מצב החירום יפגע במשק המצרי אבל יוריד לחץ מהצבא

מצב החירום שעליו הכריז נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי בעקבות התקפות הטרור ביום ראשון הוא מכה נוספת למשק המצרי המקרטע. ההכרזה, שבאה לאחר הפיגועים הרצחניים בכנסיות בערים טנטא ואלכסנדריה, מרחיבה את סמכויות השלטון בשלושת החודשים הקרובים. בין היתר, יוכלו כוחות הביטחון לבצע מעצרים ללא צו מבית משפט, להטיל מעצרי בית, להגביר את הפיקוח על אמצעי התקשורת, להגביל את שעות הפתיחה של מקומות ציבוריים ואף להכריז על עוצר לילה. אם ימומשו סעיפים כמו עוצר הלילה, סגירת כבישים, רכבות או מפעלים צפוי המשק המצרי לספוג פגיעה קשה, והעלויות יבואו לידי ביטוי גם בכיסם של הצרכנים.

הפיגועים הקטלניים הגיעו דווקא כשאנשיו של א־סיסי החלו להביע אופטימיות מסוימת באשר לסיכויים להתייצבות כלכלית. בשבוע שעבר ביקר א־סיסי לראשונה בבית הלבן וקיבל רוח גבית מהנשיא דונלד טראמפ למאמציו בלחימה בטרור והרפורמות הכלכליות. במקביל, הודיעו השלטונות כי לאחר שלוש שנות לחימה קשות בדאעש בסיני מסתמנת הכרעה לטובת הצבא, הכרזה שכעבור ימים ספגה מהלומה. א־סיסי נפגש בוושינגטון גם עם יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, וזכה ממנה לתמיכה והבטחה לסיוע בעיקר בריסון האינפלציה.

וושינגטון לא מספיקה

תשומת הלב של לגארד לעניין האינפלציה אינה מקרית. מאז הפיחות בשער הלירה המצרית בסוף השנה שעברה כחלק מהרפורמות הכלכליות ניצב המשק המצרי בפני סחרור אינפלציוני. בחודש מרץ זינקה האינפלציה השנתית לצרכן במרכזים האורבניים (נתון המודד את השינוי במחירים במרכזי הצריכה העיקריים של המדינה) לכ־31%, שיא שכמותו לא נראה במצרים מאז משבר אמצע שנות השמונים. אבל בתוך הנתון הזה היתה גם בשורה עבור הכלכלה המצרית שכן זו היתה העלייה המתונה ביותר באינפלציה במהלך חמשת החודשים האחרונים. הדבר תואם את הערכות מומחי הקרן כי בחודשים הקרובים ירוסן גל עליית המחירים עם התייצבות שער הלירה והחזרת אמון המשקיעים. אולם, עתה הערכות אלה יעמדו למבחן כי אם מצב החירום ייאכף בצורה קפדנית הוא בעל פוטנציאל להעלאת המחירים ולהתחזקות שער הדולר.

א-סיסי צילום: איי אף פי

החשש הטבעי הוא שהתקפות הטרור ומצב החירום ינחיתו מכה נוספת גם על ענף התיירות. בעבר פיגועים דומים אמנם השפיעו על הענף, אלא שבשש השנים האחרונות ההכנסות בו ירדו אל מתחת ל־5 מיליארד דולר בשנה לעומת למעלה מ־12 מיליארד לפני 2011. מסיבה זו ההשפעה של מצב החירום הנוכחי על תנועת התיירים היא שולית.

קמפיין רשתות נגד הצבא

עם זאת, הפיגועים והכרזת מצב החירום צפויים לפגוע לפחות בטווח הקצר בעיקר באמון המשקיעים במשק המצרי. החשש הזה נוסף לנתונים המדאיגים של החוב הציבורי (חיצוני ומקומי). לפי נתונים רשמיים שפרסם הבנק המרכזי המצרי, שיעור החוב הציבורי בסוף 2016 עמד כ־132% ביחס לתמ"ג לעומת כ־101% בסוף 2015. שיעור החוב החיצוני ביחס לתמ"ג עלה בסוף השנה שעברה לכ־38% לעומת כ־14% שנה קודם לכן. העלייה בחוב החיצוני ל־67.3 מיליארד לעומת 47.7 מיליארד דולר בסוף 2015 היא תוצאה של ההלוואות שנטלה ממשלת מצרים ממדינות ומגופים בינלאומיים, כולל קרן המטבע, כדי לממש את הרפורמות הכלכליות שנועדו לייצב את המשק.

שוטרים באלכסנדרייה צילום: איי אף פי

לא פחות מדאיג מהחוב החיצוני, הוא החוב המקומי שהולך ותופח בשעה שהממשלה המצרית מתקשה לשבור את המעגל שמזין אותו. לפי הנתונים לסוף שנת 2016, החוב המקומי נאמד בכ־169 מיליארד דולר לעמת 131 מיליארד דולר בסוף 2015. החוב הזה מצריך את הממשלה לשלם ריבית בשווי מיליארדי דולרים בכל שנה, מה שמגביר את הגרעון התקציבי ומצריך אותה לפנות לבנקים מקומיים לממן את פעילותה – צעד שמגדיל את החוב ואת הריבית שצריך לשלם. כדי להתמודד עם הבעיה ייאלץ משטרו של א־סיסי להגביר את קצב גביית המיסים ולקצץ באופן דראסטי במספר המועסקים במגזר הציבורי. עבור נשיא מצרים, אלו הן שתי אפשרויות שמעמידות בסכנה את יציבות משטרו.

א־סיסי נמצא תחת לחצים כבדים מבית לנוכח המשבר, אך כרגע הוא נהנה מתמיכתו של הצבא. הוא זוכה לכך, בין השאר, באמצעות שמירת האינטרסים הכלכליים של הממסד הצבאי. אבל, בימים האחרונים החל קמפיין חדש ברשתות החברתיות כנגד מעורבותו העמוקה של הצבא בנעשה בכלכלה המצרית. תחת ההאשטג "המסחר הוא לא בשביל הצבא", טוענים הגולשים המשתתפים בקמפיין כי לצבא חלק גדול בכישלון הכלכלי ולכן יש להפסיק את שליטתו באמצעי הייצור וההפצה כמעט בכל ענף במשק. הכרזת מצב החירום תסייע לא־סיסי ולראשי הצבא להתחמק מדיון ממשי בסוגיה זו.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת