$
בארץ

בנק ישראל הותיר גם ביוני את הריבית על 0.1%: "התמתנות בביקוש לדירות"

הוועדה המוניטרית של הבנק הותירה את הריבית על אותה רמה בה היא נמצאת מאז מרץ 2015; הריבית צפויה לעלות רק בשנה הבאה לאחר שהציפיות לאינפלציה יגיעו לכ-2% בשנה

מיקי פלד 16:0029.05.17

כצפוי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגידה קרנית פלוג, הותירה את הריבית במשק על 0.1%. בהתאם למתכונת החדשה של הודעות הריבית - לפיה בנק ישראל ידון בגובה הריבית 8 פעמים בשנה במקום 12 כפי שהיה עד פברואר - הריבית הנוכחית תישאר על כנה עד הודעת הריבית הבאה ב-10 ביולי, אז תתכנס הוועדה המוניטרית שוב. הריבית במשק עומדת על 0.1% מאז מרץ 2015. 

הועדה המוניטרית של הבנק כתבה כי בחודשים האחרונים נתוני שוק הדיור מראים על התמתנות בביקושים לדירות והגדלת ההיצע ומכאן שמסתמנת התייצבות במחירי הדירות. לדברי הועדה הנתונים "מצביעים על התמתנות בביקוש לדירות: זו באה לידי ביטוי בירידה בהיקף העסקאות בקרב כל סוגי הרוכשים, בירידה בקצב המכירות של דירות חדשות, ובהמשך הירידה בזרם המשכנתאות החדשות". ניתן לייחס את ההתמתנות בביקושים לכמה גורמים, ביניהם צעדים שונים שנקטה הממשלה והעלייה שחלה בריבית על המשכנתאות מאמצע 2015. בחודשים האחרונים התייצבה הריבית על המשכנתאות"

 

באפריל אמרה פלוג כי היא מעריכה שהמדיניות המוניטרית במשק תישאר מרחיבה מאוד עד שהאינפלציה תתבסס בתוך היעד שנקבע לבנק. כלומר שלא צפויות העלאות ריבית עד שהציפיות לאינפלציה כפי שנגזרות בין השאר משוק ההון יגיעו לכ-2% בשנה. כיום ציפיות חזאי שוק ההון הן לאינפלציה של 0.7% ל-12 החודשים הקרובים. חטיבת המחקר של הבנק כתבה בתחזית שפורסמה באפריל כי היא צופה העלאת ריבית רק החל מהרבעון השני של 2018.

 

 

אחת הסיבות העיקריות להשארת הריבית ברמתה הנמוכה היא המשך ההתחזקות של השקל מול המטבעות הזרים, במיוחד הדולר והיורו. מאז הודעת הריבית האחרונה ועד להיום התחזק השקל מול הדולר בכ-5.8% ומול היורו בכ-7% ומול הליש"ט בלא פחות מ-13.8%.  

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג צילום: נמרוד גליקמן

 

פלוג כבר התבטאה בעבר שההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח בניסיון למתן את התחזקות השקל נועד גם להחליף את האפשרות של הורדת הריבית במשק עוד יותר, אפילו אל תוך הטווח השלילי. בבנק סבורים שכך ניתן לעזור ליצואנים הישראלים להתחרות בחו"ל בזמן שבנקים מרכזיים אחרים נוקטים גם הם מדיניות מוניטרית שמחלישה את המטבע המקומי, כמו לדוגמה הבנק המרכזי האירופי ששומר על ריבית שלילית בגוש היורו. נכון לאפריל יתרות המט"ח של הבנק מגיעות לכ-105 מיליארד דולר.

 

אבל במקביל מתחזקים הקולות שמבקרים את המדיניות הזו של בנק ישראל. בשנה האחרונה הביקורת נשמעה לא רק מכיוון מספר כלכלנים באקדמיה אלא גם מיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון ואפילו ממי שניהל את חטיבת השווקים בבנק ישראל והגה את תכנית ההתערבות בשוק המט"ח ב-2008, בארי טאף. לדבריהם, מניעת התחזקות גדולה יותר של היורו מונעת אפשרות של הורדת מחירי המוצרים המיובאים וגורמת לעיוותים בהקצאת המשאבים במשק הישראלי כך שיתבסס יותר על ייצוא שירותים מתוחכמים בהם לישראל עדיפות על פני מדינות אחרות. בנוסף, סופג הבנק ביקורת מפעילים בשוק ההון ואחרים על כך שהריבית הנמוכה מעודדת לקיחת הלוואות ומשכנתאות וכך עוזרת ליצור בועת חובות למשקי הבית ומעלה את מחירי הדירות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x