החשבוניות פיקטיביות? החקירה פלילית

שיטה נפוצה להעלמת מס בישראל אינה דווקא הסתרת הכנסות, כי אם דיווח כוזב על הוצאות שלא היו ולא נבראו. שיטה זו מוכרת בשם "חשבוניות פיקטיביות", והיא כוללת הגשת חשבוניות עבור עסקאות שכלל לא בוצעו. באופן זה, ההוצאות המדווחות של העסק גדולות יותר, ותשלום המס הנדרש נמוך יותר.

קיימות שיטות שונות לביצוע עבירה זו. לעתים נפתחת חברה פיקטיבית שמטרתה הגשת חשבוניות פיקטיביות עבור מוצרים שלכאורה מכרה או עבור שירות שהיא לכאורה קיבלה. בפעמים אחרות, קיימת חברה אמיתית, אשר משתפת פעולה עם מתן או קבלת חשבוניות פיקטיביות תמורת עמלה מכובדת. ובמקרים אחרים ניתנת 'חשבונית זרה' עבור עסקה אמיתית שבוצעה, אך שמופיעים בה פרטים של עסקה שונה לגמרי. באופן זה, מי שמקבל את החשבונית זוכה לניכוי מס עבורה, ומי שסיפק אותה לא ישלם עליה את המס הנדרש מצדו.

חשבוניות. ארכיון צילום: שאטרסטוק

נראה כי התופעה התגברה באופן משמעותי בשנים האחרונות. חשיפות של רשות המיסים ומשטרת ישראל מעידות על רשתות עברייניות שהעלימו מסים בסכומי ענק באמצעות חשבוניות פיקטיביות, כדוגמת העלמה של 124 מיליון שקל של האחים מונדיר, מוזהר ושאדי בדיר. רשת נוספת שנחשפה השתמשה בשיטות של סחיטה ואיומים על מנת לקבל מבעלי עסקים שונים חשבוניות פיקטיביות.

חשוב להבין כי קשה מאוד לאתר חשבוניות פיקטיביות ורק שיעור מזערי מתגלה, היות ובכל שנה מוגשות בישראל מיליוני חשבוניות לרשות המיסים על ידי מאות אלפי עסקים. אך דווקא בשל היקפה הנרחב של התופעה, קלות ביצועה והקושי לגלותה, חלה החמרה משמעותית בענישה על עבירה זו בשנים האחרונות וסיכוי גבוה כי המעורבים יזכו לעונשי מאסר בפועל ולקנסות בסכומים גבוהים.

קהל הקבלנים בישראל הוא קהל מרכזי הנמצא על כוונת רשות מיסים בהקשר של חשבוניות פיקטיביות. בחודשים האחרונים הוגשו כתבי אישום רבים נגד קבלנים, ובסוף 2016 נגזרו על הקבלן סמי לוי 34 חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה חצי מיליון שקלים, לאחר שהורשע בהעלמת מיסים בגובה 68 מיליון שקלים באמצעות חשבוניות פיקטיביות.

עם זאת, קבלת חשבוניות פיקטיביות אינה נעשית תמיד בכוונה תחילה. במקרה של חשבונית פיקטיבית זרה, בעל עסק עשוי לקבל חשבונית שמשקפת עסקה אמיתית שביצע, אך מי שביצע עבורו את השירות לא היה רשאי להוציא חשבונית זו ולכן היא פיקטיבית. אם בעל העסק מבקש לקזז את החשבונית המדוברת מבלי שהקפיד לבדוק את כל הפרטים הנדרשים, הוא עשוי למצוא את עצמו אל מול חיובי שומת תשומות (שומה על הוצאות) בגין קיזוז חשבוניות אלו. לעתים הדבר אף עלול להוביל עד להגשת כתב אישום נגדו.

אף שכמעט כל בעל עסק עשוי לקבל לידיו חשבונית פיקטיבית במהלך עבודתו השוטפת, לרוב בעלי העסקים אין כלל את הידע או היכולות לזהות חשבוניות אלו. רשות המיסים אמנם יודעת למהר ולהוציא שומות ולעתים אף להגיש כתבי אישום כאשר המקרה מתגלה, אך היא פחות ממהרת למנוע מקרים אלו מראש באמצעות הדרכת בעלי העסקים כיצד לזהות חשבוניות פיקטיביות זרות ולהימנע מקבלתן. למשל: פירוט מלא של העסקה שבוצעה בחשבונית, וידוא כי המנפיק מחזיק תיק במע"מ, בדיקה ברשם החברות מיהם הבעלים של החברה, וידוא כי מנפיק החשבונית הוא אכן הבעלים של החברה או מיופה כוחו, אישור ניהול ספרים, ניכוי מס במקור ועוד, עשויים למנוע קבלה של חשבונית פיקטיבית זרה. לכן במקרים בהם נתקבלה חשבונית פיקטיבית בתום לב, חשוב מאוד כי יהיו בידיכם הוכחות שדרשתם אישורים שבידיכם הסכם עבודה, על מנת לשכנע את בית המשפט כי נקטתם בכל האמצעים הסבירים לבדיקת החשבונית ועל כן יש לבטל את השומות שהוצאו לכם. במישור הפלילי, זכרו שעליכם להבהיר כי בעת שקיזזתם את החשבונית לא הייתה לכם כוונה או ידיעה בדבר היותה פיקטיבית.

לסיכום, אם אתם בעלי עסקים או נותני שירותים שומרי חוק, חשוב כי תלמדו כיצד לזהות חשבוניות פיקטיביות מבעוד מועד על מנת להימנע מחיובי שומות ולעתים אף מהסתבכות בפלילים. באשר למי שמבצעים את העבירה בכוונה מלאה – חשוב שתזכרו כי רשות המיסים מתגברת את האכיפה בתחום ואתם עשויים למצוא את עצמכם במהרה על הכוונת.

הכותבת היא עורכת דין, מומחית למיסוי פלילי, אזרחי והלבנת הון