הכל מותר בניסיון להציל את הכבוד האבוד של נתניהו

מליאת הכנסת תתכנס ביום חמישי הקרוב, היום האחרון של פגרת פסח, לישיבה דחופה חסרת תקדים בשעות הערב. כמעט מסיבת פיג'מות או לילה לבן במליאה. זה קצת מוזר כי שום מצב חרום לא פוקד את המדינה. זה יקרה כדי שהקואליציה תצליח להעביר עד ה-15 במאי את פיצול תאגיד השידור הציבורי "כאן" לשניים ולהקים תאגיד חדשות נפרד.

מסקנה אפשרית היא שפיצול התאגיד הוא פעולה ברמת חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה, ממש "החיים עצמם". הרי הכנסת לא התכנסה לדיון בפגרה האחרונה אפילו בשעות מקובלות לדיון על התוכנית הכלכלית החדשה של שר האוצר משה כחלון, המצב בסוריה, דרישות הנכים או היחסים עם ארצות הברית. אבל הניסיון של נתניהו להשתלט על התאגיד הביא לכינוס הכנסת בפגרה 4 פעמים, כלומר לביטול בפועל של הפגרה.

תאגיד השידור כאן צילום: כאן

מסקנה סבירה יותר היא שהגחמות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאיש מלבדו אינו מבין אותן, מביאות לעיקום וכיפוף של סדרי מנהל תקין, אחד אחרי השני. המצב הזה הוא מאפיין של מדינות עולם שלישי לא דמוקרטיות. קשה שלא להגיע למסקנה שזה בדיוק המקום שאליו נתניהו ונאמניו בליכוד מדרדרים את ישראל במהירות.

באותו רגע שנתניהו הגה את הרעיון ההזוי לבטל תאגיד שהוקם כחוק, כל הסכרים נפרצו. כך אפשר לדחות שוב ושוב את פתיחת התאגיד ולממן בסכומי עתק את המשך פעילותה של רשות השידור במקביל לתאגיד. אפשר לנסות לפטר מסיבות פוליטיות את מנהלי כלי השידור הממלכתי המיועד. אפשר לרמוס שוב ושוב את נוהלי וכללי הכנסת, להעביר את החוקים העוסקים בתאגיד לוועדות מיוחדות כדי לעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל ולהשתמש בסעיף בתקנון המיועד למיקרים חריגים כדי לסכל פיליבסטר של האופוזיציה. אפשר גם לקצר את תקופת הפרסום של תזכירי הצעות החוק. שוב ושוב יו"ר הקואליציה דוד ביטן מסביר שהכל בגבולות הכללים. אבל כשכל כך הרבה פעמים מעגלים פינות ובודקים גבולות – הופכים את התקנון ואת הכנסת לבדיחה.

הבעיה היא לא רק האמצעים החריגים שנוקטת הקואליציה אלא גם התהייה בשביל מה. בשביל מה למשל זרקו 160 מיליון שקל שהיא עלות הפעלת רשות השידור מתחילת השנה. בסכום הזה ניתן היה לספק טיפול שיניים וארוחות חמות לרבבות ניצולי שואה או לסייע לעשרות חברות הזנק. הרי עובדתית תאגיד השידור הציבורי הוא כלי התקשורת המאוזן ביותר פוליטית בישראל. חטאם היחיד של הימניים הרבים בתאגיד הוא שאינם נמנים בהכרח עם נאמני נתניהו.

באופן רישמי לפחות תאגיד החדשות החדש, שמבקשת הקואליציה להקים באמצעו החוק החדש, יהיה זהה במבנה שלו לתאגיד הקיים. ההבדל היחיד הוא שבמקום מנהל חטיבות החדשות של "כאן" ברוך שי ימונה מנהל תאגיד אחר, לכאורה באופן מקצועי. שיזכה לכבוד המפוקפק של חוק הדחה פרסונאלי למרות שאפילו לא סומן מעולם כאחד השמאלנים של התאגיד שאת ראשם יש לערוף. אז איך זה הפך לנושא החשוב והדחוף במדינה?

יש שתי אפשרויות. אחת היא שאנשי ראש הממשלה מתכוונים לנסות לבצע השתלטות פוליטית על תאגיד החדשות החדש. זאת, בניגוד לחוק שהם עצמם מבקשים להעביר ובניגוד להתחייבות מפורשת שנתנו לבג"ץ. זה יהיה מאוד לא קל לביצוע שכן כל פעולה שקשורה בתאגיד בחודשים האחרונים מגיעה לבג"ץ.

האפשרות השניה היא שגם אנשי ראש הממשלה יודעים שלא יצא להם כלום מהחוק החדש, ש"חוק ברוך שי" הוא בעצם החוק להצלת כבודו האבוד של ראש הממשלה. זאת, כדי שהוא לא יצטרך להודות ששר האוצר משה כחלון קיפל אותו. בשביל הכבוד האבוד הזה מקימים תאגיד חדש ומיותר ומבזבזים סכומים גדולים ומבזים את נוהלי וכללי הכנסת.

ולכן אין כבוד בתהליך הזה. רק אובדן דרך, אובדן בושה וכלימה.