למה כדאי להביא את הילדים לעבודה

בשבוע שעבר הביא ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, את בנו בן השלוש לעבודה. התמונות שפרסם טרודו האב בפייסבוק שלו בצירוף הכיתוב "היה לי אורח במשרד היום", היו שובות לב וסימנו אותו, לפחות לפי התגובות בפייסבוק, כאיש משפחה המושלם. אך מעניין מה ישיב טרודו הפעוט כאשר ישאלו אותו מה הוא רוצה להיות "כשיהיה גדול" ועד כמה היום הזה, שבו בילה עם אביו במשרד ישפיע על שאיפותיו המקצועיות. בין אם ירצה טרודו ג'וניור להיות ראש ממשלה או לא מה שבטוח הוא שהיום הזה במשרד עם אביו נטע בו את הרעיון, את המחשבה שהוא מסוגל לכך. לכל הפחות למד טרודו הבן מה באמת עושה ראש ממשלה בעבודה.

הרעיון שחשיפה של ילדים למקומות העבודה של הוריהם תסייע להם בהמשך בבחירת קריירה, תצית את דמיונם ותזין את חלומותיהם המקצועיים גרם לכך שבארה"ב מציינים בכל שנה את יום "הבא את בנותיך ובניך לעבודה" בו משתתפים מיליוני מקומות עבודה, ביניהם גם ארגונים גדולים כמו גולדמן זאקס ו-AOL.

ציון היום הזה החל בשנת 1993 על ידי ארגון הנשים .MS בניו יורק והוא היה בתחילתו מיועד לילדות בלבד. ההשראה לתוכנית הגיעה מספר שנכתב בשנת 1977 ונקרא "The Managerial Woman" אשר לפיו המשותף לכל הנשים המצליחות בעולם העבודה הוא חוויית ילדות של ביקורים תכופים עם אביהן במקום עבודתו. אותן ילדות הגיעו עם האב למקום העבודה ושם הוא הסביר להן מה הוא עושה. הוא שימש כמנטור עבור ילדתו. המטרה של התוכנית הייתה, לפי הארגון, לתת מענה לבעיות ביטחון עצמי ייחודיות לבנות על מנת להוכיח להן שהן מסוגלות ויכולות להשתלב בשוק העבודה ולהצליח. מתחילת התוכנית מרבית מקומות העבודה שהשתתפו אפשרו גם לבנים להגיע עם הוריהם לעבודה. הלחץ הציבורי, ובעיקר זה שהגיע מצד מוסדות חינוך שסירבו להכניס את היום ללוח הלימודים מכיוון שהוא לא כלל בנים, הצליח – והיום שונה באופן רשמי בשנת 2003 כך שכלל ילדים משני המינים.

יום ביקור ילדים במפעלי טבע

מטרת תוכנית הבאת הילדים לעבודה היא לספק לבנים ולבנות את ההזדמנות לחקור את נושא הקריירה בגיל בו הם יותר גמישים מבחינה מחשבתית לגבי תפקידים מגדריים, כך לפי הארגון. עם זאת במהלך השנים נשמעה גם ביקורת שהטילה ספק בכך שהבאת הילדים לעבודה אכן משפיעה על השאיפות המקצועיות שלהם בעתיד. מרבית העבודות לא באמת מעניינות עבור ילדים ויותר מכך, למראית עין מתכנת, מזכירה או איש שיווק למעשה עושים את אותו הדבר – הם יושבים מול המחשב ומקלידים. גם אם ההשפעה לא גדולה, להבנה את מושג העבודה, את המקום הזה שאליו אבא או אמא הולכים כל יום יש ערך. יש אינספור דוגמאות של ילדים להורים מוסיקאים או סופרים או פוליטיקאים או מנכ"לים שהלכו בדרכי הוריהם ולו רק בגלל שהאפשרות לעסוק בעיסוק ההורים נראתה בעיניהם אפשרית ומקובלת. תחושת המסוגלות בקשר למקצוע בו עוסקים ההורים מתפתחת אצל ילדים שרואים את הוריהם גם בכובעם המקצועי.

בישראל אין יום רשמי מאורגן להבאת הילדים לעבודה, אך ישנן חברות שמקיימות יום כזה מיוזמתן. טבע לדוגמא, מקיימת ימי ביקור של הילדים עם הוריהם באתרים השונים של החברה במהלכם מגיעה המשפחה כולה עם העובד לראות את המפעלים. החברה מארגנת פעילויות לילדים כמו סיורים במפעלים, סרטונים על פעילותה וצילום עם הבגדים אותם לובשים ההורים בעבודה. "אנחנו רואים במשפחה של העובד חלק אינטגרלי מהעובד וחלק ממה שאנחנו מקבלים. המשפחה נהנית מכל טוב שאנחנו מרעיפים על העובד ומצד שני אנחנו מבינים גם שהעובד נמצא בסביבת עבודה לחוצה ובימים האלה המשפחה נחשפת גם לצד הזה. ככל שהמשפחה מחוברת יותר למה שהעובד עושה בטבע ואיך העשייה של אבא או אמא מקדמת תרופה חדשה, כשהם מבינים את חשיבות העשייה של העובד ואת תרומתו לקהילה, לחברה או לבריאות הציבור – אנחנו חושבים שזה יוצר גאווה אצל המשפחה", אומר משה הריס – מנהל מחלקת תפעול ושירות במשאבי אנוש, טבע ישראל.

המטרה העיקרית של טבע ביום ביקור המשפחות הוא שהילדים יהיו גאים במקום העבודה של ההורים, שיבינו את הימים בהם ההורים נדרשים לתת מאמצי יתר או כאשר הם בלחץ, מכיוון שיבינו שכל העבודה המאומצת הזו נעשית לתכלית ראויה. מטרה נוספת היא לגרום לילדים ללמוד מדעים ובסופו של דבר להשתלב אולי גם בחברה, מסביר הריס.

גם חברת הטכנולוגיה ECI מקיימת יום מיוחד בו הורים מביאים את ילדיהם לעבודה על מנת לראות מה הם עושים ביום העבודה. המטרה של היום הזה היא לגרום לחיבור המשפחות לחברה. "זה יוצר מחוברות גם ברמה הלוגית וגם ברמה האמוציונאלית של עובדים והמשפחה שלהם לחברה. יש הרבה ילדים שלא יודעים מה ההורה עושה. היום הזה גורם לכך שהילדים יבינו שיש משרד, יש משימות ויש טכנולוגיה, שאבא ואמא עושים משהו חשוב במקום העבודה שלהם. זה דבר שמייצר גאווה בקרב העובדים", אומר עדי בילדנר, סמנכ"ל משאבי האנוש של ECI. "הרבה פעמים ההורים מגיעים מאוחר הבייתה ואחרי ביקור במרכז הפיתוח פתאום הדבר הזה אליו ההורה הולך כל בוקר, שנקרא עבודה, הוא לא ערטילאי".

מבחינת החברות הבאת הילדים לעבודה נועדה יותר להורים, כעובדים, מאשר לילדים. "כשמדברים על חיבור למקומות עבודה יש תמיד את החיבור הלוגי שנובע מאתגר מקצועי, משכורת, תנאים, קידום ועוד, אבל יש גם חיבור אמוציונאלי לסביבת העבודה – אותו חיבור שגורם לך לעבוד קשה גם בשביל החברים והמנהלים שלך, שאתה מרגיש חלק במקום שמגיע יותר מהלב והבטן ואשר מהשכל. חיבור המשפחות למקום העבודה עובד על הצד האמוציונאלי", מסביר בילדנר.

כאשר בוחרים מסלול קריירה, רוב האנשים לא באמת יודעים איך נראים חיי היום יום במקצוע שהם בחרו. גם לאחר שהחליטו מה ללמוד, סטודנטים עדיין לא יכולים לדמיין כיצד ייראו חייהם במקום העבודה - לשם כך עורכים מוסדות אקדמיים התנסויות והתמחויות. הבאת ילדים למקום העבודה של הוריהם מספקת להם לכל הפחות הצצה לחיי היום יום של עולם התעסוקה. מאפשרת להם לפתח חלומות ושאיפות, גם אם הם לא ירצו לחקות את הוריהם ולעסוק בתחום בו הם עוסקים - גם אם יבינו שהם לא רוצים להיות כמו אבא או אמא.