עצירת מכירת המניות של שחר: הדרישות של רשות ני"ע מוגזמות
כל עוד רשות ניירות ערך לא תבהיר כי בסיטואציות שכאלה לא תתקיים על ידה אכיפה מנהלית, שומה על אנשי הפנים להקפיד הקפדה יתרה, אם אין ברצונם למצוא עצמם כיעדים לחקירה מנהלית של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך
12:3419.06.17
היום פורסם כי מכירת מניותיהן של יעקב שחר וישראל קז בחברת הפניקס נעצרה ברגע האחרון, לאחר שחברת הפניקס עדכנה אותם בנוגע להתפתחויות הנוגעות למצבה, אשר עולות לכדי "מידע פנים", הודעה אשר בעקבותיה החליטו בעלי המניות לעצור את הליך מכירת המניות.
מעבר להקפדתם הראויה של שחר וקז, כמו גם של חברת הפניקס, על ההגינות כלפי הציבור שצפוי היה לרכוש מהם את המניות, עצירת המכירה מנעה חשיפה של המוכרים לטענות בדבר ביצוע הפרה מנהלית של הוראות חוק ניירות ערך.
עד ל-2011, האיסור על השימוש במידע פנים נאכף באמצעות ההליך הפלילי בלבד, ותנאי מקדים לגיבושו היה כי איש הפנים החזיק בפועל במידע פנים. מקום בו איש פנים מכר או קנה מניות, מבלי שמידע פנים נמסר לידו והוחזק על ידו – לא בוצעה עבירה כלשהי, ולא נעשה על ידו שימוש במידע פנים, וזאת אפילו אם בחברה עצמה חלו התפתחויות כאלה או אחרות, שעלו לכדי "מידע פנים".
יעקב שחר צילום: אביר סולטן
אלא שבשנת 2011, כחלק מתיקוני החקיקה שיצרו את הליך האכיפה המנהלי בהתאם לחוק ניירות ערך, תוקן החוק, ונקבע בו כי שימוש במידע פנים על ידי איש פנים יתבצע לא רק מקום בו מידע פנים הוחזק על ידי איש הפנים, אלא גם מקום בו מידע הפנים היה מצוי בידי החברה הציבורית, ואפילו אם איש הפנים כלל לא היה מודע לו.
חוק ניירות ערך הוסיף וקבע כי לצורך הליך האכיפה המנהלית, איש פנים שביצע עסקה בניירות ערך של חברה ציבורית, בשעה שמידע פנים היה מצוי בידיו או בידי החברה הציבורית, והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה, מבצע הפרה מנהלית חמורה. כאשר הפרת הסנקציה הקבועה בצידה עשויה להגיע לקנס של מיליוני שקלים ולמניעת כהונה בחברות ציבוריות.
אמנם, במסגרת התיקון הובהר, כי לא יראו חברות ציבורית כמי שמידע פנים מצוי בידן, אם אלה יקבעו הנחיות בנוגע לקיומן של "חומות סיניות" בתוך התאגיד בין עובדי התאגיד החשופים למידע פנים לבין עובדי התאגיד שעוסקים בעריכת עסקאות בניירות עבור התאגיד. אלא שלמעט גופים המוסדיים העוסקים במסחר בניירות ערך, רובן ככולן של החברות הציבוריות לא קבעו הנחיות פנימיות שכאלה.
התוצאה הינה אנשי פנים בחברות ציבוריות (בין אם המדובר בעובדי התאגיד, דירקטורים שלו או בעלי עניין כמי שמחזיקים ב-5% ממניות התאגיד) – חשופים לטענות בדבר ביצוע הפרה מנהלית חמורה של שימוש במידע פנים, במקרים בהם החברה הציבורית מחזיקה במידע פנים, מבלי שהם עצמם כלל חשופים למידע זה.
בעניינם של שחר וקז, הכוונה למכור את ניירות ערך הייתה ידועה מראש וזכתה לפרסום, באופן שאפשר לחברת הפניקס להתריע בפניהם מראש על התגבשות מידע הפנים, ולמנוע מהם את החשיפה לביצוע הפרה מנהלית של שימוש במידע פנים. אלא שבמקרים רבים מאוד, בעלי עניין בחברות ציבורית מבצעים עסקאות מבלי להודיע על כך מבעוד מועד, באופן שלא מאפשר לחברות הציבוריות להתריע בפניהם אודות התגבשות מידע פנים בחברה, ובאופן שחושף אותם לביצוע הפרה מנהלית של שימוש במידע פנים.
נראה כי כל עוד אלה הם פני הדברים, כל אימת שבעלי עניין בחברות ציבוריות, כמו גם עובדים ונושאי משרה בחברות אלה, מבקשים לבצע עסקאות בניירות הערך של החברה הציבורית בה הם מהווים אנשי פנים - מוטלת עליהם החובה לפנות מבעוד מועד לחברה, ולוודא מולה כי מידע פנים אינו מצוי בידה. אם לא יעשו כן, הם חושפים עצמם לאפשרות כי לאחר מעשה יתברר שבידי החברה היה מצוי מידע פנים, ולטענה כי הימנעותם מלברר זאת הופכת אותם למי ש"היה עליהם לדעת" כי אלה הם פני הדברים, ולפיכך למי שביצעו הפרה מנהלית של שימוש במידע פנים.
אין חולק שמצב דברים זה יוצר אנומליה ומטיל חובות בדיקה וזהירות מוגזמות ונטולות כל הגיון על אנשי הפנים, אלא שכל עוד לא יתוקן התיקון, וכל עוד רשות ניירות ערך לא תבהיר כי בסיטואציות שכאלה לא תתקיים על ידה אכיפה מנהלית, שומה על אנשי הפנים להקפיד הקפדה יתרה, אם אין ברצונם למצוא עצמם כיעדים לחקירה מנהלית של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך.
הכותב הינו עו"ד שותף במשרד כספי ושות', מתמחה בעבירות צווארון לבן ולשעבר היועץ המשפטי של מחלקת החקירות של רשות ני"ע
