$
בארץ

HIGH Q היא לא הכישלון הראשון: גם ביה"ס לניהול של שם לוי קרס

בעלי HIGH Q גייס באמצע שנות התשעים 20 מיליון שקל בין השאר מחברת קלארידג' של משפחת ברונפמן וקולבר ובנק מזרחי להקמת בית ספר בינלאומי לניהול בתל אביב. המיזם צבר הפסדים של 5 מיליון דולר ונסגר אחרי שנה אחת בלבד

ספי קרופסקי ותומר גנון 07:0313.04.17

קריסת HIGH Q רשת ההכנה למבחן הפסיכומטרי ולבגרויות לא היתה הכישלון הראשון עבור מי שהקים אותה, מנכ"ל החברה והבעלים שם לוי.

 

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי לוי ניצב בראש מיזם שאפתני שבמסגרתו הוקם בית ספר בינלאומי לניהול באמצע שנות ה־90. לאחר שהשקיע בעצמו וכן גייס משקיעים שהזרימו למיזם כ־20 מיליון שקל, המוסד נסגר לאחר שנה של פעילות כשהוא גורר עמו הפסדים של כ־5 מיליון דולר.

 

לוי, שכבר היה אז הבעלים של רשת HIGH Q, הקים ב־1996 את בית הספר תיסום במרכז תל אביב, מתוך כוונה להפוך אותו ליוקרתי ביותר מסוגו בישראל. על רקע האקלים הפוליטי ששרר בארץ באותם הימים שלאחר הסכמי אוסלו עם הפלסטינאים, לוי קיווה שבית הספר הפרטי שהקים בהשקעה רבה יהווה אבן שואבת לסטודנטים רבים מחו"ל, בין השאר גם ממדינות ערביות שחיממו באותן השנים את הקשר עם ישראל כגון מרוקו, ירדן ועומאן.

סניף סגור של רשת HIGH Q סניף סגור של רשת HIGH Q צילום: מתוך אתר חברת HIGH Q

 

אלא שכעבור שנה אחת בלבד נסגר בית הספר כשהוא גורר עמו הפסדים.

 

בבית הספר השקיעו בין השאר קלארידג' שבבעלות משפחת ברונפמן ויונתן קולבר, קרן כהנוף הקנדית ובנק מזרחי (לפני המיזוג עם טפחות) שהיה בבעלות משפחת ורטהיים. כמו כן יש לציין כי באותן שנים חברת דוברת שרם החזיקה 25% ממניות HIGH Q, אלא שלאחר כמה שנים לוי קנה מהם את המניות שמכר להם בזמנו.

 

מימין: יונתן קולבר ומוזי ורטהיים. השקיעו בבית הספר שנסגר מימין: יונתן קולבר ומוזי ורטהיים. השקיעו בבית הספר שנסגר

למרות שבמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לא אהבו את היוזמה, לבסוף התקבלו האישורים והלימודים בקמפוס שמוקם ברחוב שולמית בתל אביב נפתחו בספטמבר 1996 עם כ־60 סטודנטים רשומים, מחציתם זרים. הם שילמו שכר לימוד לתואר שני בסך 20 אלף דולר, כשרוב הסטודנטים הזרים התבססו על מלגות. לדיקן מונה פרופ' מיינולף דירקס הגרמני וגויס סגל אקדמי איכותי.

 

שם לוי. האשים את חילופי השלטון שם לוי. האשים את חילופי השלטון

 

כמה חודשים לאחר שהלימודים החלו התגלעו חילוקי דעות בין המשקיעים. גורמים שהיו מעורבים בנעשה אמרו אז לכתב ידיעות אחרונות אודי נחשון כי "לוי בנה מערכת ריכוזית מאוד, שהכל עבר רק תחת ידיו, ושהתקשורת איתו היא בעייתית". עוד לפי הפרסום, לוי רצה לפתוח "סמינרים מיוחדים מחוץ לתכנית הלימודים, כפי שעושים מוסדות דומים בעולם, אבל במקרה של תיסום זה גרר הקמת מנגנון נוסף, מנופח מדי. בקיצור, עוד ועוד הוצאות מיותרות".

 

לוי עצמו תלה אז את האשמה בסגירת המוסד בשינויים הפוליטיים בישראל ואמר כי "הסיבה העיקרית היא חילופי השלטון. תיסום התבסס על שילוב של זרים ממדינות שלא הגיעו לכאן בעבר. בגלל השינויים הפוליטיים מספר הפניות לקראת שנת הלימודים הבאה, היה פחות מרבע הפניות בשנה הקודמת".

 

יחד עם זאת, עם הסגירה ציין לוי כי "ירד ממני עול כבד מאוד. עשינו את זה בשלב שהנזק ל־HIGH Q אינו גדול. אילו המשכנו, זה עלול היה לסכן את קיומה של HIGH Q".

 

כפי שפורסם ב"כלכליסט" לוי שלח בימים אלה הודעת טקסט ממקום מושבו בחו"ל וכתב כי ל־HIGH Q אין יכולת "לעמוד בהתחייבויותיה ולכן אין לי התנגדות לפירוקה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x