בג"ץ לא התערב - והכנסת אישרה את דחיית תחילת שידורי התאגיד ל-15 במאי
בכך נפתחה הדרך להעברת החוק לפיצול התאגיד ולהקמת תאגיד חדשות נפרד; בג"ץ דחה את עתירת שלוש הח"כיות מהמחנה הציוני נגד החלטת ועדת הכנסת להגביל את הדיון בחוק ל-12 שעות
מליאת הכנסת אישרה הערב ברוב של 35 מול 28 את החוק לדחיית תחילת שידורי תאגיד השידור הציבורי מ-30 באפריל ל-15 במאי. בכך נפתחה הדרך להעברת החוק לפיצול התאגיד, והקמת תאגיד חדשות נפרד.
- אחרי שהוגשו הסתייגויות שמספיקות ל-8 ימים: הדיון בחוק דחיית התאגיד הוגבל ל-12 שעות
- יועצת משפטית בכנסת: החוק לפיצול התאגיד בסכנת פסילה בבג"ץ
- דחיית שידורי התאגיד אושרה בקריאה ראשונה; "ועדת ביטן" תכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית
הצעת החוק כללה רק שני סעיפים ו-70 מילה. למרות זאת הצליחה האופוזיציה להגיש 72 הסתייגויות להצעה. מאחר ש-54 חברי הכנסת של האופוזיציה הצטרפו לכל ההסתייגות הן היו מספיקות לזכות דיבור לחברי הכנסת במשך 8 יממות. מטרת האופוזיציה היתה שהדיון יימשך עד שלא ניתן יהיה להעביר את החוק השבוע, והתאגיד יתחיל לשדר ביום ראשון.
בתגובה העבירה הבוקר הקואליציה בוועדת הכנסת החלטה שקובעת סדרי דיון מיוחדים ומקוצרים באמצעות סעיף 98 בתקנון הכנסת. סעיף 98 קובע כי "במקרים יוצאים מן הכלל, רשאית ועדת הכנסת לקבוע סדרי דיון מיוחדים, לרבות קביעת מסגרת הדיון וזמני הדיבור". השימוש בו נחשב לחריג. במסגרת סדרי הדיון שקבעה הוועדה, הדיון במליאה החל ב-12:00 בצהרים והוקצו 11 שעות לדברי הח"כים.
בעקבות החלטת ועדת הכנסת, הגישו הח"כיות סתיו שפיר, קסניה סבטלובה ויעל כהן פארן (המחנה הציוני) עתירה לבג"ץ. לטענתן, באמצעות עו"ד עמרי שגב. "השימוש בסעיף 98 לתקנון הכנסת נעשה למרות שאין כל בהילות של ממש להעברת החוק בכנסת בהליך רגיל. לצורך ההמחשה, שימוש בסעיף זה בממשלות קודמות נעשה באמת באותם מקרים 'יוצאי דופן' כדוגמת אישור הסכמי אוסלו, ההתנתקות מרצועת עזה ומקרים נוספים אשר דרשו פעולה בהולה של בית המחוקקים". לטענת העותרות, "החלטת הוועדה מהווה פגם בהליך החקיקה היורד לשורש הליך החקיקה".
בתשובה שהגישו לבג"ץ כתבו יועמ"ש הכנסת עו"ד איל ינון והיועצת המשפטית של ועדת הכנסת עו"ד ארבל אסטרחן כי ינון וידא שסדרי הדיון שקבעה ועדת הכנסת הם "הסדר מאוזן וראוי אשר מצד אחד מאפשר לכל נציגי האופוזיציה זמן דיבור ממושך של 11 שעות על הצעת חוק קצרה". השניים הדגישו כי "השימוש בכלי הפרלמנטרי של הפיליבסטר באמצעות הגשת הסתייגויות אינספור הוא אמנם שימוש לגיטימי אך במקרים קיצוניים הוא עלול להפוך לשימוש לרעה".
הם הזכירו שבג"ץ חזר והדגיש בעבר בפסיקתו כי "ככלל ימנע מהתערבות בהליכי חקיקה המצויים בעיצומם ויבחן את החקיקה רק לאחר השלמתה". לדבריהם, "לאור האמור לעיל העותרות לא ביססו את טענתן כי המקרה דנן מצדיק צו ביניים חריג וחסר תקדים, המבקש לעכב את הליכי החקיקה המצויים בעיצומם".
בסביבות 22:00 דחתה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק ארז את העתירה. עם זאת היא צרפה את העתירה לדיון בעתירות אחרות נגד החוקים בנושא התאגיד שידונו ב-15 במאי.
זו העתירה השנייה שמוגשת נגד הדיון חוקי התאגיד החדשים. בתחילת השבוע עתר יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני בטענה שהחוקים מפרים את ההתחייבות שנתנה הממשלה לבג"ץ לא לערב שיקולים פוליטיים במינויים בתאגיד.
ח"כ שפיר אמרה: "ביבי מהלך אימים על התקשורת והדמוקרטיה כדי לשמור על עצמו בשלטון, גם במחיר קריעת את החברה הישראלית לגזרים. זה זמן לאופוזיציה בכל זירה - בכנסת, בבית המשפט וברחוב. לא ניתן לממשלת הקומבינה לנצח אותנו".
ח"כ סבטלובה אמרה ש"אנו שוב עדים לנסיון להשתמש בכנסת, הבית של הדמוקרטיה הישראלית, כחותמת גומי. זאת, למטרה אחת בלבד - מענה לגחמות של ביבי שחרד מתקשורת חופשית".
ח"כ כהן פארן אמרה ש"יש לעשות הכל כדי לעצור את חבורת הבריונים הזו ששמה לעצמה כמטרה את הרס הדמוקרטיה הישראלית לטובת הישרדות ופוליטיקה קטנה".