זוג שחשוד במתן שוחד לנתיבי ישראל: "עיריית נהריה דרשה 'תרומות'"

חברת טליסמן הנדסה, המבצעת פרויקטים בתחום האלומיניום והזכוכית, ועם לקוחותיה נמנים משרדי ממשלה ורשויות מקומיות רבות, טוענת כי נדרשה "לשאת תרומות" כתנאי לקבלת עבודות מעיריית נהרייה, בראשותו של ז'קי סבג.

לפי כתב תביעה, שהוגש באמצעות עו"ד רענן בר־און, הובהר לבעלת החברה בשמו של ראש העירייה, כי אם לא תתרום לעירייה או לקרן המנוהלת על ידי ראש העירייה — לא תוכל לקבל עבודות בעיר. טליסמן טוענת שבתחילה סברה שמדובר בתרומות לקידום מטרות חיוביות של העיר, אולם "לאחר שהבינה את העובדות לאשורן", היא חדלה ממתן התרומות, ואז העירייה הפסיקה את ההתקשרות עמה ולא שילמה לה על פרויקטים שהיא ביצעה. לפני שבועות אחדים הגישה העירייה כתב הגנה, שבו מוכחשות טענות החברה. סכום התביעה עומד על 282 אלף שקל. 

ז'קי סבג, ראש עיריית נהריה. "התובעת לא רשאית לתמורה" צילום: רוני שיצר

במקביל מתברר כי הבעלים של החברה התובעת, בני הזוג סטס וסטלה טליסמן, חשודים בעצמם במעורבות בפרשת השחיתות בחברת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ). התביעה של חברת טליסמן הוגשה לבית משפט השלום בקריות ב־10 בינואר — ימים אחדים לפני שבני הזוג טליסמן נעצרו בחשד למתן שוחד לבכירים בנתיבי ישראל. בחשבונותיהם כ־20 מיליון שקל, ולפי החשד נגדם, השניים העבירו תשלומי שוחד לבכיר בנתיבי ישראל בתמורה לקבלת עבודות בעשרות מיליוני שקלים.

חקירת הפרשה החלה בסוף 2015, כשבלשי היחידה הכלכלית להב 433 פשטו על בתיהם של עשרות חשודים, ובהם בכירים ובהווה בנתיבי ישראל. בינואר 2017 חלה התפתחות בחקירה ונעצרו לחקירה שורת חשודים נוספים, ובהם בני הזוג טליסמן. צווי עיקול הוטלו על נכסים של החברה ושל בני הזוג. בני הזוג פנו לבית המשפט, באמצעות עו"ד מנשה סלטון, בבקשה להורות על שחרור הנכסים התפוסים ובקשתם התקבלה בחלקה. החקירה התקיימה במחצית השנייה של ינואר 2017.

"נענשנו לאלתר"

לפי כתב התביעה שטליסמן הגישה נגד עיריית נהריה, החברה ביצעה פרויקטים רבים עבור העירייה, לעתים ללא הסכם עבודה כתוב, ולעתים נחתם הסכם עבודה בדיעבד. בין היתר טוענת החברה כי העירייה הזמינה ממנה תכנון למקווה בשכונת נווה אלון ופרויקטים באולמות ספורט, אך שכרה לא שולם לה.

העירייה הפסיקה חד־צדדית את עבודתה עם החברה, ולא טרחה לשלם לה עבור עבודות שהזמינה ממנה בשישה פרויקטים שונים כי זרם התרומות מהחברה פסק: "זו דרכה של הנתבעת להיפרע ממי שמסרב לשאת לה 'תרומות'". עוד נטען כי העירייה או ראש העירייה או מי מטעמו "דרשו מהתובעת, כפי שדרשו גם מבעלי מקצוע אחרים, לשאת תרומות לעירייה או לקרן המנוהלת על ידי ראש העירייה", ומאחר שהחברה סירבה לכך, היא "נענשה לאלתר": ביצוע ההסכמים עמה הופסק, עבודתה הועברה לבעל מקצוע אחר, והעירייה מתחמקת מתשלום שכרה עבור עבודתה. לפי התביעה, העירייה מעולם לא התלוננה על מקצועיותה של החברה.

עוד פורט בכתב התביעה כי ב־2001, עת החברה קיבלה פרויקט ראשון מהעירייה, קיים ראש העירייה סבג ערב בבית מלון, שאליו זומנו כל המתכננים העובדים עם העירייה. "במהלך הערב, לצד מגשי כיבוד עמוסים לעייפה, קיבלו המוזמנים דיווח שנתי על פעילות עמותה כלשהי של ראש העירייה, והתבקשו 'על קפה ועוגה' לתרום 8,000 שקל כל אחד". ערב דומה התקיים גם עבור קבלנים שעובדים עם העירייה, ובעלי מקצוע שונים "תרמו סכומי עתק בהתאם לדרישות שהופנו אליהם".

"ניסיון להסיט את האש"

בשבועות האחרונים הגישה העירייה כתב הגנה, באמצעות עו"ד אבי גולדהמר, ובו הכחישה את הטענות בדבר דרישתה להעביר לה תרומות. לפי העירייה, מדובר ב"הכפשות והשמצות מופרכות המופנות כלפי העירייה וראש העירייה, ונראה כי החברה חשבה שכך תוכל להסיט את הדיון ולהפעיל עליה לחצים".

בנוגע לפרויקטים שפורטו בכתב התביעה, טוענת העירייה כי בחלק מהם כלל לא בוצעה הזמנת עבודה, ובאחרים החברה לא התייצבה לישיבות שנקבעו להתנעת הפרויקט, ולכן הודיעה לה העירייה שלא תשתמש בשירותיה. על הטענה כי קיים נוהג לחתום על חוזים בדיעבד השיבה העירייה כי "כל התקשרות מחייבת הסכם עם קבלן מבצע, ורק אז מתקשרת העירייה עם יועצים. חוזים נחתמו רק כשהוחל בביצוע הפרויקט, ובכל המקרים שבהם לא נחתמו חוזים התובעת לא זכאית לתמורה".

מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "הדברים חסרי שחר. הוגש כתב הגנה מפורט".