אדוני ראש הממשלה, אין לך מונופול על אהבת המדינה
אתה יושב בבית בבלפור כבר שמונה שנים ברציפות ואנחנו מכבדים אותך גם אם אנחנו חושבים אחרת ממך. התפקיד שלנו הוא לסקר את פועלן של הממשלות בראשותך ולבקר את שלטון באשר הוא. לפעמים להחמיא ולפעמים לסטור. ובעיקר לשאול האם ואיך היה אפשר לעשות דברים אחרת
אדוני ראש הממשלה,
במקום שבו אתה רואה מחלפים, אנחנו עומדים בפקקים עם עוד 100 אלף מכוניות חדשות שעולות לכביש מדי רבעון. אנחנו, עם כל תושבי ישראל, נתקעים בכביש 1 המחודש, הכביש אותו חנכת לאחרונה, ושואלים לאיפה נעלמה ההבטחה ל-40 דקות נסיעה. זה לא שאנחנו לא רואים תנופת פיתוח של תשתיות וכבישים אבל כשסוף סוף נפתח מקטע אחד בכביש 531 מחובתנו לשאול למה זה לקח עשר שנים.
רואים פקקים כי הם קיימים צילום: תומריקו מדי יום אנחנו עוקבים אחר הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולכן במקום שבו אתה רואה משק בתעסוקה מלאה, אנחנו רואים גם שחצי מהישראלים משתכרים פחות מ-6,400 שקל בחודש ושהשכר הריאלי במשק קפוא כבר 15 שנה. אנחנו מסקרים את נתוני ה-OECD שמצביעים על כך שישראל היא מהמדינות עם שיעור העוני ואי השוויון מהגבוהים במערב ומחובתנו לשאול איך אפשר לקנות דירה כשנדרשות לכך 140 משכורות בממוצע.
מחובתנו גם להקשיב לנגידת בנק ישראל כשהיא אומרת שהממשלה לא משקיעה מספיק בתקציבים חברתיים כמו חינוך בריאות ורווחה.
אנחנו גם עוקבים גם אחר הסקירות של הכלכלן הראשי באוצר, גוף מחקר ממשלתי שהראה רק השבוע כיצד אוכלוסייה מצומצמת בישראל, 400 איש בלבד, משתכרים פי 290 מהשכר הממוצע. אנחנו נחשפים לנתונים רשמיים על רווחים מטורפים אצל יבואני המזון ועל כשלים תחרותיים אצל יבואני הרכב ועל הפריון הנמוך במשק.
אנחנו, העיתונאים, מסקרים נתונים רשמיים של הממשלה או של גופי מחקר נחשבים. אנחנו לא ממציאים אותם, לא מייפים אותם ולא מכערים אותם. אנחנו רק מנתחים אותם ומנגישים אותם.
עוקבים בדאגה ובצער
וכן, אנחנו גם עוקבים בדאגה אחר הציונים הגרועים שמקבלת ישראל במדדי שחיתות בינלאומיים ואחר הרשימה המתארכת של ראשי ערים שהורשעו עד היום בעבירות של קבלת שוחד או מרמה. אנחנו קוראים כל מילה בדו"חות מבקר המדינה, מבקר שאתה מינית וכעת מותח עליך ביקורת חריפה. ואנחנו מסקרים בצער את שלל "פרשיות ראש הממשלה". בצער, לא בגאווה.
מעוניינים בגז בדיוק כמוך צילום: אלבטוס
כשאתה רואה גז ביבשה גם אנחנו רוצים לראות גז ביבשה, אנחנו פשוט רוצים שאזרחי ישראל ישלמו עליו מחיר סביר, מקובל, כמו למשל התעריף שגובה נובל אנרג'י במקומות מקבילים בעולם, שהוא חצי מהתעריף שהיא גובה מחברת החשמל בישראל.
אנחנו דווקא כן רואים את המסעות התכופים שלך ברחבי העולם, אלא שאנחנו לא יכולים להתעלם מהביקורת שמושמעת כלפי ישראל באו"ם או מהכתף הדיפלומטית הקרה שמפנות לנו חלק מהידידות הטובות ביותר שלנו, וגם לא מתנועת החרם. אנחנו מבינים היטב את המשמעויות של סירוב מצד היועץ המשפטי לממשלה לייצג בבג"ץ את חוק ההסדרה והתפקיד שלנו הוא לתווך את המשמעויות לקוראים שלנו.
אנחנו גאים בכך שהסינים הזמינו אותך לביקור רשמי כבר שלוש פעמים, אנחנו פשוט שואלים מה יצא מכל הביקורים הללו אם 70% מהייצוא לסין תלוי עדיין בשתי חברות בלבד. אנחנו שמחים שמקבלים אותך בסבר פנים גם באוסטרליה או כשמשלחת אנשי עסקים נלווית אליך לאפריקה, אלא שאנחנו לא שוכחים להזכיר שכמעט 40% מהייצוא הוא לאירופה וששם יש ליצואנים הישראליים קשיים לא מבוטלים.
אבל זה לא כל מה שאנחנו רואים אדוני ראש הממשלה.
אנחנו מסקרים בהתלהבות ובהערצה את ההצלחה של תעשיית ההייטק המקומית. כשחברות הדירוג הבינלאומיות מעניקות לכלכלה המקומית ציון גבוה אנחנו מוחאים כפיים. כשיחס החוב-תוצר של ישראל יורד לשפל חסר תקדים אנחנו ממהרים לבשר זאת לקוראים שלנו. כשבעקבות המחאה החברתית הממשלה בראשותך מחליטה להעניק חינוך חינם לילדים בגילאי 3 ומעלה, אנחנו שופעי מחמאות.
כל תזוזה חיובית קלה במחירי הדיור מקבלת אצלנו כותרות ראשיות. כששרים בממשלה שלך מעבירים מהלכים שמקלים על יוקר המחייה כמו רפורמת השמיים הפתוחים או רפורמת הסלולר, אנחנו מפרגנים להם ולך. אתה אדוני הוא זה שמתקשה לפרגן לשרים שלך, שמתהפך עליהם בעיתות הצלחה, שממהר "לגנוב" להם קרדיט ושמאבד אנשים ראויים ממפלגתך.
אנחנו, אדוני ראש הממשלה, לא שואלים את האנשים שיושבים לצידנו מה הדעות הפוליטיות שלהם. זה לא רלוונטי בעינינו. אנחנו מאמינים בשלטון החוק וכשהמדינה מחוקקת חוק שמקים שידור ציבורי חדש, אנחנו מפרגנים לחברים שלנו שממהרים להצטרף בלהט וכועסים איתם כשאתה מחליט ללא כל הסבר רציונלי לפטר אותם.
אתה אדוני ראש הממשלה, יושב בבית בבלפור כבר שמונה שנים ברציפות ואנחנו מכבדים אותך גם אם אנחנו חושבים אחרת ממך. התפקיד שלנו הוא לסקר את פועלן של הממשלות בראשותך ולבקר את שלטון באשר הוא. לפעמים להחמיא ולפעמים לסטור. ובעיקר לשאול האם ואיך היה אפשר לעשות דברים אחרת.
זה אתה אדוני ראש הממשלה, לא אנחנו. ועם כל הכבוד אין לך מונופול על אהבת המדינה.
