השופט אליקים רובינשטיין פורש מביהמ"ש העליון אחרי 12 שנות כהונה
רובינשטיין כיהן בעבר כיועץ המשפטי לממשלה ונתפס כסלחן וכסוגר תיקים לאנשי ציבור, בין השאר לנתניהו בפרשת עמדי ולצחי הנגבי בפרשת 'דרך צלחה'. בנוסף החליט שלא להגיש כתב אישום נגד הנשיא עזר ויצמן באשמת קבלת שוחד מאדוארד סרוסי
לאחר 12 שנות כהונה פורש היום המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, מכהונתו. רובינשטיין הגיע לעליון לאחר שכיהן כיועץ משפטי לממשלה, תפקיד אליו הגיע מבית המשפט המחוזי, לאחר פרשת בר-און-חברון ו"התפטרותו" של רוני בר-און כיועמ"ש.
- פנסיית ברירת המחדל קיבלה רוח גבית מבג"ץ
- "אם נעכב את המתווה ב-2020 לא יהיה גז, לא ביטחון אנרגטי ולא הכנסות ממיסוי"
רובינשטיין (70) צמח בשירות הציבורי ושימש בין היתר ראש לשכתו של משה דיין. במסגרת זו השתתף במו"מ לשלום עם מצרים בקמפ דייויד.
כיועץ משפטי נתפס רובינשטיין כסלחן וכסוגר תיקים לאנשי ציבור. על רקע זה התעמת עם פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל, עימות שהגיע לשיאו לאחר שדחף לסיום תפקידו של ראש אגף חקירות במשטרה ניצב משה מזרחי.
רובינשטיין סגר לבנימין נתניהו את תיק ההובלות בפרשת עמדי, לצחי הנגבי את תיק 'דרך צלחה' והחליט שלא להגיש כתב אישום נגד הנשיא עזר ויצמן באשמת קבלת שוחד מאדוארד סרוסי. במקרה זה הסתפק רובינשטיין בפרישתו של ויצמן מהנשיאות.
גם כשופט, היה רובינשטיין שופט ממסדי, עד שלאחרונה התגלה כשופט אקטיביסטי בשתי העתירות שקשורות לגז – היצוא והמתווה. בשתיהן פסק נגד הממשלה. בעניין היצוא קבע שאת המכסות מוסמכת הכנסת לקבוע ולא הממשלה ואילו את המתווה ביטל יחד עם שלושת חבריו להרכב כנגד דעת המיעוט של מי שהיה עוזרו כיועץ משפטי – השופט נעם סולברג.
היום, במעמד הפרישה, צפוי רובינשטיין להקריא פסק דין בעתירות שעוסקות בשטח המחייה הראוי לאסיר ובעתירה מדוע לא יפרסמו את רשימת החפצים המסוימים האסורה בהחזקה ב"מרכז השהייה חולות".