אם אנשים צנועים הם מנהיגים טובים יותר, למה אנחנו בוחרים בכריזמטיים והנרקיסיסטים?
שורה של מחקרים מראה שמנהיגים צנועים יוצרים חברות מצליחות יותר וסביבה של שיתוף פעולה. למרות זאת הטבע האנושי גורם לנו לנהור שוב ושוב דווקא אחר אלה שהצניעות מהם והלאה
- מה דרוש כדי להיות מנהיג דגול
- בוס מהגיהנום: המנהלים שלא הייתם רוצים לעבוד תחתם
- מת על צילום סלפי? זו הפרעה נפשית
מנהיגים צנועים טובים יותר
מנהיגים צנועים משפרים את ביצועי החברות שהם מובילים בטווח הארוך מכיוון שהם יוצרים סביבה של שיתוף פעולה. הם מסייעים למונהגים שלהם לבנות את ביטחונם העצמי, להשיג מטרות שחורגות מהציפיות השגרתיות וליצור קהילה שרותמת את מאמצי היחיד לטובת הקבוצה, כך טוענת מרגריטה מאיו במאמר שפורסם בהארוורד ביזנס ריוויו.
הבעיות איתם נאלצים להתמודד מנהיגים היום הן מסובכות יותר ויותר, בעולם המורכב שבו אנו חיים אין אדם אחד שיש לו את כל התשובות. לכן, צניעות היא תכונה קריטית לפתרון בעיות הדורש שיתוף פעולה עם אחרים, התייעצות ומרחב לדעות נוספות. צניעות מאפשרת גם ללמוד מטעויות. צניעות של המנהיג היא אחד מארבעה גורמים קריטיים על מנת ליצור סביבה שבה עובדים מרגישים שייכות. מחקר שנערך על ידי ג'נין פריים ואליזבת' סליב ופורסם גם הוא בהארוורד ביזנס ריוויו מצא שעובדים שחוו התנהגות לא אנוכית מצד מנהליהם הרגישו יותר שייכות לצוותים בהם הם עבדו. התנהגות אלטרואיסטית של המנהלים כללה הודאה בטעויות, למידה מביקורת לקיחת סיכונים אישיים לטובת הכלל או העצמת עובדים אחרים להתפתח וללמוד. אותם עובדים שחוו התנהגות אלטרואיסטית מצד המנהלים היו גם חדשניים יותר – הציעו רעיונות למוצרים חדשים ודרכים לשיפור תהליכי העבודה.
מחקר אחר הראה כי צניעות מצד המנהיגים היא 'מדבקת'. מחקר של 161 צוותי עבודה מצא שעובדים שהיו כפופים למנהיגים צנועים נהגו יותר להודות בטעויות או מגבלות, לשבח אחרים ולהיות פתוחים לרעיונות חדשים, עצות ומשוב.
אם למנהיגים צנועים יתרונות ברורים כל כך מדוע אנחנו לא בוחרים בהם להנהיג אותנו?
"מה שהופך את התשובה לשאלה הזאת למאוד מורכבת הוא שיש לנו גם צרכים תת הכרתיים בכל הקשור למנהיגות", אומר פרופ' יאיר עמיחי המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבינתחומי הרצליה. לא מדובר רק בצרכים רציונליים של חיפוש אדם שירכז ויוביל אלא ישנו גם מרכיב דומיננטי של צרכים לא מודעים.
הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי הצרכים הלא מודעים מעט מורכבת אך השורה התחתונה היא שאנחנו מחפשים במנהיג פיצוי לחסכים הקשורים בהבנה שאיננו כל יכולים, וכן שהדמות ההורית שלנו אינה כל יכולה. לכן, אנחנו זקוקים ל'סופר כוח' שיגן עלינו מפני העולם, דמות אב, וכאן נכנס המנהיג הכריזמטי שיודע למכור את עצמו ככזה.
מעבר לצרכים התת הכרתיים, אנשים מחפשים הפשטה בעולם מאוד מורכב בו יש הרבה דברים שקורים בו זמנית ויש בו במובנים רבים כאוס. "המנהיג הכריזמטי נותן לנו הפשטה. דרך ההבנה של המנהיג אנחנו יכולים להבין את העולם המורכב הזה. ולכן אנחנו רואים שככל שהמצב יותר מסובך ומורכב המונהגים מחפשים תשובות יותר פשוטות. יש פה איזשהו אבסורד. ככל שהמצב יותר מורכב ודורש מענה יותר מורכב דווקא התשובות היותר פשטניות יותר מוכרות. זאת מכיוון שקשה לנו להתמודד עם מציאות מורכבת, עם עולם כאוטי. המנהיג הכריזמטי נותן לנו את התשובות הפשוטות לבעיות המסובכות ואז אנחנו נרגעים", אומר עמיחי המבורגר.
בנוסף, מנהיג כריזמטי נותן משמעות לחיינו. רובנו מנהלים חיים די שגרתיים ובנאליים, מתעסקים בצרכים בסיסיים והמנהיג הכריזמטי נותן לנו חזון, תמונה של עתיד מקווה טוב יותר, הוא מתחבר לאנשים ברמה האמוציונאלית ומאפשר להם להפוך מאורגניזם אנושי לבני אדם עם משמעות בחייהם.
"אם מחברים את כל הדברים האלה ביחד מקבלים תשתית מאוד טובה למנהיגות הכריזמטית להצליח. אנשים לא רוצים תשובות מסובכות. הם רוצים אנשים שנותנים להם חזון ומשמעות, כאלה שמוכרים עוצמה ושיהוו תחליף לאב ולכן יש ייתרון למנהיג כריזמטי", אומר עמיחי המבורגר.
כאשר כריזמה ונרקיסיזם מתחברים
מקור המושג כריזמה הוא במילה היוונית שפירושה 'מתנת חסד'. כריזמה היא תכונה של קסם אישי יוצא מגדר הרגיל, יכולת לסחוף ולמשוך אנשים. מנהיג כריזמטי הוא כזה שמעורר השראה והתלהבות, נוגע בחלק האמוציונאלי של האנשים ומחבר אותם לחזון – לתמונה של עתיד מקווה שבה היחיד מרגיש שהוא מממש את עצמו. בסך הכל מדובר באוסף יכולות חיובי.
זה גם לא שכל מנהיג כריזמטי הוא בהכרח רע. מרטין לות'ר קינג היה מנהיג כריזמטי. מצד שני כזה היה גם אדולף היטלר. הבעיה נוצרת כאשר כריזמה מתחברת עם נרקיסיזם – אז מבחינת המנהיג הוא עומד במרכז. מחקרים הראו שכאשר זה קורה מנהיגים נוטים לנצל לרעה את כוחם ולהשתמש במונהגים שלהם בצורה שלילית. התפקיד של המנהיג הוא כבר לא לשרת את הקבוצה או העם שאותו הוא מייצג אלא לשרת את עצמו.
בנוסף, מנהיגים נרקיסיסטים נוטים להציג תמונה של עתיד זוהר וורוד וזה הופך אותם לכריזמטיים עוד יותר. "הרבה פעמים כריזמה יוצרת עטיפת צלופן למסר שלא קיים. אשליה של תשובה למציאות הסבוכה שבה אנחנו מתפקדים", אומר עמיחי המבורגר. מנהיגים כאלה נוטים להיות כוחניים, להרגיש שהכל מגיע להם ולא להפגין אמפתיה כלפי אחרים. הם יוצרים סביבה תחרותית שבה המונהגים הופכים למרוכזים יותר בעצמם, מה שעלול להוביל גם לנרקיסיזם כלל ארגוני.
מנהיגים כריזמטיים נרקיסיסטים נוטים להצליח מכיוון שלמרות שהם נתפסים כיהירים הם מקרינים תדמית של מנהיגים אפקטיביים. במילים אחרות, הם עונים לתדמית המדומיינת של איך מנהיג אפקטיבי צריך להיראות או להתנהג. בנוסף, הם יודעים כיצד למשוך תשומת לב ונהנים ממנה.
הכר הטוב ביותר לצמיחה עבור מנהיג כריזמטי הוא עת משבר. רמות גבוהות של חרדה הופכות אותנו לצמאים לכריזמה. כתוצאה מכך, משברים מגבירים לא רק את החיפוש אחר מנהיגים כריזמטיים אלא גם לתפוס את המנהיגים הקיימים, אלו שכבר בחרנו - ככריזמטיים, כך לפי מחקר שערכה מאיו.
"במשברים אנחנו מחפשים מנהיגים חזקים שנותנים תשובות פשוטות ומאמינים שהן בנות השגה היום או מחר", אומר עמיחי המבורגר. "אנחנו מחפשים משענת והמנהיג הכריזמטי ישווק את התשובה". לכן היתרון הגדול ביותר קיים אצל מנהיג מכהן ששולט באירועים שכן הוא מצד אחד יכול לייצר את תחושת המשבר ומצד שני 'ליהנות' מהתגברות התפיסה של המנהיג ככריזמטי בעת משבר".
לדבריו, כאשר אין מסר רציונאלי שיכול לעבור דרך מסננת קוגניטיבית שבה אנחנו שוקלים את כל הטיעונים של בעד ונגד עוברים לנתיב ההשפעה הפריפריאלי שבו נעשה יותר שימוש ב'זיקוקים', בתרגילים ותכסיסים כדי למכור מסר שהוא רדוד בעטיפת צלופן.