מנכ"ל משרד הבריאות: "הדסה כבר לא בסכנה, אך יש לו עוד דרך להצליח"

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מזהיר בראיון ל"כלכליסט" שישראל לא נערכת כראוי להזדקנות האוכלוסייה, מבטיח כי התקציב לרפורמת קיצור התורים במערכת הבריאות הציבורית יעבור בקרוב לקופות ולבתי החולים ומתכוון לרסן את התחרות האגרסיבית בין קופות החולים.

הכספים שהובטחו השנה לקיצור תורים טרם הועברו, והרפורמה בסיעוד תקועה. מה אתם עושים כדי לקדם את המהלכים הללו?

"בנוגע לסיעוד, מדינת ישראל לא נערכת באופן ראוי, מתאים והולם להזדקנות האוכלוסייה. למעשה, התחלנו לחוות צונאמי אדיר של קשישים. זו לא הזדקנות בקצב הרגיל שהכרנו - יש את דור הבייבי בומרז שנולד אחרי מלחמת העולם השנייה והיה כוח עבודה גדול שכעת יוצא משוק העבודה ומגיע אלינו למערכת הבריאות. כדי לתת להם מענה, צריך לראות שהמערכת ערוכה בכל הזירות - גם בטיפולי בית, גם בבתי החולים, גם בתשתית לאשפוז סיעודי וגם לתוספת בשעות סיעוד".

לגבי קיצור התורים אומר בר סימן טוב כי הרפורמה נמצאת בהליכי גיבוש ואישור אחרונים. "זו רפורמה מאוד מורכבת שתשנה את דרך העבודה גם של הקופות וגם של בתי החולים וצריך לפעול לכך שהיא תיושם באופן הנכון. בסוף יש תג מחיר של 900 מיליון שקל בשנה וזה יביא בשורה משמעותית לציבור".

טיפולי שיניים ונפש

אחד הנושאים המרכזיים שנמצאים על סדר היום של מערכת הבריאות הוא התקציב. בר סימן טוב עבר למשרד הבריאות ב־2015 לאחר שהכיר אותו מהצד השני, כסגן ראש אגף תקציבים באוצר הממונה על התיקים החברתיים ובהם משרד הבריאות. ב־2011, בשביתת הרופאים הגדולה, הוא היה הנושא והנותן מצד האוצר, זה ששומר על קופת המדינה. כעת הוא נמצא במקום אחר, כזה שמבקש להגדיל את היקף התקציב למערכת.

משה בר סימן טוב ויעקוב ליצמן צילום: אלכס קולומויסקי

"כשאנחנו מסתכלים על מבנה המיסוי בישראל, מתגלה שמס הבריאות אצלנו הוא מהנמוכים שיש בעולם", אומר בר סימן טוב. "לאורך זמן אנחנו צריכים לייצר עוד צינור הכנסה לבריאות שלא תהיה תלויה רק בתקציב המדינה. מדובר ברפורמות שיכולות להגדיל את התקבולים של המערכת. אין עוד מדינה שמוציאה 7.5% מהתמ"ג לבריאות. מה שאנחנו לא לוקחים מהציבור - הציבור משלם עליו כפל כפליים".

איפה נמצאת רפורמת הסיעוד?

"מדובר ברפורמה גדולה מורכבת ויקרה. דברים כאלה לא קורים ברגע, זה ייקח את הזמן שלו - אבל בסוף זה יקרה. אני בטוח בכך לחלוטין גם כי יש צורך ציבורי מאוד גדול והציבור מרגיש את זה לא רק בכיס אלא גם בטרטור, וגם כי ישנה הנחישות של שר הבריאות להגשים את הרפורמה הזו".

אחד היעדים המרכזיים שהצבתם הוא להתמודד עם הזליגה למערכת הפרטית. מתוכננים צעדים בנושא?

"עשינו את הרפורמה בטיפולי שיניים, את הרפורמה בבריאות הנפש, סימנו את הסיעוד ואת הרפורמה בטיפולי שיניים לקשישים ואנחנו עובדים על קיצור התורים. אם נעשה זום אאוט על המאקרו - אז נמצא כי יש לנו 7.5% הוצאה לאומית על בריאות ומתוכם 60% בלבד הוצאה ציבורית. זה יוצא לערך 4.5% ציבורי ו־3% פרטי. צריך להבין שכל נקודת אחוז שצריך להזיז אומרת 10 מיליארד שקל מתקציב המדינה, ולכן אני מדבר על הצורך ליצור מקורות עצמיים למערכת".

בנוגע לתחרות הקשה בין הקופות שכוללת תלונות על גניבת רופאים ובזבוז כספי ציבור, אומר בר סימן טוב כי המשרד פועל כדי לבחון האם התחרות מתנהלת על פי כללים הוגנים. "אנחנו צריכים לראות שהתחרות היא על הדברים הנכונים ובאמצעים הנכונים, ומתבצעת רק על המבוטח. אנחנו מרגישים שצריך לשפוך קצת מים קרים על התחרות בין הקופות, היא נעשתה אגרסיבית מדי גם תוך שימוש באמצעים לא נכונים - למשל מעברי רופאים בין קופות- וגם לא מתמקדת בדברים החשובים באמת. אנחנו מגבשים כמה צעדים בנושא".

לגבי הליך ההבראה בהדסה, אתה מתרשם שמתבצע שם תהליך שיקום?

"המרכז הרפואי הדסה במשך תקופה ארוכה הלך על מצוק והיה בסכנת נפילה בכל רגע. היום הוא כבר לא שם אלא נמצא במקום אחר ברמת האיתנות הכלכלית והמקצועית, וזה דבר חשוב שקרה באחרונה. הדסה יצא מאזור הסכנה המיידית, אך יש לו עוד דרך להצליח".

נכנסו לתוקף מכתבי ההתפטרות של רופאי המחלקה ההמטו־אונקולוגית לילדים בהדסה, מה עמדת המשרד במשבר?

"הרגשנו שהיה פה ניסיון להשפיע על הדרך שבה מתנהלת מערכת הבריאות באמצעות שיקולי קריירה ותעסוקה של קבוצת רופאים. הקו שאנחנו עיצבנו לאורך כל הדרך היה אחד - אנחנו שומרים על בריאות הילדים ואיכות הטיפול בילדים. בדקנו לעומק את כל הטענות על ערבוב בין ילדים למבוגרים במחלקה והטענה כי הגיעו תיירי מרפא שפגעו בחולים הישראלים. נתנו הנחיות רגולטריות ברורות מאוד שהטיפול ייעשה בצורה נאותה. לצערנו, נעשה פה מצג שווא כלפי ההורים שאמרו להם שניתן לפתוח מחלקה בשערי צדק מהיום למחר, ואפשר לעבור אליה ולהעביר אליה את כל הילדים. האופציה הזו, מעבר לכך שהיא לא נכונה, גם לא קיימת. אנחנו מצטערים שהכניסו את ההורים והילדים להיות צד פעיל בסכסוך הזה ומבינים את מצוקתם".

עד כמה פגע הסכסוך בין המשרד והשר לבין החשבת הכללית הקודמת?

"היו לנו כמה מחלוקות מקצועיות עמוקות כמו רכש החיסונים והתרופות לבתי החולים הממשלתיים, שבהם הרגשתי שנכנסים למערך השיקולים של מערכת הבריאות. בסוף האחריות על הבריאות נמצאת בידיי והסיכונים שאני יכול לקחת מוגבלים. הרגשתי שרוצים שאקח סיכונים שאין צורך לקחת".

ספירת סיבים תזונתיים

"במהלך 2018 ייכנס לתוקף הסימון הירוק - החיובי, והאדום - השלילי, על מוצרי מזון", אומר בר סימן טוב. "פרסמנו תקנות להערות הציבור לפני כחודש ואנחנו מערבים בקביעת הקריטריונים גם את התעשיה. מדובר על הורדת כמויות הנתרן, שומן רווי, סוכר והוספת סיבים תזונתיים. בהמשך נגדיר קריטריונים של דגני בוקר, יוגורטים, גבינות וסלטים מצוננים".

יש לחץ מצד התעשיינים לבטל את הסימון השלילי במדבקה האדומה?

"לא נחזור בנו מהסימון השלילי. הקמנו ועדה ציבורית פתוחה ושקופה, נתנו לכולם להשמיע עמדתם ומאז ראינו שעוד מדינות מצטרפות למהלך. זה נעשה בקנדה, בדרום אמריקה, צרפת פועלת בכיוון, כך שכל הטיעונים נגד המהלך מתמוססים והסימון השלילי הופך לבינלאומי".

מדוע לא בחרתם בתקינה מחו"ל אלא ייצרתם רגולציה ייחודית לישראל שבמקרים רבים מחמירה יותר?

"התקנות נמצאת כרגע בבחינת הערות הציבור, אז איך אפשר לקבוע אם היא מחמירה או מקלה. תנו לנו לסיים את העבודה ואז תשפטו".

אין חשש שהחלטת משרד הכלכלה לפקח על מחירי תחליפי החלב תוביל לעליית מחירים כי יפסקו המבצעים?

"פיקוח הוא כלי כלכלי שיוצר עיוותים כמו כל התערבות מהסוג הזה, אבל אני לא מפחד מהקונספציה של פיקוח. יש מקומות בהם היא מתאימה. אנחנו חושבים שצריך לפקח גם על לחם מלא, כי יש פער בין מחיר לחם מלא ללחם בפיקוח ואנחנו לא יודעים להסביר את הפערים הללו בעלויות הייצור".

לגבי הסיגריה האלקטרונית - הלחצים מצד יבואניות הסיגריות הגיעו אליך או נעצרו בלשכת השר ליצמן?

"אף אחד לא לחץ על אף אחד. אמרנו שאנחנו נקבע בחוק שסיגריה אלקטרונית דינה כסיגריה רגילה. אנחנו בעיצומו של גיבוש תזכיר חקיקה ויצאנו לקמפיין נגד עישון בחברה הערבית".

בתחילת החודש הוציא המשרד דו"ח שמצביע על עלייה במספר המעשנים. איך מצמצמים את התופעה?

"צריך לטפל בעולם הפרסום, בעולם הנגישות ובעולם המחירים של מוצרי העישון והטבק. אנחנו מבצעים בימים אלו עבודת מטה שאותה אנחנו מקדמים ביחד עם השר על תחומים אלה. כולל עוד הגבלות על אזורים שבהם ניתן לעשן. בעניין המחירים נטפל בעיקר בפערי המיסוי בין מחירי הטבק לגלגול לבין הסיגריות".

מתי זה יורגש בשטח?

"אני מעריך שבשבועות הקרובים".

המרחק ממיטת החולה

בג"ץ הכריע לאחרונה לאפשר למדינה להחליט על תנאי המכרז לתפקיד מנהל בית חולים ממשלתי - והשאיר על כנו את הסדר הישן שבו רק רופאים יכולים לגשת למכרז.

לבר סימן טוב, שהוא המנכ"ל הראשון של משרד הבריאות שאינו רופא, יש נוסחה לגבי מצב זה. "השתכנענו שיש הבדל בין תפקיד של מנהל בית חולים למנכ"ל משרד. אנחנו הגדרנו את זה על פי ציר של המרחק ממיטת החולה. ככל שאתה מתקרב למיטת החולה, כך נדרש שיהיה איש מקצוע. בחנו באופן ענייני עד כמה במסגרת ההחלטות שמקבל מנהל נדרשת הבנה ברפואה. כמו כן אני לא מוכן שהמערכת תנוהל בניהול כפול על ידי מנהל שאינו רופא ולצדו רופא, כפי שמחייב החוק. זה בעיניי מצב לא בריא. המערכת התכוננה בשנים האחרונות לכך שרופאים יהפכו למנהלים טובים. אנחנו עושים תוכניות בנידון וכיוונו את הספינה הזו לשם".

אתה בקרוב מסכם שנתיים במשרד. כמה סבוך לנהל אותו?

"המערכת הרבה יותר מורכבת מכפי שהיא נתפסת דרך הפריזמה הכלכלית באוצר. יש פה הרבה מערכות שלא הייתי מודע לקיומן. צריך להקפיד שהכלכלה הולכת אחרי הבריאות ולא ההפך. בעבר הייתי באוצר והיתה לי אחריות מסוימת וכעת אני במשרד הבריאות ויש לי אחריות רבה הרבה יותר".