ביהמ"ש אישר: חברת החשמל תפעיל מוקד חינמי ותשלם 1.4 מיליון שקל לניצולי שואה
בקשה שהוגשה ב-2009 בביהמ"ש המחוזי בלוד לאישור ייצוגית נגד החברה הובילה לפשרה, במסגרתה החברה תאפשר שיחות חינם למוקד השירות גם מטלפונים ניידים. הפיצוי, המהווה החזר על שיחות שכאלה, ישולם לניצולי שואה
חברת החשמל אפשרה ללקוחותיה להתקשר למוקד התקלות והשירות שלה (103) חינם רק מטלפונים נייחים, בעוד שמטלפון נייד הדבר היה כרוך בתשלום. בשנת 2009 החל מהלך שהוביל לשינוי, כאשר מספר אזרחים בעלי תודעה צרכנית הגישו בביהמ"ש המחוזי בלוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד 11 גופים שונים, בהם חברת החשמל.
טענת המבקשים הייתה כי החברה מפרה את החובה המעוגנת בחוק הגנת הצרכן, להעמיד שירות טלפוני חינם למתן מענה לפניות בענייני ליקויים או פגמים בשירותים הניתנים על ידה.
הבקשה הוגשה בשם "ציבור הלקוחות והצרכנים של חברת החשמל, אשר התקשרו אל מוקד השירות והתקלות של חברת החשמל".
הבקשה כללה שני סעדים, כפי שנהוג לומר בעגה המשפטית. הראשון, צו שיורה לחברה לתקן את התנהלותה ולפתוח קו טלפון חינם מכל אמצעי תקשורת מקובל, כולל טלפונים ניידים. השני, להורות לחברה להחזיר לחברי הקבוצה את כל הסכומים ששולמו על ידם בגין התקשרות למוקד השירות.
חברת החשמל טענה תחילה כי מדובר בתביעה מנופחת (המבקשים כימתו את הנזק בסכום של 24 מיליון שקל), וכן כי החברה מקיימת את החוק היות שניתן להתקשר אל המוקד בחינם מכל טלפון נייח.
בשנת 2013 השופטת מיכל נד"ב אישרה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית והורתה בין היתר על החלפת התובעים במועצה הישראלית לצרכנות, בשל העידר עילת תביעה אישית של התובעים.
ניצולת שואה (ארכיון) צילום: עמית שאבי
כשלוש שנים לאחר מכן, המועצה וחברת החשמל הגישו לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה אליו הגיעו לאחר הליך גישור. על פי ההסדר, החל מינואר 2017 תאפשר חברת החשמל התקשרות למוקד 103 בחינם גם מטלפונים ניידים.
בנוסף, על בסיס חוות דעת מומחה בתחום הסלולאר סוכם כי החברה תעמיד פיצוי בסך כ-1.4 מיליון שקל. מאחר שאיתור חברי הקבוצה אינו מעשי, הצדדים סיכמו שהסכום יוענק לכ-15,500 לקוחות המוגדרים כניצולי שואה, כך שכל אחד מהם יקבל כ-92 שקל.
"הפיצוי ניתן למטרה ראויה של סיוע לניצולי שואה"
"בעניין שלפניי נראה לי כי הסדר הפשרה יש בו כדי לענות על מטרות החוק, וכי בנסיבות העניין ההסדר הוא אכן סביר והוגן, קבעה השופטת נד"ב, שאישרה את ההסדר והורתה לפרסמו בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה. השופטת הזכירה כי העמדתו של קו חינמי להתקשרות מכל טלפון, הייתה אחד המהלכים המרכזיים שהתבקשו בתביעה.
בהמשך פסק הדין הושפטת הוסיפה כי "הפיצוי ניתן למטרה ראויה של סיוע לניצולי שואה. בכך מומשה זכות חברי הקבוצה שלא היו פונים לערכאות בעילה הנדונה. כמו כן נאכף הדין וניתן פיצוי הולם אף שניתן לקבוצה שאיננה זהה לחברי הקבוצה".
לאחר מכן השופטת דנה בהמלצת הצדדים לתשלום גמול לתובעת בסך 80,000 שקל ושכ"ט לבא כחה בסכום של 320,000 שקל בתוספת מע"מ. השופטת סברה כי סכומים אלה גבוהים סביר, בין היתר משום שמדובר בתביעה שאינה מורכבת.
לפיכך השופטת קבעה כי למועצה ישולם גמול בסך 57,000 שקל ואילו לבא כחה ישולם שכ"ט בסך 266,760 שקל, בשלבים שאותם פירטה השופטת בפסק הדין.
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רון זהבי עוסק בתחום התביעות הייצוגיות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
באמצעות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
