שריל סנדברג, האשה החזקה בפייסבוק, מדברת על ההתמודדות עם האבל על בעלה

בסריג לבן ארוך מעל לג'ינס בהיר, כששערה השחור מעוצב בתסרוקת צדפה, שריל סנדברג נראית מתוקתקת באופן כמעט על־אנושי — כמו תמיד. היא מתקרבת לחבק אותי ואז מתיישבת על הכיסא הסמוך אליי בפינת השולחן. "תראי את זה... וראית כאן?", היא אומרת בעודה בוחנת את התפריט ובלי לעצור לסמול טוק.

סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, ידועה בהיותה גלוית לב לעומת מרבית המנהלים הבכירים: כך, למשל, היא סיפרה בפתיחות על אותן פעמים שבהן בכתה בשירותים במשרד; או כיצד, כאלמנה טרייה, מצאה עצמה ישנה באותה מיטה עם אמה. נדמה שהגישה הזאת הולמת מאוד את פייסבוק, החברה שהגדירה מחדש את המילה "שיתוף".

אבל בזמן שאנחנו מתעמקות בארוחת הצהריים מתברר שפתיחות אינה בהכרח מיתרגמת לספונטניות. סנדברג היא מקרב המנהלים שהכי נצמדים למסר. כשהיא מדברת על עסקים, היא משתמשת במונחים כה משופשפים עד שאני כמעט מדקלמת את השורות שלה בעצמי. כך מוצרים חדשים נמצאים תמיד ב"שלבים מוקדמים", אך מושקים באופן "שיגן על הפרטיות"; וכשאני שואלת על היהפכותה הפתאומית לאם חד־הורית, היא מודה שזה "בודד ולפעמים גם מפחיד", ואז מרחיבה במהירות על הנושא ושולפת נתונים סטטיסטיים שמתארים את מצוקתן של אמהות חד־הוריות עניות ברחבי ארצות הברית.

סנדברג. "כתיבת הספר היתה יותר מחוויה מזככת: היא היתה דרך לכבד את חייו של דייב" צילום: איי אף פי

מצד אחר, ייתכן שההיצמדות שלה לתסריט חיונית. השנתיים האחרונות ערערו את סנדברג ואת פייסבוק, ואילצו אותן להתמודד עם שאלות קיומיות. בעלה של סנדברג, דייב גולדברג, מת מהתקף לב בזמן שהתעמל בחופשה משפחתית במקסיקו ב־2015, והיא נותרה לגדל את שני ילדיהם.

במקביל, פייסבוק עומדת בפני ביקורת הולכת ומחריפה בנוגע לשאלה אם החברה עושה די הצורך כדי לפקח על עצמה, נוכח עליית ה"פייק ניוז" (חדשות מזויפות) וכוחה המתעצם לעצב אירועים היסטוריים, ובראשם הבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית. מה המשמעויות שיהיו לכך על הרשת החברתית הגדולה ביותר, שמאגדת כ־2 מיליארד משתמשים וגרפה 10 מיליארד דולר בהכנסות בשנה שעברה? מוקדם לומר.

מרינדה של אבל

אנחנו יושבות בסוֹל, מסעדה מקסיקנית במטה פייסבוק שבמנלו פארק, קליפורניה. המסעדה ניצבת ברחוב הראשי של הקמפוס, המזויף בסגנון דיסני, כולל חנות קאפקייקס ומכון מניקור. סנדברג מעולם לא אכלה כאן. למעשה, היא מגלה, בתשע השנים שלה בפייסבוק אני היחידה שהצליחה לפתות אותה לאכול ארוחת צהריים הרחק מהעמדה שלה. לרוב היא אוכלת מרק או סלט באופן ספייס העצום של פייסבוק. כשהיא מגיעה למסעדה עם מלווה, אני תוהה אם היתה זקוקה לעזרה למצוא אותה. "זה כל כך מרגש", היא מכריזה כשאני מסבירה שאי אפשר לצרף אנשים לפגישה שלנו. לאחר שהיא מסיימת להתלהב מהתפריט הכתום, היא בוחרת ב"סלט גדול עם עוף". אני בוחרת באנצ'ילדות עם צ'ילי, מתכון שמקורו בסבתא־רבתא של בעלי המקום.

סנדברג עם בעלה המנוח, דייב גולדברג צילום: איי אף פי

הטרגדיה הפרטית של סנדברג הגיעה לאחר שורת הצלחות פנומנליות בקריירה שלה: היא שימשה ראש הסגל של שר האוצר בממשל קלינטון, לארי סאמרס, ואז מונתה לתפקיד סגנית נשיא לענייני תפעול בגוגל. מאז עברה ב־2008 לפייסבוק היא הזניקה את החברה לשווי של 432 מיליארד דולר, וצברה הון אישי של 1.6 מיליארד דולר. ספרה הראשון והמצליח "לפרוץ קדימה" (Lean In”, 2013”), רב מכר שעודד נשים להיות שאפתניות יותר, סימן אותה כלוחמת בולטת למען זכויות נשים.

אבל לאחר מותו של גולדברג, הכל השתנה. מעומק האבל ומתוך "צורך נואש" למגע חיפשה סנדברג נחמה בכתיבת פוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה (bit.ly/Sheryl30). והיא אכן נגעה באנשים רבים: הפוסט רשם 400 אלף שיתופים, ועשרות אלפים הגיבו וכתבו על הדרך שבה הם התמודדו עם מוות. "לא רציתי לחלוק את הסיפור האישי שלי", היא אומרת כיום, "אבל אני יודעת למה עשיתי זאת: מכיוון שיש כל כך הרבה שתיקה סביב הנושא. זה לא רק האבל, זה הבידוד המוחלט".

המחשבות שלה על סבלם של אבלים כאשר מתעלמים מהם נהפכו, באופן טיפוסי לה, לעצות. לדוגמה, לחברים שחוששים שהשאלה "מה שלומך?" מטופשת, היא מציעה לשאול במקום: "איך את מרגישה היום?", כיוון שהניסוח הזה מכיר במערבולות הרגשיות המלוות את תהליך האבל.

התגובות המעודדות לפוסט ההוא שלה דחפו אותה לכתוב את הספר "אופציה ב'" (“Option B”) יחד עם חברה אדם גרנט, מרצה בוורטון (ומחבר רבי מכר בזכות עצמו). הספר, שפורסם בסוף אפריל, משלב בין יומניה של סנדברג למחקרים על חוסן נפשי אחרי אבל ומכשולים. סנדברג אומרת שבתחילה לא הבינה שהיא כותבת ספר: "אם עברו כמה ימים ולא כתבתי ביומן, הרגשתי שאני מתפוצצת. אחר כך הכתיבה הפכה להיות מעבר לחוויה מזככת, היא נהפכה לדרך לכבד את חייו של דייב".

מטה פייסבוק. סנדברג הזניקה את החברה לשווי של 432 מיליארד דולר צילום: אי פי איי

עדיין שואלים "איך את מרגישה היום?"

"לפעמים. מומחה לאבל אמר לי שאחד הדברים שהספר עושה הוא לאפשר לי להמשיך לדבר על דייב. אבל בשביל הרבה מאוד אנשים, השנה השנייה מאופיינת בשתיקות רבות. אנשים כבר המשיכו הלאה. הם מרגישים שלא צריך להעלות את הנושא מחדש, הם לא רוצים להעלות אותו".

קצת אחרי השיחה שלנו יגיע יום השנה השני למותו של דייב. איך את מתכננת לציין אותו?

"אני אפנה את השאלה לילדים שלי", היא אומרת בעיניים לחות. "אני עדיין רוצה לחגוג את היום שבו הוא נולד, אבל אם הייתי יכולה לעצום את העיניים וליום אחד לא לחיות... זה מה שהייתי עושה".

אחת ההפתעות שעולות מהספר היא ההומור שלו. זה מכוון?

"אני לא יודעת. פשוט מרגישים שמאבדים את הזכות לשמוח. בדיחות מרגישות רע. שמחה מרגישה רע. דייטים מרגישים רע. כל דבר שעשוי להיות מהנה. אפילו צפייה בטלוויזיה הרגישה רע".

עם מייסד פייסבוק מארק צוקרברג. "הוא לא יילך לפוליטיקה" צילום: איי פי איי

סנדברג גם מובילה קמפיין שנועד לגרום לחברות להבין איך מוות של אדם קרוב מטלטל את העובדים. היא מדברת בהערצה על "הבוס שלה", מארק צוקרברג, ועל הדרך שבה עזר לה לבנות מחדש את הביטחון העצמי שלה, ש"התרסק" כבר ביום הראשון לחזרתה לעבודה. "בלילה ההוא התקשרתי למארק בוכה, ואמרתי לו שאני חושבת שאולי חזרתי מוקדם מדי, כי אני לא תורמת. הוא אמר, 'את צריכה לחזור מתי שאת רוצה'. במקום לעצור שם, הוא הוסיף, 'אבל העלית שתי נקודות חשובות היום, אז אני מאוד שמח שחזרת'. מבחינתי זה היה החלק החשוב: אם הוא רק היה מסתפק בלומר 'תחזרי כשנוח לך', מה שאני הייתי שומעת הוא 'את לא מסוגלת לעשות את זה'".

מול סנדברג מונחת צלחת בגודל של שרפרף, מכוסה חסה, אבוקדו ועוף. זה לא נראה מקסיקני. "העוף טעים כמו..." היא לא רגילה לתאר אוכל. "זה מרגיש שהוא הושרה במרינדה הרבה זמן. וזה תמיד טוב".

אתם לא יכולים בלעדינו

מעט מאוד חברות צברו השפעה כל כך גדולה, כל כך מהר, כמו פייסבוק. החברה סבלה מלא מעט כאבי גדילה: פחדים סביב נושאי פרטיות, חששות שלא תצליח לייצר הכנסות, דאגות שהיא הופכת להיות לא־קוּלית. היא התגברה על רבות מהבעיות באמצעות טכנולוגיה: שיפור הגדרות הפרטיות, טירגוט (מיקוד) מתוחכם יותר של פרסומות, ורכישת אפליקציות חדשות כמו אינסטגרם, או העתקת פיצ'רים מסנאפצ'ט. אבל השאלות הנוכחיות שעמן פייסבוק מתמודדת יהיו קשות יותר לפתירה. במכתב שפורסם השנה בפייסבוק הציג צוקרברג חזון שלפיו החברה תהיה בעלת תפקיד ביצירת "קהילה עולמית", אבל אף שהמכתב כלל כ־6,000 מילים, ובהן 82 אזכורים של המילה "קהילה", הוא לא פירט אילו טכנולוגיות יסייעו לכך.

פייסבוק היא באמת קהילה עולמית חדורת ערכים? בעבר אמרתם שאתם כלי, כמו רשת טלפונים.

"התקדמנו מההגדרה הזאת כבר מזמן", סנדברג אומרת, מה שמלמד שבחברה מתייחסים באופן מובן מאליו לעובדה שאנשים לא יכולים להסתדר יותר בלי פייסבוק. "אני חושבת שיש לנו תפיסה ערכית חזקה. גם כשראינו בעצמנו כלי היו לנו כללי תוכן נוקשים: בלי פורנוגרפיה, בלי אלימות, בלי שנאה".

לאומנים בפולין מפגינים נגד צנזורה בפייסבוק. "אנחנו חברה עם תפיסה ערכית" צילום: גטי אימג'ס

היכולת לאכוף את הכללים הללו בזמן אמת נותרה בעייתית: מאז התקיים הראיון עם סנדברג, גבר בתאילנד העלה שידור חי בפייסבוק שבו הרג את בתו, בת 11 חודשים. הסרטון הזה התנגן בפיד של משתמשים כ־24 שעות עד שהוסר על ידי פייסבוק.

כשאני שואלת אותה מהו האתגר הגדול ביותר שניצב בפני פייסבוק, סנדברג חושפת שוב את הכישרון שלה בהדיפת שאלות: "זו גם ההזדמנות הגדולה ביותר של פייסבוק — לחבר אנשים ברחבי העולם"; האם היא חושבת שיש אנשים שמבלים יותר מדי זמן בפייסבוק (המשתמש הממוצע מבלה 50 דקות ביום בפייסבוק, מסנג'ר ואינסטגרם)? "מקרי קיצון הם אף פעם לא טובים. מן הסתם יש גם אנשים שישנים יותר מדי"; האם היא מרגישה בכובד האחריות כשהיא מגיעה בכל בוקר לעבודה? "אני מרגישה בעיקר כמה עבודה עלינו לעשות". בניגוד למרואיינים רבים היא תמיד יודעת מתי לעצור, אורזת הצהרות במשפט אחד או שניים.

מה שאני מנסה להבין הוא אם פייסבוק מודעת לכוח העצום שיש לה.

"זו אחריות גדולה, ותמיד התייחסנו אליה ברצינות רבה: לוודא שאנשים בטוחים, לוודא שהם יכולים לשתף עם מי שהם רוצים, להבטיח שטרוריסטים לא משתמשים בשירותים שלנו".

עם הילארי קלינטון. "אני מקווה שהילדים שלי יראו אשה בתפקיד הנשיאה" צילום: שחר עזרן/נשים עבור נשים

נדמה שאת חושבת שפייסבוק לא נמצאת בנקודת מפנה קריטית. אבל בתקופה האחרונה קרו כמה דברים בעלי משמעות, לדוגמה "פייק ניוז" (דיווחים חדשותיים כוזבים). במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית הופיעו בפייסבוק פוסטים שהציגו ידיעות שקריות, למשל "האפיפיור תומך בטראמפ לנשיאות!". צוקרברג אמר שהטענה כאילו פוסטים כאלה השפיעו על תוצאות הבחירות היא "די מטורפת". עם זאת, בחודשים שחלפו מאז השיקה פייסבוק פרויקט שנועד להגן על עיתונאים, וכולל גם שיתופי פעולה עם בודקי עובדות.

"חדשות כוזבות פוגעות בכולם: הן פוגעות בקהילה שלנו, והן פוגעות בנו כבני אדם. כולם יצטרכו להשתתף בהתמודדות הזאת — חדרי חדשות, אנשים המלמדים אוריינות, תאגידי מדיה וגם אנחנו. כך שאנחנו עובדים קשה מאוד למציאת פתרון לבעיה".

"להייטק יש שליחות, בדיוק כמו לארגונים חברתיים"

אני מתכוונת לשאול שאלה נוספת, אבל הפה שלי עדיין מלא באוכל. סנדברג מחייכת. "אני מרגישה שזה החלק הקשה בארוחת הצהריים הזאת, אין בה את הרצף הטבעי של 'אני שואלת שאלה, את שואלת שאלה'", היא אומרת, נמצאת שוב במצב רוח שיתופי. היא אכלה את מרבית העוף, אך השאירה את רוב החסה, ונראה שסיימה.

עם ההתנהלות המהוקצעת הזאת, הספקולציות כאילו היא עשויה לעבור לפוליטיקה נראות ממשיות. אך סנדברג אומרת שמאז מותו של בעלה היא מרגישה קשורה יותר לפייסבוק, שם אנשים ממשיכים לפרסם זיכרונות על העמוד שלו. "כשהייתי צעירה חשבתי שאעבוד במשרד ממשלתי או במלכ"ר, בחיים לא בתאגיד".

סנדברג (במרכז, לצד לארי פייג' מגוגל וג'ף בזוס מאמזון), במפגש עם הנשיא טראמפ וסגן הנשיא פנס צילום: איי אף פי

מה קרה בדרך?

"הטכנולוגיה. לחברות כמו גוגל ולפייסבוק יש ייעוד, בדיוק כמו לכל ארגון אחר".

אולי גם יש להן את ההשפעה והכוח שיש לממשלות.

"אני לא בטוחה שזה נכון, אבל יש להן ייעוד".

גם צוקרברג עומד במרכזן של ספקולציות פוליטיות, בעקבות המכתב האחרון שפרסם. הוא יצא למסע ברחבי ארצות הברית כדי לפגוש קהילות, ארגונים כנסייתיים ועסקים, וזה נראה דומה להפליא למסע בחירות. את חושבת שהוא עשוי להתמודד על הנשיאות?

"לא".

ואת?

"לא, אמרתי שלא".

"ארה"ב זקוקה לרשת ביטחון טובה יותר"

מלכת הפריצה קדימה עדיין מקווה לראות נשיאה־אשה מנהיגה את ארצות הברית, גם אם לא מדובר בה עצמה. היא מספרת שבליל הבחירות תכננה להעיר את בתה ובנה כדי שיוכלו לצפות בהילארי קלינטון עושה היסטוריה ונבחרת לנשיאה הראשונה של ארצות הברית, "אבל הם בני 9 ו־11, כך שעוד תהיה להם הזדמנות לחוות זאת. במהרה, אני מקווה".

מה דעתך על מצבה של התנועה לזכויות הנשים? יש סימני התקוממות, כמו צעדת הנשים לאחר השבעתו של טראמפ, אבל יש גם ייאוש לנוכח הגבלת הגישה להפלות.

"צריך לראות את ההקשר ההיסטורי. התנועה לזכויות הנשים פועלת כבר יותר ממאה שנים, שבהן רשמנו התקדמות גדולה, אבל יש בעולם מקומות שבהם לנשים אין זכויות אזרחיות בסיסיות".

סנדברג תרמה לאחרונה מיליון דולר ל־Planned Parenthood, המלכ"ר הבולט בארצות הברית בתחום בריאות המשפחה שמסייע לבצע הפלות. היא כבר תרמה לו בעבר, באופן שקט, אך טוענת כי היום "חשוב מאוד" להפגין תמיכה בארגון, שלדבריה גם מציע שירותי בריאות לנשים עניות. "אני מודאגת מהיעדר מדיניות ציבורית בנוגע לנשים ולמשפחות", היא מציינת. "ארצות הברית זקוקה לרשת ביטחון טובה יותר. אם את חד־הורית, ואפילו אם אתם משפחה שבה שני ההורים עובדים, מה תעשו כשהילד חולה?"

עמק הסיליקון היה לאחרונה מושא לביקורת בתחום זה, לאחר שמהנדסת־לשעבר באוּבֵּר חשפה שחברת שיתופי הנסיעות התעלמה מדיווחיה על הטרדות מיניות. בנושא זה סנדברג ממעטת להרחיב. "אני חושבת שבפני נשים בתעשייה הזאת ניצבים אתגרים. יש את אותן דעות קדומות, יש לנו בעיה עם נשים בתפקידי הנהגה", היא אומרת.

הספר "לפרוץ קדימה" הוליד את הארגון "לפרוץ קדימה" — רשת של 1.5 מיליון אמהות עובדות ברחבי העולם המאורגנות ב"מעגלי תמיכה", מיזמיות בפריז עד נשים בסין, שפורשות מחברות ממשלתיות ומסרבות לנישואים מאורגנים. סנדברג פוגשת אותן בנסיעות שלה. על כיסוי הטלפון שלה מופיעות המילים

Ban Bossy — קמפיין שארגון "לפרוץ קדימה" הוביל נגד המילה Bossy ("שתלטנית"), בטענה שהיא יוצרת סטיגמה לא הוגנת סביב נשים ונערות שרוצות להתקדם ולהוביל.

סנדברג ספגה ביקורת על כך שהיא שמה דגש רב מדי על הפעולות שהאשה הפרטית יכולה לעשות — למשל לשבת סביב השולחן בפגישות, במקום בפינה — ופחות על החשיבות שיש למוסדות. בשלב זה היא מתעוררת לחיים: "זה טיעון כוזב שמעולם לא השמעתי. תמיד דיברתי על שני הצדדים. אמרתי שזה שניהם".

מנכ"לים מתלוננים בפניה שעובדות מבקשות העלאות שכר. היא מסרבת לנקוב בשמות האשמים, אך אומרת שכשהיא סיפרה שהיא יוצאת מהעבודה ב־17:30 כדי לראות את הילדים, "מישהו אמר לי שלא הייתי משיגה יותר כותרות גם אם הייתי רוצחת מישהו בגרזן. קיבלתי פרחים ממחלקות שלמות ביאהו ובגוגל שרצו להודות לי וכתבו 'כולנו עוזבות ועוזבים עכשיו ב־17:30'".

"יצאתי גם עם בחורים רעים"

הספר נחשב גם האחראי להחלטה של קוראות רבות להיפרד מבני הזוג שלהן. "את יכולה לצאת עם מי שאת רוצה, אבל כדאי לך להתחתן עם החנונים והבחורים הטובים", היא המליצה שם.

יצאת עם בחורים רעים?

"קצת".

אני רווקה בת 30. איזה טיפוס כדאי לי לחפש?

"גבר שרוצה מערכת יחסים שוויונית. גבר שרוצה לתמוך בקריירה שלך. יש לך קריירה נהדרת".

הרשי לי רגע לאמץ את תפקידך החדש כנותנת עצות מקצועית: איך יודעים מיהם הבחורים הטובים?

"שואלים, ושואלים כבר בשלב מוקדם, בלי לחשוש להעליב. אם הוא ייעלב מהשאלה, הוא כנראה מראש מישהו שאת לא רוצה לצאת איתו".

סנדברג מעלה לעתים קרובות לפייסבוק ראיונות בשידור חי שהיא עורכת עם נשים אמיצות או מפורסמות. בסוף היא תמיד שואלת שאלה שמככבת על פוסטרים ברחבי המטה של פייסבוק: "מה היית עושה לולא היית מפחדת?". בעודה מושיטה את היד למחברת ולסמארטפון שלה, אני מפנה את השאלה שלה בחזרה אליה.

היא מתקרבת ועונה בקול שקט. "אני חושבת שהייתי כותבת את הספר הזה, כי הוא אישי וחושפני", היא אומרת, ודמעות נקוות בעיניה; "אני רוצה שייצא קצת טוב מהטרגדיה הזאת, רק משהו טוב". ואז היא מתעשתת וחוזרת לאיפוק הרגיל, מחבקת אותי שוב ועוזבת.