למה נתניהו להוט להכניס את אוניית האמוניה ללב מפרץ חיפה?
רק מי שאיננו חרד כל כך מהתרחיש של כניסה למלחמה אזורית יכול לטפל בסיכוני האמוניה במפרץ חיפה, כאילו מדובר בסגירת דוכן פלאפל. אין אדם שיכול להבטיח כי האונייה חסינה מפני טרור. פגיעה באונייה כזו יכולה להיעשות בקלות רבה ולהרוג אלפים
המפה הפוליטית בישראל, וגם בארה"ב, זרועה באנשים ובארגונים שחולמים בעיניים מצועפות על ביאתו של ארמגדון במהרה בימינו, עם או בלי המשיח. בינתיים, אפשר שיוכלו להסתפק במלחמה אזורית, מעין "בקרוב" של האירוע האמתי, אשר עשויה לפתור המון בעיות קשות בבת אחת. אפשר יהיה לאתחל מחדש את המזרח התיכון על כל בעיותיו. חובבי רעיון הטרנספר יוכלו לשנע אוכלוסיות שונות בתוך המרחב הזה ולשחרר את כל הטעון שחרור. אפשר יהיה לנקות את עזה ואת דרום לבנון מהאנשים הרעים, אמריקה תשוב להיות גדולה ואולי גם ישראל תשוב לגדולתה. אולי נקים סוף סוף את בית המקדש, ואולי באותה הזדמנות, כבונוס, ניתן יהיה לסלק מסדר יומנו גם עניינים טורדניים אחרים, כגון תיק 1000 ותיק 2000.
- בליץ הלחצים של חיפה כימיקלים להצלת מכל האמוניה
- ביהמ"ש העליון אישר לחיפה כימיקלים להזמין שתי אוניות אמוניה
- נתניהו ביקש לבחון דחייה של מספר שבועות בפינוי מכל האמוניה מחיפה
כמובן שאי אפשר להאמין כי מישהו בפרוזדורי השלטון שלנו מייחל באמת ובתמים לכך שישראל תיסחף לתוך המלחמה הנוראה שמתרחשת מזה כמה שנים מעבר לגבולנו הצפוני. אבל אפשר להאמין כי קיימים גורמים שלא יצטערו במיוחד אם משהו מעין זה אכן יקרה. אפשר להאמין כי קיימים גורמים המאמינים כי מדינת ישראל תוכל לנהל מלחמה כזאת באופן מבוקר ואפילו לשלוט בתוצאותיה. יש מי שמאמין כי לא תהיה בעיה לנהל מלחמה מוגבלת בבית המשוגעים האזורי שלנו, המאוכלס בצפיפות בשליחי האל לסוגיהם, בכוחות רוסיים, אירניים, טורקיים, אמריקאים, כורדים, סעודים, ומי לא.
רק מי שאיננו חרד כל כך מהתרחיש של כניסה למלחמה אזורית יכול לטפל בסיכוני האמוניה במפרץ חיפה, כאילו היה מדובר בהגבלות פליטה מכלי רכב ממונעים או בסגירת דוכן פלפל בלתי מורשה במרחב העירוני.
ראש הממשלה הסביר בדיון הטעון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה, כי מדינת ישראל נגררה בעל כורחה למבצע צוק איתן בעקבות פרשת רציחתם של שלושת הנערים החטופים. לא קשה לשער לאן ייגררו צה"ל והמדינה בתגובה למגה-פיגוע, שבו יהיו "רק כמה אלפי הרוגים" על פי ההערכות המינימליות.
אין אדם בעולם, אפילו לא ראש המל"ל ואפילו לא מפקד פיקוד העורף, שיכול להבטיח כי האונייה חסינה בפני מתקפת טרור. אין מי שיכול להבטיח, אפילו לא המומחים הבינלאומיים המזדמנים של המשרד להגנת הסביבה, כי פגיעה באונייה לא תיצור ענן אמוניה קטלני.
כל מה שנחוץ הוא מחבל אחד בלבד, לאו דווקא שליחו של האדון נסראללה, שיפגע באוניית האמוניה. לא צריך אפילו טילים מונחים מתוצרת איראן, מספיקה לבנת חבלה פרימיטיבית, אשר תונח במקום ובזמן הנכון ע"י מלח מזדמן מהצוות הרב לאומי שמאכלס את אוניית האמוניה. כל השאר כבר יקרה מעצמו.
קשה להסביר את להיטותו של ראש הממשלה להכניס את אוניית האמוניה ללב האזור צפוף האוכלוסין של מפרץ חיפה. התירוץ של מניעת פיטורי עובדים במשק, הוא דחוק למדי בהיעדר בסיס עובדתי מוצק. גם הנימוק של סיוע לחבר טוב ומיטיב, איננו משכנע, אפילו כאשר מדובר בחברות שאליה התכוונו חיים חפר וסשה ארגוב: "כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח".
ההסבר הסביר יותר הוא כנראה כנס ההקמה החגיגי של תנועת "ארמגדון עכשיו" בהשתתפותו של ד"ר סטריינג'לאב ואורחים נוספים מארה"ב.
הכותב הוא פרופסור לכימיה בטכניון, יו"ר וועדת האמוניה, נשיא החברה הישראלית לכימיה, העורך הראשי של כתב העת הישראלי לכימיה ויו"ר ועדת מקצוע הכימיה במשרד החינוך