יו"ר רשות ני"ע : "הפיקוח שאנו מציעים על פלטפורמות ההלוואות P2P הוא פיקוח לייט"
שמואל האוזר אמר את הדברים בדיון בוועדת הרפורמות שעסק בהצעת החוק להסדרת הפיקוח על פלטפורמות להלוואות לאנשים פרטיים: "בארה"ב מצאו ששיעור מקרי ההונאה בגופים מסוג זה גבוה פי 3 מבגופים המפוקחים על ידי הבנק המרכזי. אנחנו מעוניינים לעודד אשראי לעסקים קטנים, אבל יהיה נכון להשית על התחום פיקוח"
"הפיקוח שאנו מציעים על פלטפורמות ההלוואות - P2P הוא פיקוח לייט", כך אמר הבוקר (ב') יו"ר רשות ני"ע שמוליק האוזר בדיון בוועדת הרפורמות. הדיון הוא חלק מסדרת דיונים שעוסקת בנוסח הצעת חוק שמטרתה הסדרת הפיקוח על פלטפורמות ההלוואות לאנשים פרטיים שכיום פועלות ללא פיקוח.
האוזר התייחס גם לממצאים אמפיריים בעולם המלמדים על שיעורי הונאות צפויים גבוהים יותר תחת פיקוח שכזה. "הפיקוח שצפוי להיות מיושם על הפלטפורמות האינטרנטיות למתן הלוואות (P2P - ר"ש) הוא פיקוח שממצאים אמפיריים בארה"ב מלמדים ששיעור מקרי ההונאות בו גבוה פי 3 בהשוואה לגופים פיננסיים המפוקחים על ידי הבנק המרכזי", אמר האוזר והוסיף: "אנחנו נמצאים פה כי כולנו רוצים לעודד אשראי לעסקים קטנים, גם אנחנו כרשות ני"ע רוצים לעודד זאת , ולכן מה שאנחנו עושים פה אנו למעשה מציעים פה סוג של חקיקה שהוא פיקוח מאוד לייט. יש לזכור שהיום הגופים שאמורים להיות מפוקחים מתוקף החקיקה הם כיום לא מפוקחים והעובדה שאנחנו יושבים היום פה כי אנחנו חושבים שכן נכון להשית עליהם פיקוח".
הדיון התקיים במסגרת וועדת הרפורמות בראשה עומדת חה"כ רחל עזריה עסק בסוגיות שונות שרלוונטיות לפלטפורמות ביניהן :ממשק העבודה מול המערכת הבנקאית ביחס לחשבונות הבנק לניהול כספי הפלטפורמה, סוגיית העמדת אשראי לתאגידים ולא רק לאנשים יחידים – שלא אפשרית לפי נוסח הצעת החוק כיום, וסוגיית שילובן של פלטפורמות מסוג זה גם בחברות מסוג חל"צ - חברות לתועלת הציבור.
שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך צילום: עמית שעל
אחת הסוגיות המרכזיות בדיון היום עסקה בנושא זהותו של מקבל המימון. כיום הפלטפורמות יכולות להעמיד מימון רק לאנשים יחידים ולא לתאגידים וכך גם מציע נוסח הצעת החוק. שחקניות בענף וגורמים שונים מביעים את חוסר שביעות רצונם מהחלטה זו משום שלטענתם אין הבדל בין אדם פרטי שמוגדר כעוסק מורשה לבין תאגיד קטן שבבעלות של אדם אחד ומעוניין אף הוא הוא לקבל מימון. כך למשל נציגי התאחדות המלאכה והתעשייה ו'קהילת נשים בעסקים' שנציגיהם נכחו בדיון הדגישו כי ישנה אנומליה בשוק מעצם העובדה שהעסקים הקטנים מהווים יותר ממחצית מהתוצר של המשק אך הם מקבלים רק רבע מהאשראי שניתן במשק. יו"ר רשות ני"ע מתנגד לכך שהפלטפורמות תוכלנה לתווך בין אשראי של מלווים לתאגידים, אלא מצדד בכך שהן יהוו כלי רק לתיווך בין ולאנשים יחידים.
כיום פלטפורמות ה-P2P לא יכולות מבחינה חוקית לספק תיווך אשראי עבור חברות שמעוניינות לקבל מימון משום העובדה שלפי חוק ניירות ערך אסור שחברה תקבל הצעה למימון ממספר הגבוה מ-35 מלווים, אלא רק דרך פרסומו של תשקיף. היות ופלטפורמות ה-P2P מאגדות צבר רב של משקיעים (העולה על 35) לתוך תיקי הלוואות הרי שהן לא עומדות במגבלה של עד 35 מלווים ולכן הן מציעות העמדת אשראי רק עבור אנשים יחידים. גורמים שונים בענף שחלקם נכחו בדיון מבקשים להחריג תאגידים קטנים ולאפשר להם כן לקבל אשראי דרך הפלטפורמות, ללא פרסמו של תשקיף. לדבריו של האוזר העובדה שפלטפורמה תעמיד גם אשראי לאנשים יחידים וגם לתאגידים, אשראי בהיקפים שונים, משיתה על הפלטפורמה פיקוח גם מצידה של רשות ני"ע וגם מצידה של רשות שוק ההון, משום שהדבר ייצור לדבריו "בלגן רגולאטורי" ו'ארביטראז' רגולאטורי'. לטענתו של האוזר פלטפורמות ה-P2P צריכות להתמקד באשראי לאנשים יחידים ואילו בעלי עסקים שמעוניינים לגייס מימון יפנו לפלטפורמות ייעודיות המפוקחות על ידי רשות ני"ע – שעליהן חל סט של מגבלות מבחינת היקף ההשקעה עבור משקיע בודד והן בהיבט של סכום מקסימלי לגיוס עבור חברה בודדת.
נציגים בדיון מטעם 'האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית' ביקשו שהחוק יאפשר גם לחברות לתועלת הציבור (חל"צ) כמו גם לעמותות להעמיד אשראי דרך פלטפורמות כאלו. כיום הצעת החוק מאפשרת לאגודות אשראי ולחברות פרטיות לספק שירותים של פלטפורמה להלוואות כאשר סוגים אחרים של התאגדויות אינם רשאים. האגודה מבקשת להכליל גם חברות מסוג חל"צ וגם עמותות ככאלו שתוכלנה לספק שירותי תיווך להלוואות.
בשוק בישראל פועלות כיום 4 פלטפורמות P2P עיקריות – בלנדר, eLOAN, טריא ו-BTB. הפלטפורמות הללו הן למעשה מודל מבוזר להענקת הלוואות שבו החברה שמפעילה את הפלטפורמה ומספקת את שירותי התיווך לא נוטלת על עצמה את הסיכון של אי החזר של החוב, זאת בניגוד למשל למערכת הבנקאית. תמורת שירותי התיווך הפלטפורמה גוזרת עמלה והיא מספקת שירותים נלווים כמו נתוני מעקב שוטפים אחר תיקי ההלוואות בפלטפורמה האינטרנטית ועוד. מדובר בשוק בתולי בישראל וגם בעולם, בהשוואה לאפשרויות מימון מסורתיות.
