השאלות הפתוחות סביב רכש הגומלין של טיסנקרופ

מכתב השימוע ששיגרה השבוע הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה לתאגיד הענק הגרמני טיסנקרופ מאיר במקצת את אחת הסוגיות הרגישות והמעניינות של המשק הישראלי - עמידת חברות בינלאומיות בהתחייבותן לביצוע רכש גומלין. לפי המכתב, שנחשף ב"כלכליסט", החברה לא עומדת לכאורה בהתחייבותה לביצוע רכש גומלין בהיקף של 407 מיליון יורו עד אוגוסט השנה, כשעד כה היא ביצעה רכישות בכ־219 מיליון יורו בלבד. אך יחד עם הגילויים החדשים, הפרסום מעלה שורה של שאלות, שייתכן שמעסיקות גם את גורמי אכיפת החוק שבודקים את פרשת הצוללות, בה מעורבת טיסנקרופ.

1. מדוע מדינת ישראל חתמה עם טיסנקרופ על שלושה חוזים שונים לרכישת כלי שיט מאז 2006, למרות שגורמים בכירים מאוד במשרד הכלכלה מגדירים את מדיניות רכש הגומלין שלה כ"קשה ובעייתית"? מדובר בחברת ענק, שמגלגלת כ־42 מיליארד יורו בשנה ועל פי אתר האינטרנט שלה עוסקת ביותר מ־45 תחומים, ובכל זאת היא איכשהו לא מצליחה למצוא מספיק עסקים ישראליים לבצע בהם רכש גומלין. הסוגיה הופכת תמוהה עוד יותר כשלוקחים בחשבון שלוקהיד מרטין האמריקאית ביצעה בישראל, בחצי מהזמן שעמד לרשות טיסנקרופ, רכש גומלין ב־3.8 מיליארד שקל.

צוללת אחי רהב צילום: אלעד גרשגורן

2. איפה היו שר הביטחון הקודם משה בוגי יעלון ומנכ"ל המשרד לשעבר דן הראל עד שעזבו את תפקידם, ומדוע הם לא דרשו מהחברה הגרמנית לעמוד בהתחייבות לרכש גומלין? יעלון, שרק שלשום טען כי "היה בצע כסף בפרשת הצוללות", ידע לאורך כל הזמן שהחברה לא עומדת בהתחייבותה לרכש גומלין, והיה יכול לנצל זאת על מנת לסנדל את העסקה. לפי חוק, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ובהתייעצות עם השר הרלבנטי, מנכ"ל הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי רשאי להכניס חברה שלא

עומדת בהתחייבות לרכש גומלין לרשימה שחורה, המונעת עבודה מול כל גוף ממשלתי או ציבורי לתקופה של עד חמש שנים.

3. האם מנכ"לית הרשות זיוה איגר, יחד עם החשב הכללי רוני חזקיהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן יעשו היסטוריה, ויחליטו להכניס את אחת החברות הגדולות בעולם לרשימה השחורה? או שמא הם יעדיפו להמציא תירוצים ולדחות את ההחלטה לבאים אחריהם? נכון לרגע זה, וכפי שמחויב בנהלים, שלושתם נותנים לחברה 30 יום להסביר כיצד היא מתכוונת לעמוד בהתחייבויות. ייתכן שבחברה הגרמנית ישתמשו בחקירה המתנהלת נגדה כתירוץ, וישיבו כי עד לסיומה הם לוקחים פסק זמן מהשקעות בארץ.

4. האם שר האוצר משה כחלון הוא שדחף את הרשות לשלוח את מכתב השימוע לטיסנקרופ? בימים האחרונים העריכו גורמים שונים כי למרות שעל המכתב חתומה מנכ"לית הרשות זיוה איגר, לא סביר שהיא נאבקת באחת החברות הגדולות בעולם ללא גיבוי. איגר הרי כפופה לשר הכלכלה אלי כהן, בכיר במפלגת כולנו של שר האוצר. אם כחלון אכן מעורב בעניין, השאלה היא מה הוא מנסה להשיג בכך. האם הוא מנסה לעשות זאת כדי לנגח את נתניהו ולהעיר את השדים בפרשת הצוללות, בה מעורב דוד שמרון (נתניהו עצמו לא חשוד בפרשה) או שמא כחלון מנסה לגרש מישראל את החברה שגרמה מבוכה לנתניהו, ומצפה לקבל טובה כלשהי בתמורה לכך?