התוצאות של תעש השתפרו אך מצבה הפיננסי נותר בעייתי

שלוש שנים וחצי אחרי שוועדת השרים לענייני הפרטה קיבלה את ההחלטה להפריט את תעש, החברה עדיין נמצאת בבעלות ממשלתית. הדו"חות של תעש מערכות, החברה החדשה שאליה הועברה הפעילות של תעש לצורך ההפרטה, מעידים על שיפור בתוצאות העסקיות, אך רשימת הבעיות עוד ארוכה: כלל ההתחייבויות של החברה עדיין גבוה מנכסיה, הוצאות המימון ירדו הודות לכך שהלוואות מהמדינה לא הועברו לחברה החדשה המיועדת להפרטה, הפרקליטות שוקלת להגיש כתב אישום נגד מנכ"ל של חברה־בת והבקרה הפנימית לא אפקטיבית בשל חולשה מהותית.

כמו כלה לפני חופתה, כך חברה לפני הנפקה וחברה ממשלתית לפני הפרטה. תעש מציגה שיפור בתוצאות העסקיות שלה, וממשיכה את המגמה שהחלה שנה קודם לכן. ב־2016 ההכנסות של תעש צמחו ב־12.2%, והרווח התפעולי הסתכם ב־17 מיליון שקל. אמנם מדובר בסכום זניח ובשיעורי רווחיות די עלובים ביחס לחברה שהיקף המכירות השנתיות שלה עלה על 2 מיליארד שקל, אך בהשוואה להפסד של 88 מיליון שקל שנרשם שנה קודם לכן זאת בהחלט בשורה חיובית.

הרווח התפעולי של תעש הפך להפסד נקי בעיקר בגלל סעיף הוצאות אחרות שהסתכמו ב־181 מיליון שקל בהשוואה ל־46 מיליון שקל ב־2015. עיקר העלייה בהוצאות האחרות ב־2016 נובע מהכרה לראשונה בהטבות לעובדים בשל פינוי מפעלים במתחם רמת השרון.

אחד הסעיפים שבהם נרשם שיפור מפתיע בתוצאות של תעש הוא הוצאות המימון נטו, שב־2016 הסתכמו ב־18 מיליון שקל בלבד בהשוואה ל־83 מיליון שקל שנה קודם לכן. מה שעומד מאחורי הירידה החדה הוא העובדה שהלוואות מדינה שניתנו לתעש, החברה הוותיקה, לא הועברו לחברה החדשה שהוקמה במסגרת ההתארגנות להנפקה.

זמן שווה כסף

למרות השיפור בתוצאות העסקיות, מצבה הפיננסי של תעש נותר בעייתי. כלל ההתחייבויות של החברה גבוה מכלל נכסיה, ולתעש יש גירעון של 186 מיליון שקל בהון העצמי. במבט לטווח הקצר נראה שמצבה של תעש בעייתי עוד יותר. ההתחייבויות של החברה לשנה הקרובה גבוהות מהנכסים השוטפים שלה ב־298 מיליון שקל. תעש בעצמה מציינת בדו"חות השנתיים כי "יחסי הנזילות מצביעים על הבעיה התזרימית שבה החברה מצויה".

אבי פלדר, מנכ"ל תעש

זה לא מנע מהנהלת תעש, שערכה תזרים מזומנים חזוי לשנים 2018–2017, להעריך שיש לה יכולת להמשיך בפעילותה העסקית לפחות עד סוף 2017.

בסוף 2016 מימשה תעש את זכותה לקבלת הלוואה מהמדינה בגובה של 25 מיליון שקל מתוך מסגרת של 75 מיליון שקל, שמוגדרת ככרית ביטחון שנועדה לתת מענה לצורכי התזרים של החברה. לאור הדחייה בהשלמת תהליך ההפרטה, שהיתה אמורה להגיע לפרקה ב־2016, פנתה תעש למשרד האוצר בבקשה למשוך את יתרת מסגרת האשראי, 50 מיליון שקל. הקלישאה שלפיה זמן שווה כסף באה לידי ביטוי גם בעיכוב שנרשם ביישום ההפרטה של תעש.

בין גורמי הממשלה המעורבים בהליך ההפרטה מתקיים עדיין דיון לגבי המשך ההליך, וזאת לאור העובדה שנותר מתמודד אחד בהליך ההפרטה של תעש, אלביט מערכות. בתעש מציינים שבהתבסס על שיחות לא רשמיות עם גורמי מדינה, החברה מעריכה בסבירות של יותר מ־50% שתהליך ההפרטה יושלם במהלך 2017.

חולשה בבקרה הפנימית

בדו"ח הדירקטוריון וההנהלה של תעש נכתב ביחס לבקרה הפנימית על הדיווח הכספי כי היא "אינה אפקטיבית בשל חולשה מהותית שנובעת מליקויים בבקרות ברמת הארגון בקבוצת החברה־הבת". הדירקטוריון וההנהלה מפנים לחקירה שמתקיימת בחברה־הבת עשות, שעלולים להצביע על בעיות אתיות בה. בספטמבר 2016 נמסר לעשות שהפרקליטות שוקלת להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד המנכ"ל באשמה של הפרת אמונים והפרת אמונים בתאגיד. במאי השנה, לאחר פרסום הדו"חות, הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק.

בקרה פנימית על דיווח כספי של חברה ממשלתית היא תהליך שמיועד לספק מידה סבירה של ביטחון לגבי המהימנות של הדיווח והדו"חות הכספיים. חולשה מהותית בבקרה הפנימית, כזו שמצויה בדו"חות תעש, היא ליקוי או צירוף של ליקויים בבקרה פנימית על דיווח כספי. עד כדי כך שקיימת אפשרות סבירה כי הצגה מוטעית בדו"חות של החברה לא תימנע או תתגלה במועד.

לפי דו"ח רואי החשבון של תעש, PwC, צירוף הליקויים בבקרות ברמת הארגון והממשל התאגידי של החברה־הבת הוא שמביא לחולשה המהותית בבקרה הפנימית של החברה. זאת מכיוון שתעש עדיין לא סיימה את ההיערכות שלה לסגירת הפערים שהתגלו בבקרות עם כניסתו לתוקף של מודל COSO מ־2013, לרבות בנושאים של אתיקה, ניהול סיכונים וממשל תאגידי.