הבעיה העיקרית בנתון הצמיחה המאכזב היא הירידה בצריכה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה אתמול (ג') כי התוצר ברבעון הראשון של השנה עלה ב־1.4% (בחישוב שנתי) בלבד, זאת לעומת צפי של 2.5%-3% של חזאי שוק ההון. מדובר באומדן ראשון, ולא פעם בעבר הערכות אלו השתנו באופן ניכר בחודשים שלאחר מכן עם קבלת הנתונים המלאים. הלמ"ס גם עדכנה מטה את העליות בתוצר בשני הרבעונים הקודמים, ל־4.7% ברבעון הרביעי של השנה שעברה ול־4.1% ברבעון השלישי.

הנתון המפתיע ביותר ברבעון הראשון של 2017 הוא ירידה בשיעור של 1.6% בצריכה הפרטית, זאת בהשוואה לרבעון הרביעי של 2016. אמנם הצריכה הפרטית לא עלתה באופן משמעותי בחצי השנה האחרונה של 2016, לעומת עליות שהגיעו גם ליותר מ־7% בשנה שלפני כן, אך לירידה של ממש איש לא ציפה.

ירידה דרמטית נרשמה גם בהשקעה בנכסים קבועים, בנייני מגורים, משרדים, מכונות, ציוד וגם מכוניות שנרכשות על ידי חברות ליסינג. לצד זאת, חלה עלייה של 8% ביצוא סחורות ושירותים (ללא יהלומים וחברות הזנק), ועלייה של 2.5% בהוצאה הציבורית. היבוא ירד ב־8.9%. שלושת הפרמטרים הללו איזנו את הירידות.

קיצצו השקעה בכלי תחבורה

על פי נתוני הלמ"ס, ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב־72.7% (בחישוב שנתי), לאחר עלייה של 46% (בחישוב שנתי) ברבעון הקודם. הירידה בהשקעה בנכסים קבועים נובעת בין היתר מירידה של לא פחות מ־92.7% (בחישוב שנתי) בהשקעה בכלי תחבורה יבשתיים (48.1% בחישוב רבעוני), לאחר עלייה של 34.3% ברבעון הקודם. ירידה של 8.9% נרשמה גם בהשקעות במכונות וציוד. סעיף זה נוטה בשנתיים האחרונות לתנודתיות חריפה, בין השאר בשל ההשקעה הגדולה של אינטל בשדרוג המפעל בקריית גת. לעומת זאת, ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב־6%, וההשקעה בבנייה לא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב־12.5%.

סביר מאוד להניח שבחודשים הקרובים הלמ"ס תעלה מעט את אומדן הצמיחה ברבעון הראשון, ולו משום שחלק מהנתונים שנמצאים במעטפת של ניתוח מצב המשק — כמו סקר החברות של בנק ישראל, סקרי אמון הצרכנים, ההכנסות ממסים וכמובן שיעור האבטלה — עדיין חזקים ומעידים על משק שהפעילות שלו גדלה בקצב של כ־3% בשנה ולא מחצית מזה, 1.4%.

אבל השאלה הקריטית אינה באיזה שיעור בדיוק גדלה הצמיחה, אלא מה קרה עם הצריכה, שכן הצריכה היא שתכריע, לפחות בטווח הקצר, אם המשק הישראלי ימשיך במצב המצוין, ברמת המקרו לפחות, שהוא נמצא בו זה כמה שנים, או שאנו בדרך לעלייה בשיעור האבטלה שתכניס את המשק לסחרור.

משה כחלון שר האוצר צילום:אלעד גרשגורן

חזרה לרמות נורמליות

הנה מה שקרה בשנתיים האחרונות ומסביר חלק גדול מהמצב המצוין של שוק העבודה הישראלי. מספר העובדים שהצטרפו לחברות בענף תעשייה בשנים 2016-2015 עמד נטו על 4,000. בענפי המסחר מדובר על 30 אלף. כ־40% מהעובדים החדשים בשנתיים הללו הגיעו לענף המסחר. ומה קרה לגיוס העובדים החדשים של שני הענפים הללו ברבעון הראשון? מספר המשרות הפנויות בענפי המסחר ירד ברבעון הראשון של השנה ב־4% לעומת הרבעון הרביעי. ומה קרה בתעשייה בזמן הזה? קיפאון.

לא מן הנמנע שהסיבה לכך היא חזרתה של הצריכה לרמות נורמליות שהכרנו עד 2014, מה שיביא לעצירת הגיוסים בענפי המחסר. חנויות יפסיקו להיפתח, ורשתות גדולות עשויות אף לפטר עובדים בעקבות צמצום היקפי הצריכה. התקווה המשמעותית היא היצואנים, הנסמכים על הצריכה בחו"ל, שיגייסו את העובדים שהסוחרים כבר לא שוכרים. רק שלפחות כרגע זה עוד לא קורה.