ההחרגות הן נורמה בחינוך החרדי

ב־23 ביולי 2008 העבירה הכנסת במחטף את חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, שהעניק לישיבות פטור מלימודי ליבה. זו היתה ככל הידוע הפעם היחידה בהיסטוריה שהכנסת קיבלה חוק עוקף בג"ץ ארבעה ימים לפני פסק הדין, שבו התכוון העליון להורות על החלת הליבה בישיבות החרדיות. החוק הזה הוא אם כל ההחרגות שקיבלו המוסדות החרדיים - כמו הפטור החדש מתקנות תזונה בריאה. הפטורים הם תמיד לטובת הממסד החרדי אבל לא תמיד לטובת התלמידים.

בהסכם הקואליציוני האחרון, המפלגות החרדיות קיבלו החרגה של הישיבות ומוסדות חרדיים נוספים מחובת הנגשה לנכים. בניסוח של ההסכם הקואליציוני נכתב: "חובת ההנגשה במוסדות חינוך ששוכנים בבניינים שלא ניבנו במימון המדינה תחול בכפוף לקיום מקורות מימון מתאימים". המשמעות היא שישיבות רבות חסומות בעצם בפני תלמידים מוגבלים.

יעקב אשר צילום: אריאל בשור

מערכת הבריאות תשלם

חצי שנה עיכב ח"כ יעקב אשר מדגל התורה את תקנות התזונה, עד שמשרד החינוך הסכים להחריג את הישיבות. באגודת ישראל ובש"ס תמכו בתקנות, אבל איגוד מנהלי הישיבות הפעיל לחץ כבד בטענה שמדובר בהוצאה כבדה לישיבות. את המחיר ישלמו הצעירים החרדים - ומערכת הבריאות.

כדי להבין למה חברי כנסת חרדים משתפים פעולה צריך לזכור שמנהלי המוסדות הם המגזר החזק ביותר בציבור החרדי. המפלגות החרדיות משרתות קודם את האינטרסים של המוסדות, אחר כך את אלה של האברכים ולחרדים העובדים לא נשאר. הקואליציות משתפות פעולה בגלל הכוח הרב של המפלגות החרדיות וגם בגלל התפיסה שמדובר בעניין תרבותי פנימי.

עימות אחר, שמזכיר את העימות על התזונה, התנהל בעבר בנושא ביטוח החיים לאברכים. מכיוון שלאברכים אין הכנסה מעבודה, אין להם גם ביטוח אובדן כושר עבודה. אם הם נפטרים צעירים, המשפחות נשארות חסרות כל. סגן שר האוצר איציק כהן מש"ס הציע לסדר להם ביטוח חיים קבוצתי חריג בעלות של 25 שקל בחודש לאברך. יו"ר ועדת הכספים משה גפני מדגל התורה סירב שהסכום ירד מקצבת האברכים. בשנה שעברה דווקא הושג סיכום קואליציוני שלפיו הסכום יתווסף לקצבת האברך, אלא שוויכוח משפטי מונע בינתיים את היישום.

המקרה המוזר של מבחני סאלד

ההחרגות הגיעו גם אל הסמינרים החרדים לבנות, שנועדו להכשיר נשים חרדיות לעבוד ולפרנס את האברכים. תלמידות הסמינרים נבחנות ברובן במבחני סאלד החיצוניים, במקום במבחני בגרות. זה לכאורה מוזר, כי זה מקשה עליהן להתקבל ללימודים אקדמיים ולהשתלב בשוק העבודה. אלא שזו אחת המטרות המרכזיות של מבחני סאלד מבחינת הממסד החרדי – להקשות על הנשים לפנות ללימודים אקדמיים.