הקרב על תפקיד הכנ"ר נכנס לישורת האחרונה

עשרה מועמדים עמדו בדרישות הסף להחליף את הכונס הרשמי פרופ' דוד האן שיסיים את תפקידו בסוף החודש, אך בשטח מדברים על שני מועמדים מרכזיים לזכות בפועל בתפקיד: היועץ המשפטי של האגף, עו"ד איתי הס, והסגנית של האן, עו"ד סיגל יעקובי. ל"כלכליסט" נודע כי אף שזהות מרבית המועמדים כלל עדיין לא ידועה, הס ויעקובי כבר הצליחו להיפגש עם גורמים שקשורים לוועדת האיתור, שהיא זו שאמורה להכריע.

 ועדת האיתור כוללת חמישה נציגים: יו"ר הוועדה היא מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, וחברים בה מנהל מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה, אילן רם; סגנית הממונה על התקציבים, יעל מבורך; נציג האקדמיה, פרופ' רון חריס; ונציג לשכת עורכי הדין, עו"ד משה בן דוד.

תיקים ישנים

בסך הכל הגישו את מועמדותם 24 אנשים, אך חלק גדול מהם נפסלו בגלל שלא עמדו בדרישות הסף של המכרז. ועדת האיתור אמורה להתכנס ככל הנראה בשבוע הבא, ואז היא תקבע את אמות המידה והקריטריונים להערכת המועמדים. התהליך הזה אמור להתבצע "בטרם מועברים לחברי הוועדה פרטים כלשהם על אודות זהות המועמדים", מה שבפועל כבר לא יקרה לגבי חלק מהמועמדים שזהותם ידועה וחלקם אף נפגשו עם חברי ועדה או מקורבים אליהם. מועמדים נוספים שזהותם ידועה היא עוה"ד בניהו לאבל ויוסף וקנין — עורכי דין במגזר הפרטי שעוסקים במשפט מסחרי וחדלות פירעון.

חברי ועדת האיתור פרופ' רון חריס ואמי פלמור צילומים: עמית שעל, משרד המשפטים

עורכי דין מתחום הפירוקים והכינוסים מסתייגים, כך מתברר, הן מהמועמדות של עו"ד הס והן של עו"ד יעקובי. על יעקובי הם טוענים כי היא עוסקת יותר בצד המינהלי ואיננה מעורבת מספיק בתיקי חדלות פירעון, ולמעשה עורכי הדין בתחום כמעט ולא מכירים אותה מהסיבה הזו. גם גורם בתוך אגף הכונס הרשמי אמר ל"כלכליסט" כי הוא עובד עם יעקובי שנים, אך אינו מכיר את יכולותיה המקצועיות מאחר שהיא אינה עוסקת מספיק בחומר זה.

יעקובי הגיבה לדברים: "הטענה אינה נכונה. הייתי מעורבת ואני עדיין מעורבת בעשרות רבות של תיקי חדלות פירעון, חלקם בטיפולי הבלעדי, ובהם הליכי הפירוק של בית החולים ביקור חולים בירושלים, הליך הפירוק של חברת ההתיישבות קצ"א (קהילת ציון אמריקאית), הליך ההבראה של בית החולים הדסה בירושלים, פירוק רשות השידור, פירוק חברת קרתא, פירוק החברות מקבוצת חפציבה, תיק דלק נדל"ן ועוד".

לדבריה, "בתפקידי הקודם באגף ניהלתי עשרות תיקי פשיטת רגל של יחידים ושל תאגידים. כמו כן אני שותפה מלאה לעיצוב הרפורמה בהליך פשיטת רגל ונמנית עם הצוות המוביל את היערכות הכונס הרשמי לחוק חדלות פרעון. בנוסף, אני ממונה על המחלקה המשפטית באגף ומעורבת בעיצוב עמדות הכונס הרשמי כפי שהן מוגשות לבית המשפט העליון". הבעיה ברשימת התיקים שמציגה יעקובי היא כי רובם ישנים יחסית. היתה ציפייה ממי שרואה עצמה כמועמדת ראויה להתמנות ככונס הנכסים הרשמי, שתשאיר חותם וטביעת אצבע לפחות בחלק מהתיקים הגדולים של השנים האחרונות ממש, ואת אלו לא ניתן למצוא ברשימה שסיפקה יעקובי.

חפציבה, למשל, קרסה לפני עשר שנים, ב־2007, ובית החולים ביקור חולים נקלע להליכי פירוק ב־2003. תיק דלק נדל"ן התברר ב־2012, בעת שוורדה אלשיך היתה שופטת הפירוקים הבכירה ואיתן אורנשטיין, שהיום הוא נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, היה שופט זוטר שפעל תחתיה. גם תיק רשות השידור נפתח לפני כמעט שלוש שנים, וקשה לדעת מהי מעורבות יעקובי בו, שכן לכאורה מי שמנהלים את התיק הם צמד השותפים ממשרד יגאל ארנון ששכרם נמצא תחת איפול. צו הפירוק נגד חברת קרתא הוצא אף הוא ב־2007, בסמוך לקריסתה של חפציבה. הליך הפירוק של קצ"א (קהילת ציון אמריקאית) הוא אפילו עתיק עוד יותר, ותחילתו בשנות השמונים של המאה הקודמת.

עצימת עיניים

ומה עם עו"ד הס? את שמו דווקא ניתן למצוא בשורה ארוכה יחסית של תיקים שמנהל הכנ"ר בבית המשפט, חלק גדול מהם מ־2015 ו־2016. את רשימת התיקים קיבל "כלכליסט" ממשרד המשפטים בהקשר אחר, לפני כמה חודשים, והם כללו תיקים שבהם הכנ"ר הביע "עמדות משפטיות חדשניות". דובר משרד המשפטים העביר אז רשימה של בקשות והליכים שמנהל הכנ"ר בתיקים בולטים ובהם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, פרשת אלון חברת הדלק לישראל, רבוע כחול, אי.די.בי ותיקים נוספים. מבדיקה שערך כעת "כלכליסט" עולה כי מי שהיה חתום כמעט על כל אחד מההליכים הללו היה עו"ד איתי הס.

לעו"ד הס יש מעורבות ובולטות בשטח, אך גם הוא זוכה לביקורת מבעלי תפקיד בתחום. הביקורת נגד הס מתמקדת בעיקר בטענה שהוא איננו עצמאי מספיק בדעותיו ושהוא נוטה ליישר קו עם עמדת מי שסביבו. כדוגמה לכך מביאים מפרקים את התנהלותו של עו"ד הס נגד השופטת מיכל אגמון גונן בתיק בורגראנץ'. באותו מקרה השופטת גילתה שבעלי התפקיד ניסו להסתיר מידע חשוב מהנושים וההסדר שגיבשו מסייע רק לחברת פז, והיא פסלה את הסדר הנושים. בעלי התפקיד ערערו, והכונס הרשמי באמצעות הס הזדהה עם בעלי התפקיד והתבטא בבוטות כלפי השופטת אגמון גונן כשטען כי היא "מרחה את בעלי התפקיד בזפת ונוצות". אגמון גונן נחשבת לשופטת אהודה מאוד בלשכת עורכי הדין, והמקרה הזה שזכור שם היטב, לבטח לא יסייע להס לזכות בתמיכה מכיוון נציג הלשכה בוועדת האיתור.

סוגיה נוספת שעדיין לא הובררה עד תומה היא מעורבותם של הס ויעקובי בהסדר המתמשך שבמסגרתו יועץ התקשורת של האן מומן מתוך קופת רשות השידור. כפי שדווח ב"כלכליסט", הס ויעקובי ידעו כי יועץ התקשורת משה גל מספק שירותים שאינם קשורים לרשות השידור, והם השתתפו בשיחות רקע שיזם גל ללא קשר לרשות השידור. יעקובי כסגנית אולי יכולה להתנער מכל קשר, אך מהס, היועץ המשפטי ושומר הסף, קשה לקבל התעלמות או מצב של עצימת עיניים.

עו"ד הס מסר בתגובה: "בתקופה שבה מתנהל הליך מכרז, מן הסתם עולות אמירות כלפי המועמדים שמטרתן היא אחת. אמירות אלו לא ראויות לכל התייחסות".

ממשרד המשפטים נמסר כי "עבודת ועדת האיתור מתבצעת לפי הכללים המחייבים בשירות המדינה. לפי נוהל עבודת ועדות האיתור, הדיון הראשון של הוועדה מיועד לקביעת אמות מידה ותבחינים להערכת המועמדים, וזאת בטרם מועברים לחברי הוועדה פרטים כלשהם על אודות זהות המועמדים. אמות המידה והתבחינים יהיו כאלה הנובעים מהמשרה, מתיאור התפקיד ומדרישות המשרה (מעבר לדרישות הסף). מעבר לכך, ומטבע הדברים, אין מקום להתייחס לטענות ספקולטיביות חסרות אחיזה במציאות העולות לגבי סיכוייו של מועמד כזה או אחר".