אופל אינסיגניה: מכונית שבאה לעבוד עם הנהג

המדע הכיר כבר בתופעות שונות מתחום האשליה האופטית מתעתועים בתפיסה החזותית עד לרמה שאדם בריא לגמרי עלול לפספס פרטים פשוטים בנוף. קחו למשל את מפעל המכוניות של אופל בעיר רוסלסהיים (Russelsheim). הוא קיים כבר 120 שנים ובמשך שנות חייו ייצר עשרות־אלפי דגמים שונים של מכוניות אופל. עד כמה המפעל פופולרי? מאוד, אפילו יותר מדי, עד כדי כך שנהיגה בסביבתו יוצרת אצל הנהג את האשליה האופטית שכולם נוהגים באיזשהו דגם של אופל. לא משנה אם זו משפחתית, מיניוואן או מסחרית - כולם זה אופל, ואופל זה כולם.

הדגם הבא כבר יהיה צרפתי

ברוסלסהיים גם מייצרים את הדגם החדש של אופל אינסיגניה, מכונית המנהלים הבכירה של אופל, או כך לפחות מספרים. מדובר בגלגול האחרון של אופל תחת כנפי ג'נרל מוטורס: בתחילת מרץ הושלמה עסקת הענק שבמסגרתה תאגיד פיז'ו־סיטרואן רכש את אופל מידי האמריקאים בכ-1.3 מיליארד יורו, מהלך שעוד לא ברור איך ישפיע המעבר על החברה הגרמנית.

אופל אינסיגניה החדשה. מזמנת שעשועים

באופל מתעלמים בעדינות מכל השאלות שמפנים אליהם בנושא. "זה רק יעשה לנו טוב", הם אומרים, ומחדדים שאת העובדה שמכירות אופל עלו השנה בכ־4.1% והסתכמו בכיותר ממיליון מכוניות, מה שבא ללמד אולי על תחושת השכנוע העצמית שלהם שהצרפתים לא קנו מותג חזק. אבל כך או כך, רוב הסיכויים שאינסיגניה הבאה כבר לא תחלוק מכלולים עם שברולט מאליבו או ביואיק ריגל, אלא יותר נכון לנחש שהד־נ־א של המכונית ישתנה מזה של ארץ ההמבורגרים לזה של מולדת הקוראסון.

אינסיגניה הראשונה הושקה ב־2008 ושנה לאחר מכן זכתה בתואר היוקרתי של מכונית השנה. מאז יוצרו לא פחות מ־940 אלף יחידות. הדגם החדש שאב לדבריהם את השראתו ממכוניות תצוגה בתערוכת הרכב בפרנקפורט ב־2013, ואופל טוענת כאן לתשומת לב בשלושה תחומים: דינאמיות, תוספות במחיר שפוי והישענות על מסורת מותגי העבר.

הרכב יזמין לי חדר במלון

אינסיגניה היא מכונית נאה ביותר, מגנט למבטים, במיוחד בצבע אדום או ברמת הגימור הבכירה שמצמידה לה גלגלים בקוטר 20 אינץ'. מבחינת מידות זה רכב ארוך יותר (4.89 מטר, תוספת של 6 ס"מ) אבל יותר חשוב, עם תוספת של 9 ס"מ לבסיס הגלגלים (2.83 מטר כיום). זה הנתון שבאמת משפיע על המרחב של הנוסעים מבפנים. לא פחות חשוב הוא נושא המשקל: אינסיגניה עברה דיאטה שהשילה ממנה בין 175 ל-200 ק"מ, תלוי בדגם, מה שאומר שבמנוע הבסיסי למשל (1.5 טורבו, 165 כוחות סוס) כל כוח סוס סוחב קילו פחות.

לוח המחוונים של אינסיגניה - הקוקפיט קוראים לזה באופל - שונה מהותית מקודמו. אופל הסיטה אותו לכיוון הנהג, והפקדים נעלמו עבור מראה נקי יותר, עם חלוקה ברורה בין מולטימדיה לאוורור. איכות הגימור גבוהה, איכות החומרים לרוב טובה עם "פאוולים" קטנים דוגמת כפתור קטן שכאילו נלקח מאופל קורסה.

לוח המחוונים עם שעוני סל"ד ומהירות במרכז. הדגם הבכיר שעליו נהגנו (2.0 טורבו, הנעה כפולה, 260 כוחות סוס) מכיל ככל הנראה את כל התוספות האפשריות החל מתצוגה עילית על השמשה הקדמית, דרך מושבים חשמליים שמסוגלים לחמם או לאוורר את הנהג או לעשות לו מסאז', וכלה במערכת מולטימדיה ושמע משוכללת של BOSE. אינסיגניה מצוידת גם ב־WIFI מבוסס דור 4 סלולרי.

אחת התוספות המעניינות שיש לאינסיגניה היא מערכת השירות של אופל, כזו שבלחיצת כפתור לא רק תסייע במצוקה אלא גם תמצא לנהג מלון בקרבת מקום ואף תזמין לו חדר. קשה לראות איך מערכת זו תעשה עלייה ותימכר גם פה. אולם לדברי היבואן, שלמה SIXT, לא תהיה גרסת כחול־לבן למערכת.

בתחום הבטיחות אופל מחזיקה את מה שהפך לסטנדרט: בלימת חירום אוטונומית, שמירת נתיב וכל האלקטרוניקה המקובלת כדי לשמור שאינסיגניה תבלום ולא תסטה ממסלולה ומערכת תאורה שמתאימה עצמה לתנאי הדרך ולא ברור אם תגיע גם לכאן.

פנייה רודפת פנייה

כניסה לחלל המכונית מאששת את הנתונים היבשים: מרחב לא חסר פה, וגם שחקני קבוצת NBA ירגישו פה ממש נוח. איכות החומרים בדגם הבסיסי פשוטה יחסית, ואפילו לוח המחוונים כולל את השעונים הנדרשים ולא מעבר (היבואן מבטיח שעד שהמכונית תנחת פה היא תצויד בכל הדרוש). כל שנותר הוא לצאת אל האוטובן, האוטוסטרדה המהירה של גרמניה.

המהנדסים פה טוענים שהפחתת המשקל לא באה על חשבון קשיחות המרכב, שהתחזק בכ־9% לעומת הדגם הקודם כאשר הדיאטה שעברה ניכרת בזריזות היחסית של מנוע ה־1.5 טורבו. גם הנסיעה המנהלתית שקטה, נוחה, ובהחלט לא מזכירה את האופי הנוקשה שהוצמד למתחרות הישירות שלה. המעבר למושב האחורי לא משנה את תחושת הנוחות, ומה שמעיב על אווירת הממלכתיות זה הגימור הפשוט וצבע אחד שחור שאופף הכל.

מה בנוגע לביצועים? את התשובה אפשר לחלק לשניים: מנוע ה־1.5 ליטר "עושה את העבודה". הוא לא יבעט באחורי אינסיגניה אבל הוא גם לא יבייש אותה בעקיפות מזדמנות, אבל פה נדרשת טיפה סבלנות תוך שימוש בגיר בעל שישה יחסי העברה שמשום מה נעדר אפשרות תפעול מההגה. גם הרעש שהוא מפיק נבלע בדממה יחסית מה שמעיד שמהנדסי אופל עשו עבודה טובה בבידוד הרעשים.

המנוע הבכיר לעומת זאת כבר משדר מסר אחר, עם 260 כ"ס, גיר בעל שמונה יחסי העברה, והנעה לכל ארבעת הגלגלים. עוד מצוידת המכונית בבקרה על מומנט המנוע. בלי להיכנס להסברים הנדסיים מסובכים רק נספר שמהנדסי אופל השתילו כאן שני מצמדים ששולטים בהעברת הכוח אחורה עד לחלוקה אופטימלית של 50/50. אז איך הוא נוסע? הנוחות נעלמת, פועל יוצא של צמיג בעל חתך נמוך ומתלים קשיחים, אבל הרכב מזמין אותך לשעשועי כביש עם פנייה רודפת פנייה, והרכב "עובד עם הנהג" כדי ליישר פיתולים ולהזניק אותו קדימה עד למצב שבו הנהג עושה כל שביכולתו כדי לברוח ממישהו דמיוני שמבקש את נפשו.

אבל השוק מעדיף ג'יפונים

אופל מתעקשים לשדר שהם לא רכב פרימיום והם לא רוצים להיות שם. לשם השוואה: תמחור אינסיגניה זול באירופה ב־22% מאאודי. בישראל דרישת רשות המסים היא ל־80% מס על רכב חדש, ולכן היבואן עוד לא יודע כיצד יתמחר את אינסיגניה. הערכות הן שדגם הבסיס יעלה סביב 170 אלף שקל, ואילו הדגם הבכיר והמאובזר כבר ידגדג את רף הרבע מיליון.

כך או כך המלחמה המקומית פה תהיה קשה: אינסיגניה תצטרך מצד אחד להתמודד עם המתחרות הישירות שלה לסגמנט כמו פולקסוואגן פאסאט, סקודה סופרב או שברולט מאליבו. ומצד שני להילחם בריצה של הישראלים לעולם רכבי הכביש שטח.