השביתה שלא היתה והשאלות הפתוחות

יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה אבי ניסנקורן הסיר אתמול את איום השביתה הכללית במשק, לאחר שהגיע להבנות עם משרד האוצר בנוגע לעובדי השידור הציבורי. אלו אותם עובדים שבשם הדאגה לפרנסתם הכריז ניסנקורן לפני שבועיים על סכסוך עבודה שהיה מאפשר לו להשבית היום את המשק אם ההבנות לא היו מושגות.

מעבר לפרטי ההסכם, מדובר במהלך שמעלה מספר שאלות שנוגעות להתנהלות, להישגים ולאינטרסים של שני השחקנים המרכזיים - ניסנקורן ושר האוצר

משה כחלון.

על מה בדיוק הסכימו ההסתדרות והאוצר?

לפי ההסכם שמתגבש בין משרד האוצר להסתדרות, האוצר ידאג לקליטתם של 170 מעובדי רשות השידור בגילאים 40‑50. רק 70 מתוכם ייקלטו בתאגיד השידור החדש, כאשר ה־100 הנוספים ייקלטו בתקנים לא מאוישים במשרדי הממשלה השונים.

בנוסף, 140 עובדי רשות השידור מעל גיל 50 יזכו לקבל פנסיית גישור. לעובדים אלו היתה פנסיה נמוכה בשל חישוב שעות עבודה - וכעת במסגרת ההסכם יקבל כל אחד מהעובדים הטבת פנסיה שבחלק מהמקרים תגיע לעלות של מאות אלפי שקלים.

עוד סוכם בין מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד לבין ניסנקורן כי חברות הפקה שיעסיקו את יוצאי רשות השידור יקבלו עדיפות בקבלת תקציבים המיועדים ליצירה מקורית.

צילום: אלכס קולומויסקי

מה עלות ההסכם החדש?

עלות ההסכם בין הצדדים תעמוד ככל הנראה על כ־15־20 מיליון שקל, שיתווספו לתקציב התאגיד המקורי שעומד על כ־740 מיליון שקל.

עם זאת, ההסכם שנחתם יאפשר לכחלון לשמור על הבטחתו לא לשבור את המסגרת התקציבית: המקור הכספי להסכם יגיע מביטול התקשרויות מיקור חוץ להפקות אקטואליה - בעיקר עם אולפני הרצליה - בעלות של 20 מיליון שקל.

לפי גורמים באוצר, אם כל דרישות ההסתדרות היו מתקבלות, התוספת התקציבית להוצאות השידור הציבורי היו גדלות ב־70 מיליון שקל.

אילו עובדים יהנו מהסכם?

הקבוצה שבמרכז המחלוקת בין ניסנקורן לכחלון כוללת חלק ממפוטרי רשות השידור שמצד אחד לא הצליחו לצבור פנסיה משמעותית ומצד שני ככל הנראה יתקשו להשתלב בשוק העבודה. מדובר בשכבת עובדים שלפי המעורבים במשא ומתן כוללת בעיקר בני 45 ומעלה, אך לא את כל העובדים בגילאים אלו.

ניסנקורן אמר בימים האחרונים שהמטרה העיקרית שלו היא לדאוג לעובדי רשות השידור, עם דגש על עובדים בגילאי 45‑55 - אותם עובדים שנכללו בהסכם.

עוד לדברי ניסנקורן, השכר של אותם עובדים מורכב מבסיס נמוך בתוספת של שעות נוספות - כך שביום שבו יפרשו או יפוטרו הם יוותרו עם פנסיה נמוכה או נמוכה מאוד. בהסתדרות סיפרו כי חלק מהעובדים קיבלו הפרשה חודשית לפי שכר בסיס של אלף שקל בלבד.

אבל ניסנקורן הצהיר שהוא ידאג לפתרון עבור 1,300 עובדים. מי הם אותם עובדים?

1,300 העובדים כוללים את 1,000 עובדי רשות השידור ו־300 מעובדי התאגיד "כאן" שגויסו מחוץ לשורות רשות השידור.

במקור, אגף התקציבים במשרד האוצר אישר לתאגיד השידור תקנים לגיוס 750 עובדים. מתוכם, גויסו עד כה 400 מהם מתוך עובדי רשות השידור - שיעברו לתאגיד ברגע שזה יתחיל לשדר באופן רשמי - וכן 300 עובדים חיצוניים.

אלו מתווספים ל־1,000 עובדי רשות השידור, מתוכם כאמור 400 חתומים בתאגיד.

באשר לעובדי התאגיד שלא הגיעו מרשות השידור, ההסכם אמנם מבטיח שהם ישמרו על מקום עבודתם, אולם עתיד עובדי חטיבת החדשות אינו מובטח. ברגע שימונה מנהל קבוע לתאגיד החדשות הוא יוכל לערוך שינויים בכח האדם כראות עיניו.

איך בכלל הגענו לאיומים על שביתה אם האוצר הודיע מראש שהעובדים יקבלו פיצויים בעקבות ההסכם?

איומי השביתה הפתיעו רבים מהעוסקים בנושא בממשלה, שכן כבר במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר שנחתם הסכם בעניין התאגיד בין כחלון לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר באב"ד כי עובדים שייפגעו מההסכם יפוצו "בנדיבות", כדבריו.

באוצר מעריכים כי אחד הגורמים לסכסוך הוא הגיבוי שהעניק נתניהו לעובדי רשות השידור. ראש הממשלה, שהשווה בעבר את העובדים למחבלים, נפגש עמם בחודש שעבר וכתב בעמוד הפייסבוק שלו כי מדובר ב"אנשים מנוסים ומסורים שנזרקים לרחוב עבור תאגיד שידור בזבזני ללא פיקוח ציבורי".

לטענת גורמים באוצר, הרוח הגבית הזו עודדה את העובדים לדרוש דרישות חדשות מעבר לסיכומים המקוריים.

האם ניסנקורן לא ידע מראש את כל הפרטים על העסקת עובדי הרשות?

לדברי ניסנקורן הפרטים דווקא לא היו ידועים. בשיחה עם "כלכליסט" לפני כמה ימים אמר יו"ר ההסתדרות שהסכמי התאגיד ורשות השידור נחתמו בלי מעורבותו. "ההסכם להקמת התאגיד בגלגול האחרון שלו, ללא חטיבת חדשות, היה חד־צדדי וזכותי לדרוש מה שאני רוצה", אמר. "אני נגד חקיקה חד־צדדית ויש סיטואציה שנוצרה ויש לי תפקיד. יש פה מקרה הזוי של שיסוי עובדים אחד בשני וזריית חול ואני דורש לפתור את זה. זה לא קשור לבחירות אלא להתנהלות שוטפת ואם לא היתה חקיקה לא היינו נדרשים לזה במהלך של איומי השביתה במגזר הציבורי".

האם ייתכן שמדובר באיום סרק שתואם מראש בין כחלון לניסנקורן? האם הבחירות להסתדרות קשורות לזה?

סוד ידוע הוא שכחלון מנסה להגדיל את ההשפעה של מפלגת כולנו לקראת הבחירות הבאות לכנסת. הישג אחד כזה היה בחירתו של תומר גלאם לראש עיריית אשקלון, ראש עירייה ראשון מטעם המפלגה. התחנה הבאה מבחינת כולנו היא ההסתדרות, שהולכת לבחירות ב־23 במאי. המפלגה של כחלון יצרה קואליציה עם ניסנקורן, מה שבמטיח שאם ניסנקורן ואנשיו ינצחו, אנשי כולנו יוכלו לקבל ג'ובים שונים כמו תפקידים של ראשי מרחבים שונים בהסתדרות.

מי שכבר טענה בעבר שמדובר במהלך למראית עין בלבד היא שלי יחימוביץ', שמתמודדת מול ניסנקורן בבחירות לראשות ההסתדרות. "אלמלא היו כעת בחירות להסתדרות גם מראית העין המלאכותית הזאת לא היתה מתרחשת", אמרה לפני כמה ימים. "ממש כשם שאחרי הפקרה פושעת של ציבורי עובדים שלמים נחתמים לפתע בבהילות, בזה אחר זה, הסכמי עבודה לעובדים שאיש לא ספר אותם שלוש שנים. ברגעים כאלה אני מצטערת על כך שלא הכרזתי על התמודדותי לפני שלוש שנים, מה שהיה מחייב את יו"ר ההסתדרות לפעול למען העובדים ולא רק לצורכי קמפיין".

גורמים אחרים במערכת הפוליטית פרט ליחימוביץ' טוענים כי המשא ומתן בנושא, שכלל פגישות ממושכות בין באב"ד לניסנקורן, היה בלוף שנועד מצד אחד להעצים את מעמדו של כחלון כשומר הקופה הציבורית ומצד שני את מעמדו של ניסנקורן כלוחם עבור העובדים.

שלי יחימוביץ'. "שביתה מדומה" צילום: עמית שאבי

האם עובדי התאגיד יקבלו משהו?

לא. תנאי עובדי התאגיד סוכמו עם הקמתו ובמהלך הסיכום בין נתניהו לכחלון - שכבר תורגם לתזכיר חוק שיאושר בקרוב בממשלה - נקבע כי כל עובדי חטיבת החדשות של התאגיד שיעברו לתאגיד החדשות החדש ישמרו על תנאי העסקתם ותפקידם. לכן, אין לסיכום החדש כל משמעות עבורם, מלבד מנהל חטיבת החדשות ברוך שי שיאבד את משרתו.

האם הוועדים הגדולים היו מוכנים לתמוך בשביתה כללית?

הוועדים הגדולים היו עומדים מאחורי ניסנקורן בגלל העובדה הפשוטה שהם כמעט מחויבים לתמוך זה בזה, שכן אין לדעת מתי יגיע היום שבו הם יזדקקו לסיוע דומה. לנמלי חיפה ואשדוד, לחברת החשמל, לבית הזיקוק של משפחת עופר בחיפה ולזה הדרומי באשדוד ולאגד יש סכסוכי עבודה פתוחים ובוועדי העובדים של ארגונים אלה מבינים שגם הם יזדקקו לעזרת הוועדים האחרים אם יבקשו לשבות.

האם זו הפעם הראשונה שבה איומי שביתה מסתיימים בדיל שכל כך נוח לשני הצדדים?

בהחלט לא. כך למשל, זמן קצר לאחר שכחלון נכנס לתפקיד, ניסנקורן איים בשביתה כללית בנושא תנאי העסקת עובדי הקבלן. האיומים הוסרו בעקבות תוכנית לקליטת עובדי קבלן וכחלון אף דאג לבקר בכל אירוע שבו נקלטו עובדים. בנוסף, כחלון דחה פעמיים את יישום הרפורמה בביטוחים הסיעודיים שאותה קידמה הממונה על אגף שוק ההון באוצר דורית סלינגר, בעקבות איומי שביתה של ניסנקורן ב־2015 ו־2016.

גם הסכמי השכר הנדיבים שהעניקו תוספת של 7.75% לשכר העובדים במגזר הציבורי, וכן הסכם שנחתם בחודש שעבר להענקת תוספת של 9% לשכר עובדי רשות המסים, נחתמו כשריח הבחירות הכלליות כבר היה באוויר.

ואולם, חשוב לזכור שבמידה שהמשק אכן היה הולך לשביתה כללית, ניסנקורן וכחלון היו סופגים ביקורת אדירה, בדיוק כמו הביקורת שהייתה מוטחת בשניהם אם היתה שביתה בנמלים, בחברת החשמל או באגד.

בנוסף, בשטח אין אידיליה מוחלטת בכל נושא ונושא. כך למשל, האוצר מסרב בתוקף לכל הדרישות של ניסנקורן בתחום הפיצויים לאגד. בין הצדדים קיים פער של לפחות חצי מיליארד שקל בשנה. גם אם אין כרגע איום בשביתה, נראה כי אף אחד מהצדדים לא ירד מהעץ בנושא. סכסוך קיים גם בכל הנוגע לנמלים, שם ניסנקורן דורש לתת חסינות מפיטורים לכלל עובדי הנמלים לתקופה של 10 שנים.

באב"ד מסר בתגובה להסכם: "מתוך אחריות חברתית ובמטרה לתקן עיוותים שנוצרו לפורשי רשות השידור סוכם עם ניסנקורן על שיפור התנאים של מקבלי הפנסיה הנמוכה ועל קליטה של עובדים שלא זכאים לפנסיית גישור".

ניסנקורן מסר בתגובה להסכם: "עשינו מאמצים רבים והגענו לפתרון שמציל את מטה לחמם של מאות עובדים, מונע מיקור חוץ, קובע שיפור דרמטי בתנאי הפרישה ומסדיר גם קליטה בשירות המדינה".

יחימוביץ' מסרה בתגובה להסכם: ״השביתה המדומה שאיש לא חשד שתתקיים הסתיימה למרבה הציניות בעיצומו של יום השואה, והמטרה הושגה: כותרות בעיתונים לטובת קמפיין בחירות נואש, שאליו גויסו בעל כורחם ככלי משחק כל העובדים במשק. המציאות המרה שבה מאות רבות של מפרנסים בעלי משפחות הולכים הביתה נותרה כשהיתה. ההסכם הרופס כבר היה חתום מזמן בין יו"ר ההסתדרות לבין שר האוצר, שותפו לקואליצית העסקנים בהסתדרות, עוד בטרם הוכרזה השביתה המדומה. ושיא הציניות: יו"ר ההסתדרות איים להשבית את המשק נגד הסכם שהוא עצמו חתם עליו לפני שלוש שנים ושבו הוטל כתם שלא ימחה על יחסי העבודה בישראל, המאפשר חיסול מקום עבודה ופתיחתו מחדש".