלסטיק – שיוכלו למלא את מגדל אייפל, למשל, 800 פעם. בכל יום נצרכים 1.48 מיליארד בקבוקים מסביב לעולם.

סל רב פעמי

בישראל לבדה נצרכים בכל יום 7 מיליון בקבוקים. לכל בקבוק, כידוע, לוקח 450 שנה להתכלות - מה שאומר שכל בקבוק שיוצר אי פעם בעולם עדיין איתנו. בין אם עמוק באדמה, או בלב ים או על מדפי המרכול. ומה לגבי המיחזור? על פי נתוני התאגיד אל"ה רק 50% מהבקבוקים בישראל המושלכים לכלוב המחזור, אכן ממוחזרים בסופו של דבר. השאר מוטמנים, פוגעים במי התהום ועולים למשק הישראלי כ- 3 מיליון שקל בשנה - נתון שהולך ועולה. זאת מבלי לציין את השקעת המדינה בפרויקטים להעלאת המודעות להפרדת פסולת ומיחזור, שעומדת על כחצי מיליארד שקל.

אם כך, מה הפתרון? האם לא יהיה נבון יותר למנוע את המחלה טרם התפרצותה?

המעבר לשימוש במוצרי צריכה רב פעמיים יקדים תרופה למכה ויצמצם משמעותית את הפסולת אותה נשלח לשריפה או להטמנה. מדובר במעבר הרבה יותר פשוט ממה שחושבים ולמעשה, כבר כמה שנים, שהעולם המערבי המודרני הולך לשם (ניתן להצביע על חוק האריזות האירופאי, אשר תורם רבות למעבר ואימוץ גישת ה"רב פעמי", כסימן לכך). ספרד, שהייתה הראשונה ליישם חקיקה מחייבת בנושא אריזות רב פעמיות, סחפה אחריה מדינות רבות באירופה דוגמת שוודיה, גרמניה, אוסטריה נורבגיה והולנד, שמעודדות חברות למכור מוצרים באריזות רב פעמיות: מתכשירי ניקוי במיכלים רב פעמיים למילוי חוזר (בשיטת ה"refillable"), דרך מוצרי היגיינה רב פעמיים.

אבל האמת שלא צריך להסתכל רחוק כ"כ - גם בישראל, עם החלת חוק השקיות, אפשר לראות לא רק לאן נושבת הרוח, אלא באיזה קלות היא סוחפת אחריה. אם רבים האמינו טרם כניסת החוק כי אותן 10 אג' לשקית לא ישנו דבר, היום כבר מובן לכולם כי החוק הוא הצלחה גדולה, כשעל פי רשתות השיווק נרשמה ירידה בשיעור של 50%-85% בביקוש לשקיות חד פעמיות. גם קהל לקוחותינו בסודהסטרים, שמכינים סודה בבקבוקים רב פעמיים, חוסכים כ-3,833 בקבוקים ופחיות חד פעמיות למשפחה, על פני 3 שנים. זאת מעבר לחיסכון בכסף, כמובן.

הפתרון היחיד למחלת זיהום הסביבה העולמית הוא להגיד 'שלום' לבקבוקי הפלסטיק ושאר מוצרי הצריכה החד פעמיים ולעבור לצרוך מוצרים רב פעמיים - למען העתיד שלנו, ושל הדורות הבאים אחרינו. זו העת לפעול לצמצום הפסולת המיוצרת בישראל באמצעות שינוי רגולטורי נרחב ואפקטיבי יותר, בצורה שתדבר לכיס של הישראלים: מחד, להחיל מס נוסף על מוצרים חד פעמיים אשר ייצור תמריץ שלילי לרכישתם. כך נוכל להשריש הרגלי התנהגות ירוקים משמעותיים בקרב הציבור בישראל, בצורה שתביא לצמצום ניכר בכמות הפסולת המיוצרת בישראל. המהפכה הירוקה הגדולה כבר כאן וכדאי שגם אנחנו נתאים את עצמנו אליה ואף נוביל אותה.

הכותב הוא תמיר מלמוד, מנכ"ל סודהסטרים ישראל