כפל האינטרסים של הפיקוח על הבנקים פוגע בציבור
הפיקוח על הבנקים חושש שתיקי המשכנתאות המתנפחים הם סכנה לבנקים. אלא שהביקוש לדירות מתודלק בידי הריבית הנמוכה של בנק ישראל. במקביל, דרישות הפיקוח מהבנקים מייקרות את המשכנתאות לציבור שננזף על כך שאינו מתמקח על גובה הריבית
אתמול התקיים בוועדת הכספים של הכנסת דיון על הדו"ח של הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין שעסק בממצאי בדיקת הרשות בתחום המשכנתאות. "תחום המשכנתאות היה בין התחומים היחידים שבהם מתקיימת תחרות בענף הבנקאות. עד לפני כשנה התקיימה בתחום תחרות בין הבנקים", אמרה הלפרין. ואכן, בשל התחרות הציבור נהנה מירידה בריבית המשכנתאות. התחרות נפסקה לפני כשנה ומאז הריבית הממוצעת על משכנתאות קפצה בכ־40%. בדיון בכנסת פרסה הממונה את ממצאיה.
- המפקחת על הבנקים: "אתם לא מתמקחים מספיק על הריבית"
- בנק ישראל מזהיר: הסיכון בהלוואות למשקי הבית גדל
- דו"ח בנק ישראל ל-2016: ירידה באשראי הבנקים לחברות גדולות, עלייה בהוצאה הממוצעת לשכר
לפני שנמשיך עם הממצאים, נוכל גם למצוא תשובה מדוע נפסקה התחרות בין הבנקים בסקירה השנתית של מערכת הבנקאות בישראל שאותה הציגה אתמול המפקחת על הבנקים חדוה בר. בדו"ח מוסבר כמה מסוכן הפך תחום המשכנתאות: "הפנמת הסיכונים הגלומים באשראי לדיור על ידי הבנקים, והכוונת הפיקוח על הבנקים, היא בין הגורמים העיקריים לעליית הריבית בשנתיים האחרונות - התפתחות הפועלת למיתון עליית הביקושים למשכנתאות". במילים אחרות, ריבית המשכנתאות עלתה כי הפיקוח על הבנקים אמר לבנקים שעליהם להעלות ריביות כדי לבלום את התנפחות תיקי המשכנתאות. בדבריה סקרה בר את התנפחות ההלוואות הצרכניות והשיאה עצה לציבור: "התמקחו על הריביות והוזילו עלויות". עיצה נכונה ומועילה שניתנת ממי שפיה ולבה אינם שווים. בכל השנים שבהן הבנקים הקשו על היווצרות תחרות, היה תחום אחד שבו התחרות היתה עזה - תחום המשכנתאות, שבו הצרכנים התמקחו על הריביות ואף שכרו יועצים שיעשו זאת עבורם. זה עבד, עד שבא הפיקוח על הבנקים ו"הכווין אותם" חזרה לדרך הישר. הבנקים תרגמו את כוונת הפיקוח כך: יש לעצור את כוח המיקוח של הצרכנים.
חדוה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל צילום: אלעד גרשגורן בחזרה לדיון בכנסת שבמהלכו אמרה הממונה כי "העלאת מחירי המשכנתא עבור הזוגות הצעירים קשורה באופן הדוק להוראות הרגולטוריות של הפיקוח על הבנקים. ממצאי הבדיקה גילו התנהגות שפוגעת בתחרות של הבנקים מול יועצי המשכנתאות החיצוניים וניסיון לצמצם את פעילותם". כלומר, לפנינו רגולטור שמורה למפוקחיו להירגע עם התחרות, מפוקחים שמיישמים זאת, רגולטור אחר שבודק את התוצאות ההרסניות ובתווך נמצאים הרבה זוגות צעירים שמשלמים על כך מחיר יקר.
שוק המשכנתאות הוא נגזרת של שוק הדיור. הביקוש למשכנתאות נגזר מהביקוש לדיור שנוסק בשל מדיניות הריבית הנמוכה של בנק ישראל. היצע הכסף נגזר מכך שבנק ישראל עצמו הופחית את עלות הכסף בשל מדיניות הריבית הנמוכה שמעודדת צריכה על פני חיסכון. כלומר, בנק ישראל אחראי להשתוללות בשתי העקומות - הביקוש וההיצע. אי אפשר להתעלם מכך שהתנפחות המשכנתאות היא סיכון לבנקים. במשך תקופה ארוכה בנק ישראל מכווין את הבנקים להפנים את הסיכון בתחום באמצעות דרישות שמייקרות את המשכנתא לציבור. הבעיה היא שנכון להיום, התייקרות המשכנתאות לא הובילה להפחתה דרמטית במחירי הדיור.
אז מה היה לנו? בנק ישראל אחד שהפחית את מחיר הכסף, ניפח את עלויות הדיור, תקע מקלות בתחרות בתחום המשכנתאות שממנה נהנו הלווים ובו זמנית גער בו על כך שהוא לא מתמקח על גובה הריבית. הבעיה היא שסביר להניח שגם אם הציבור יתמקח עם הבנקים ויצליח להפחית את הריביות שהוא משלם, בנק ישראל כבר ידאג לכך שהוא יחזור לשלם הרבה.
