פורסמו להערות הציבור הקריטריונים לבחינת צמצום ריכוזיות הבנקים

הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שהוקמה מתוקף החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, פרסמה היום להערות הציבור את הקריטריונים לפיהם תיבחן מידת ההצלחה בהגברת התחרות בשוק הפיננסי, במטרה "לשתף את הציבור בתהליך ולשפר את עבודת הוועדה".

הקריטריונים שייקבעו יהוו את הבסיס לכתיבת הדו"ח החצי שנתי שהוועדה נדרשת להגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת.

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

תפקיד הוועדה, בראשה עומדים מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל פרופ' נתן זוסמן, הוא לעקוב אחר יישום הוראות החוק ולהמליץ על

צעדים לשיפור ולהגברת התחרות בשוק האשראי. בנוסף, לערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק האשראי ולאתר חסמים בהתפתחות התחרות בשוק זה וכן להמליץ לשר האוצר ולנגידה לעניין הפעלת הסמכות להפריד את חברת כאל מבנק דיסקונט.

הוועדה מציעה בין השאר לעקוב אחר הסרת חסמי כניסה וחסמי מעבר לקוחות, לבדוק כניסה של מתחרים חדשים ופעילות של הלקוחות, בדיקה להתפלגות נתחי השוק ורמת הריכוזיות, ובדיקת שינוי במחיר ובכמות בשוק האשראי.

מדובר ברשימת קריטריונים ותבחינים ארוכה מאוד שמטרתה לאמוד את רמת התחרותיות במערכת הבנקאית והפיננסית כמו גם את מידת ההשפעה באופן ספציפי על רמת התחרותיות של דיסקונט ושל כאל (נשלטת על ידי בנק דיסקונט לפי שיעור אחזקה של 72%). כך למשל הרשימה, שמחולקת לקבוצות, כוללת קריטריונים כמו שינוי בהיקף מסגרות האשראי בבנקים השונים, נתחי שוק של הנפקות כרטיסי חיוב בחלוקה לכרטיסי דביט ולכרטיסי אשראי לפי זהות המנפיק וזהות מתפעל הכרטיס, מספר בתי העסק המקבלים שירות מכל סולק, סוגי האשראי לפי גופים, שיעור השינוי של סך תשלומי העמלות המיוחסות למתן אשראי, יתרות ההפרשה להפסדי אשראי בגופים השונים, עלות גיוס המקורות לפי סוג המקור (אג"ח, הלואוות או פקדונות) וכו'.

ועדת היישום צריכה בתום 4 שנים ממועד תחילת החוק (שהחלו להיספר מתחילת 2017) להמליץ לשר האוצר ולנגידה האם להפריד את כאל או לא. היות ומדובר ברשימה מאוד ארוכה של קריטריונים, אגף המחקר של בנק ישראל החל לגבש נוסחה שתאפשר לקבץ באופן כמותי לכדי תחשיב מתכלל את הפרמטרים השונים - ולקבוע את מידת השינוי ברמת התחרויות.

שבועיים ימים ניתנים לציבור להגיש הערות, כאשר לאחר מכן ההערות שיוגשו ייבחנו, וטרם הוחלט האם יתקיימו דיונים פיזיים עם מגישי ההערות. מטרת השלב של הערות הציבור היא הן להבין וללמוד את דעת הציבור לגבי סוגי הקריטריונים המופיעים במסמך - האם ישנן דעות ונימוקים להוספת קריטריונים מסויימים או לגריעה של חלק מאלו הקיימים, והן לקבל פידבק לגבי הסעיפים הכמותיים לכל פרמטר. לדוגמה, מעל איזה נתח שוק עבור שחקנים חדשים ייחשב הדבר כשיפור מספק ברמת התחרויות של השוק, כמובן תוך הסתכלות על שיעור השינוי בגובה הריבית והיקף העמדת האשראי - מה שישוקלל באותה נוסחה שאותה מגבש אגף המחקר בבנק ישראל.

בהתאם לחוק (שקדמו לו המלצותיה של ועדת שטרום), שני הבנקים הגדולים בישראל, הפועלים ולאומי, נדרשים להיפרד מאחזקותיהם בחברת ישראכרט (98.2%) ובלאומי קארד (80%) בהתאמה, זאת תוך פרק זצן של 3-4 שנים. החוק קובע כי חברת כאל שנשלטת על ידי בנק דיסקונט, המחזיק 72% מהון המניות שלה, לא תופרד לעת עתה כאשר בתום 4 שנים ממועד כניסת החוק לתוקף, הסוגייה תיבחן שוב. הסיבה לאי הפרדתה של כאל נעוצה בעובדה שבנק דיסקונט, בניגוד לבנק הפועלים ולבנק לאומי, מחזיק בנתח שוק של פחות מ-20% במערכת הבנקאית, וככזה ישנה ציפייה כי אי הפרדתה של חברת כאל ממנו תסייע להגברת התחרות ולהפחתת הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל.

מי משעוניין לקרוא את טיוטת הקריטריונים יוכל למצוא אותם בקישור - http://bit.ly/2pn0G8k ולהגיש עמדה בכתב (עד שלושה עמודים לפי דרישת האוצר) לאיציק דניאל בכתובת המייל Itzikd@mof.gov.il, עד 23 במאי.