ההכרזה על פשיטת הרגל של פישמן: עוד לא נאמרה המילה האחרונה

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין הכריז אתמול על איש העסקים אליעזר פישמן פושט רגל. "אין חולק שהתמלאו התנאים להכריז על פישמן פושט רגל", כתב השופט אורנשטיין בהחלטתו. "פישמן ביצע מעשה פשיטת רגל, שעה שלא פרע את חובו כמתחייב לפי התראת פשיטת הרגל. בנוסף, עסקינן בחייב שהיקף חובותיו עצום, ואף לגישתו, לאחר מימוש הנכסים, יעמוד החוב על סך של כ־1.5 מיליארד שקל".

בתחילת החודש הצליחו פישמן והמנהל המיוחד לנכסיו עורך הדין יוסי בנקל לגבש הסכם עקרונות להסדר חוב, אך הנושים ובראשם בנק הפועלים התנגדו לכך. הם ביקשו להכריז עליו פושט רגל, ומאותה נקודה לא היתה לבנקל ברירה אלא לבקש זאת מבית המשפט. במסמך שהוגש בתחילת השבוע לבית המשפט על ידי בא כוחו של פישמן עורך הדין שלום גולדבלט, נכתב כי איש העסקים אינו מתנגד להכרזתו כפושט רגל. "נוכח עמדה ברורה זו מתבקש בית המשפט הנכבד להכריז על החייב כפושט רגל", כתב בנקל בעקבות המכתב.

אף שהבנקים, לכאורה, לא היו מרוצים מההסכם שהגיש בנקל, הם לא התנגדו אתמול למינוי כנאמן לנכסי פישמן. השופט אורנשטיין הקנה לו את כל הסמכויות שקבועות בדין, בין היתר "לתפוס את כל רכוש החייב, לאתרו ולפעול למימושו כמתחייב מפקודת פשיטת הרגל". בנקל נדרש לספק התחייבות עצמית בהיקף 750 אלף שקל למקרה שיתרשל בתפקידו.

עוד הסביר אתמול השופט אורנשטיין כי לפשיטת הרגל שתי מטרות. האחת היא לכנס את כלל נכסי החייב, לממשם ולחלקם באופן שוויוני בין נושי החייב לפי דרגת הנשייה; והמטרה השנייה היא לאפשר לחייב שנקלע לקשיים לפתוח דף חדש בחייו.

הדיון הבא בתיק נקבע ל־16 ביולי, כשכמה ימים קודם לכן יגיש בנקל דו"ח עדכני על התקדמותו. באותו דיון ייקבע מתווה לדיון בכל הבקשות התלויות ועומדות, ובהן בקשתו של בנקל לקבוע הוראות לגבי חקירת נסיבות קריסת פישמן; בקשתו לאפשר לשכור חוקרים פרטיים, רואי חשבון ואנשי מקצוע נוספים שינסו לאתר רכוש וכספים של פישמן בארץ ובעולם; ובקשתו לאפשר לו להעמיד למכירה את נכסי הנדל"ן הרשומים על שמו של פישמן — לבדו או ביחד עם אשתו — בארץ ובחו"ל.

המשמעות היא כי בשבועות הקרובים פישמן לא צפוי לחוש בשינוי משמעותי כתוצאה מהכרזתו כפושט רגל, למעט הסממנים החיצוניים שקבועים בחוק וחלים על פושטי רגל, ובהם למשל מגבלות על החזקה בכרטיסי אשראי או בפנקסי צ'קים ואיסור על הקמת חברה.

צילומים: עמית שעל, שאול גולן, עומר מסינגר

אינטרס הבנקים בהסדר חדש

עוד בהחלטת בית המשפט, כתב השופט אורנשטיין כי "למותר לציין שלא יהיה בהכרזה (על פישמן פושט רגל — נ"ע וע"ר) כדי למנוע בעתיד השגת הסדר נושים שיזכה לתמיכתם של אלה ולאישור בית המשפט, לרבות על יסוד הסדר העקרונות דלעיל או הסדר אחר ולאחר שתתברר מצבת הנכסים והאפשרות להשיא את קופת הנשייה באופן מרבי".

כך, למעשה, רומז השופט אורנשטיין על אפשרות של הסדר נושים חדש שיתבשל בעתיד. לפי הערכות כל הצדדים בתיק, בתוך כמה חודשים יוצג הסדר חדש. האינטרס של הבנקים בהתפשרות מחודשת הוא בהשתקת הקריאות לבדיקת התנהלותם במתן האשראי לאיש העסקים. למעשה, לאחר שהציגו התעקשות הנתפסת כחיובית למיצוי החזר החובות, הם יוכלו להגיע להסדר מחודש ומשופר.

בינתיים, במסגרת הליך פשיטת הרגל, עורך הדין בנקל צפוי לנסות ולהתקדם בחקירות בהתאם לתקצוב ולגב שיקבל מהבנקים.

הליך שלם של זגזוג וחוסר עקביות

ההחלטה הקצרה של השופט אורנשטיין כללה גם סקירה תמציתית של ההליכים בתיק בשנה האחרונה, והיא חושפת את חוסר העקביות שאפיין את עמדתם של רוב הנושים הגדולים של פישמן, הבנקים.

כך, באוגוסט 2016 ביקש פישמן מהשופט אורנשטיין להעביר את התיק להליך גישור בפני השופטת בדימוס ורדה אלשיך. הוא הציג את הסכמתם של כמעט כל הנושים לכך, אך בסופו של דבר היוזמה כשלה לאור התנגדות רשות המסים שלה חייב פישמן כ־212 מיליון שקל.

פישמן ניסה לרצות את הרשות, הגיש בדצמבר הצעת הסדר שלפיה יביא נכסים בשווי של כ־80 מיליון שקל עבור הנושים, אך רשות המסים המשיכה להתנגד ועל כן ניתן צו כינוס לנכסי פישמן.

לאחר הוצאת צו הכינוס נכנס עורך הדין בנקל לתפקידו. הוא החל להציג חזית לוחמנית ותוקפנית נגד פישמן ובני משפחתו, וטען כי קיים חשש שפישמן הוציא שלא כדין כספים ורכוש לאחרים. אלא שבנקל נתקל בחוסר שיתוף פעולה מכיוון לא צפוי — הבנקים. אלו סירבו לאפשר להעביר לקופתו של בנקל סכומים קטנים שנמצאו בחשבונות הבנק האישיים של פישמן, שנדרשו לו למימון חקירת נסיבות הקריסה. ההסבר של הבנקים להתנגדות המוזרה הזאת היתה שפישמן חייב להם סכומים נכבדים, וכי עשרות אלפי השקלים שנמצאים בכל אחד מחשבונותיו הכרחיים לצורך קיזוז מהחוב המקורי.

העמדה המסויגת הזאת כלפי החקירה קיבלה סימוכין ברורים לפני שלושה חודשים, לקראת סוף חודש מרץ. עורך הדין בנקל ביקש להכריז על פישמן פושט רגל, אך התברר שהוא ורשות המסים שוב נמצאים לבדם במערכה מאחר שהבנקים — שהם הנושים המרכזיים — לא תמכו בכך. למעשה, התחושה עד אותו שלב היתה כי רשות המסים היא היחידה שמונעת בנחישות כל אפשרות להסדר מול פישמן.

ורדה אלשיך, שהוצעה כאמור כמגשרת אך רשות המסים סירבה לכך, אף תקפה את הרשות ויצאה בביקורת כלפי הנשיא אורנשטיין שאפשר להמשיך בהליכים. "רשות המסים, בגלל הרצון להמשיך בגבייה, חיבלה בהסדר נושים בתיק פישמן", אמרה אז אלשייך בכנס שבו השתתף גם אורנשטיין. "לא ראיתי שום סיבה שכאשר יש הליך בבית משפט, יש לרשות זכות להמשיך בהליכים. לא נוח לי שאתה, הנשיא אורנשטיין, יושב כאן, תסגור את האזניים. פישמן זו דוגמה מצוינת — היו כל מיני כוונות טובות מצד הצדדים לתיק. הרשות, בגלל הרצון להמשיך בגבייה, חיבלה בהסדר הנושים".

בתחילת החודש, כאמור, בנקל ופישמן יישרו קו והציגו הסכם עקרונות משופר. בהסדר זה הוצע כי משפחת פישמן תחזיר עד 400 מיליון שקל לנושים בשני שלבים: בשלב הראשון בני המשפחה היו אמורים להעביר לקופת הפירוק נכסים בשווי של כ־140 מיליון שקל, ועוד 15 מיליון שקל לרשות המסים; בשלב השני, שהיה אמור להתרחש חמש שנים לאחר החתימה על ההסדר, בני המשפחה היו נדרשים להעביר סכום נוסף של עד 260 מיליון שקל, שיתבסס על הכנסות חזויות ממכירת אחזקות בפישמן רשתות ובא.ט. אחזקות קירור.

ואולם, למרות ההסכם המשופר שהוצג, הבנקים זגזגו. לאור עמדתם בששת החודשים שקדמו להצעת ההסדר אפשר היה להניח כי הם יסכימו לו, אך הם הציגו חזית אחידה ודרשו להכריז על איש העסקים פושט רגל.