הפקידות מתקשה ליישם את הסכם תאגיד השידור

ההסכם שאליו הגיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בנושא התאגיד ככל הנראה לא יצא לפועל בשל אילוצי לוח זמנים ותקציב. הקשיים הללו מחממים את הגזרה הפוליטית ומההתפתחויות של היממה האחרונה נראה כי גורמים משמעותיים רבים במערכת הפוליטית ממשיכים להיערך לבחירות כאילו איום הקדמתן מעולם לא הוסר.

אתמול אחר הצהריים הסתיימה פגישה נוספת של גורמי המקצוע ממשרדי התקשורת והאוצר בלי פתרונות אופרטיביים ליישום המתווה שסוכם בין כחלון לנתניהו בעניין התאגיד.

גורמים המעורבים בדיונים אמרו כי הצוותים לא הצליחו למצוא פתרון לסוגיות המהותיות של ההסכם, אלא רק התקדמו בפתרון כמה מהפרטים הטכניים. לדברי הגורמים, הדיונים התקיימו בתוך המסגרת של המתווה שלפיה רשות השידור תסגר ב־15 במאי ובמקומה יקום גוף חדשות זמני, שיהיה אחראי על שידורי החדשות עד להקמת גוף קבע.

צילומים: יריב כץ, אוהד צויגנברג, משה גולדשטיין, עמית שעל, עומר מסינגר, יובל חן

כך למשל, הצוותים לא הצליחו להחליט מי ימונה למנהל של גוף החדשות הזמני. מדובר בסוגיה רגישה במיוחד, שכן המנהל יקבע אילו עובדים מרשות השידור ומהתאגיד ייקלטו בגוף הזמני. במשרד התקשורת ביקשו כי משרד המשפטים יקבע מודל למינוי המנהל, כדי למנוע טענות על השפעה פוליטית. ואולם לפי גורמים בממשלה, נתניהו דורש שהמנהל יהיה ברי בר ציון, מי שמתפקד כיום כמנהל המיוחד של רשות השידור ונחשב למקורבו של ראש הממשלה. באוצר, לעומת זאת, מבקשים למנות מנהל אחר.

בנוסף, הצדדים נקלעו למחלוקת גם לגבי זהות העובדים שייקלטו בגוף הזמני - כמה מהם יגיעו מרשות השידור וכמה מהתאגיד ובאיזה מנגנון יתקבלו ההחלטות לגבי זהותם.

לוח זמנים בלתי אפשרי

ההערכות בקרב הגורמים המקצועיים הן כי המתווה של כחלון ונתניהו לא יכול לצאת לפועל, וכעת פקידי המשרדים עוסקים בעיקר בפריטת ההסכם לפרטים באופן שלא יציג אף אחד מהצדדים כאילו התקפל ללחצי הצד השני.

מבחינת תהליך הקמת תאגיד השידור, קשה לראות כיצד יצליחו ניתן יהיה להקים גוף חדשות חדש עד ל־15 במאי. לשם השוואה את מנכ”ל התאגיד “כאן” אלדד קובלנץ מונה כבר במרץ 2015, אבל אפילו נתניהו טען עד לאחרונה שהתאגיד עדיין לא מוכן לעלות לאוויר.

סוגיה נוספת שצפויה למנוע מההסכם לקרות היא סוגיית התקציב. כחלון הכריז כי הסיכום בינו לבין נתניהו לא יחרוג מהתקציב של 700 מיליון שקל שהוקצה לתאגיד. שר האוצר מלכתחילה התנגד לדחיית הקמת התאגיד בטענה שהוא מעוניין לשמור על המסגרת התקציבית. ואולם לכל הצדדים ברור כי כדי לשמור על המסגרת יהיה צורך בקיצוץ מסיבי בשכרם של עובדי רשות השידור וגם בכוח אדם ובהפקות המקור. זאת בניגוד להצהרת כחלון כי היצירה המקורית דווקא תגדל בעקבות ההסכם בינו לבין נתניהו.

היום צפויים הצדדים להיפגש פעם נוספת בניסיון למצוא פשרות ולקדם את ההסכם לכדי תזכיר חוק. הצדדים פועלים להפיץ תזכיר חוק כזה עוד השבוע כדי להעניק לציבור מספיק זמן להעיר הערות בטרם יגיע לחקיקה בכנסת.

הפגנה נגד סגירת חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי צילום: מתן טורקיה

המערכת הפוליטית נערכת

גדעון סער, יריבו הגדול ביותר של נתניהו בתוך הליכוד, הודיע אתמול על שובו לחיים הפוליטיים אחרי הפסקה של שנתיים וחצי. סער, ששימש כשר החינוך וכשר הפנים בממשלות נתניהו, דיבר בכינוס של פעילי ליכוד בעכו והתקבל בהתרגשות גדולה.

“לפני שנתיים וחצי החלטתי לקחת פסק זמן אחרי 20 שנים רצופות של שירות ציבורי. היתה לי תקופה הכי שקטה, טובה ונוחה בחיים. באתי הערב כדי לומר כי תם פסק הזמן”, אמר סער. “אני חוזר לפעילות פוליטית בתנועת הליכוד. המטרה שלי היא לחזק את הליכוד ולהבטיח כי התנועה תוביל את המדינה גם בעתיד. אני מתכוון לצאת במסע מהצפון עד הדרום ולהציג שורה של רעיונות ופתרונות בכל התחומים שעליהם חשבתי בשנתיים וחצי האחרונות כדי לדאוג למדינה שלנו. אם יש דברים שצריכים לתקן, ויש כאלו, נתקן אותם מתוך גישה של טובת המדינה במרכז ללא שום שיקול אחר. הדברים הללו חייבים טיפול דחוף”.

בדבריו, שרטט סער את קווי היסוד של האג’נדה הפוליטית שלו: שמירה על גבולות 67, מדיניות כלכלית עם ראייה חברתית רחבה, זיקה למסורת וממלכתיות.

סער עזב את החיים הפוליטיים בעקבות חילוקי דעות קשים עם נתניהו. סער נישא ב־2013 לעיתונאית גאולה אבן, שעלתה לכותרות לפני שבועיים בעקבות מינויה למגישה היחידה של מהדורת החדשות המרכזית של התאגיד בעיצומו של המשבר בין נתניהו לכחלון. בפועל, אבן־סער היא הגיוס האחרון של חטיבת החדשות של התאגיד, שנכנסה להקפאה עם ההודעה על ההסכם.

גם נתניהו וכחלון הופיעו אתמול בפני הציבור בטקס בבית שמש. במהלך הטקס, שר האוצר העביר ביקורת על ראש הממשלה שישב ממש מולו ואמר “אם הינו הולכים לבחירות אף אחד לא היה יושב פה היום והזוגות הצעירים היו קוראים תהילים. בבחירות אתה יודע איך אתה נכנס אבל אתה לא יודע איך אתה יוצא. האחריות שגילינו פה היתה מחויבת וגם שילמתי עליה מחיר פוליטי".

נתניהו לא נשאר חייב ואמר בהרמת כוסית לרגל חג הפסח במשרד ראש הממשלה: "התקשורת במדינת ישראל היא חופשית, היא תישאר חופשית. אם אתם פותחים את הערוצים או את העיתונים, יש בה בדרך כלל דברים שכותבים עליי. זה לא מצחיק אותי, אבל אלה החיים בדמוקרטיה". עוד אמר נתניהו כי היה "רוצה שתהיה עוד תחרות, עוד גיוון, עוד פלורליזם. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה את ההפך מזה. אבל התקשורת לא מספיק מגוונת ולא משקפת את התחושות של הציבור. יש פה תעשייה של דכדוך".

גם יו”ר יש עתיד יאיר לפיד, שלפי סקרים מהתקופה האחרונה מצטייר ככוח הפוליטי הגדול בישראל, ניצל את אווירת הבחירות. לפיד הציג אתמול תוכנית של מפלגתו נגד "השחיתות הציבורית", כלשונו. התוכנית כוללת בין השאר שינויי חקיקה האוסרים על פוליטיקאים שהורשעו בפלילים להמשיך בקריירה פוליטית וכן הוספת עשרות תקנים למשטרה לטיפול בשחיתות פוליטית.

מי שהגה את התוכנית הוא ניצב בדימוס יואב סגלוביץ', מי שהקים את יחידת להב 433 במשטרה וכיהן כראש אגף החקירות והמודיעין. "שחיתות זה קבלת החלטה בלתי עניינית של בעל תפקיד. זאת הגדרה רחבה, אז גם כאן זו שחיתות לשמה”, אמר סגלוביץ’. “כרגע היא עוד לא קרתה, אבל זו שחיתות בלתי חוקית שאולי תהיה חוקית אם זה יעבור בכנסת".

כמו כן, אתמול התכנסו כמה דמויות בולטות בפוליטיקה הישראלית כדי להכריז על הקמת תנועה חדשה בשם פנימה. מדובר באיש העסקים שלמה דוברת, שר החינוך לשעבר שי פירון והרמטכ”לים לשעבר בני גנץ וגבי אשכנזי. שמו של אשכנזי הועלה בעבר כמה וכמה פעמים כמנהיג אפשרי לגוש שמאל שיתמודד מול נתניהו.

מקימי התנועה ביקשו להעביר מסר של אחידות והתרחקות מפוליטיקה של שנאה. "הגיע הזמן לומר די לפילוג, לשיסוי, להסתה ולשנאת החינם”, אמר אשכנזי. “בואו נחליט שאנחנו לוקחים את עתידנו וגורלנו בידינו".