ראש הרשות למידע וטכנולוגיה: "ביג דאטה זה האח הגדול החדש"
בדיון על חשיבות הרגולציה על מאגרי המידע, הזהיר עו"ד אלון בכר כי "אנו נתונים לשלטון אלגוריתמי שמופנה נגדנו"
"ביג דאטה זה האח הגדול החדש. '1984', ספרו של ג'ורג' אורוול, זיהה את האח הגדול עם השלטון והרשויות, אך היום זה חברות מסחריות גלובליות שמנהלות את רוב חיינו - מסתכלות עלינו בכל רגע נתון", כך אמר ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים עו"ד אלון בכר בכנס ביג דאטה שהתקיים בשבוע שעבר במכללה למינהל בראשון לציון לרגל צאת ספרו של יצחק קאול "מחובר".
- הגנת סייבר מתחילה בביג דאטה
- הנפש שלי, ביג דאטה: ההשפעות הפסיכולוגיות של ניטור עצמי
- ביג דאטה - איום והזדמנות
לפנתיאון הפולקלור התקשורתי נכנסה בקשתו של רזי ברקאי "תשיגו לי את האחראי על האינטרנט". בכר הוא הרגולטור הישראלי שהכי קרוב לכך. הרשות הוקמה ב־2006 כדי לפקח על מאגרי המידע. בכר לא באמת אחראי על האינטרנט, אבל הוא מנסה בכל כוחו להגן על הפרטיות בה. בעיקר מפני הביג דאטה, שם הקוד לאינסוף המידע שמסתובב עלינו, עובר מיד ליד והכי גרוע לפי בכר - מנוצל לרעתנו.
"אנחנו נתונים לשלטון אלגוריתמי", אמר, "אבל השלטון הזה הוא נגדנו. הוא נותן לנו את המחיר הגבוה ביותר האפשרי שהוא חושב שנשלם על המוצר. למשל, כשהוא מוכר לנו מלון בכרתים, הוא מחשב את המקסימום שנסכים לשלם. הוא יודע כמה שילמנו בעבר, הוא גם יודע אם קנינו כבר את כרטיס הטיסה ואנחנו לחוצים על התאריך. אני לא רוצה לשלם 50% יותר על מלון רק כי האח הגדול יודע שכבר קניתי כרטיס טיסה ואני חייב לנסוע. כולם קונים מידע מאותם גורמים ואז מנסים למכור לי מוצרים - זו תחרות?!", שאל.
ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע עו"ד אלון בכר צילום: עידן גרוס מנגד טען חוקר האינטרנט פרופ' שיזף רפאלי כי "הביג דאטה הוא הנפט החדש", והוסיף כי בעידן החדש אין לנו באמת יכולת או רצון להסתיר. בתגובה לדברים שאל בכר את רפאלי האם היה מסכים שיקרינו את התיק הרפואי שלו או את פרטי חשבון הבנק שלו בכנס? בכר והשופטת ד"ר מיכל אגמון גונן היו מהיחידים בכנס שסירבו להצטרף להתפעלות מהאלוהים החדש בדמות הביג דאטה.
הגנות חדשות על המידע
לפי התקנות שהתקינה בשבוע שעבר שרת המשפטים איילת שקד שאושרו בשבוע שעבר, חשבונות הבנק והתיקים הרפואיים, כמו גם המאגר הביומטרי, יזכו מעתה לרמת אבטחה גבוהה יותר. התקנות שעברו בשבוע שעבר סיווגו את הרגישות והאבטחה הנדרשות לארבע רמות: גבוהה - הביומטרי, הרפואי, הבנקאי; בינונית - למשל, מידע שברשות רשתות קמעונאיות גדולות; ונמוכה - למשל, מידע שברשות מועדון לקוחות קטן. יש אפילו רמה נמוכה יותר בסיווג - מאגרי מידע קטנים כמו של קוסמטיקאית, הדוגמה שכיכבה בדיוני ועדת חוקה של הכנסת - רשימת כמה עשרות לקוחות שמגיעות לטיפולי מניקור ופדיקור.
בשבוע שעבר הוגש בג"ץ נגד חוק המאגר הביומטרי. הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים ריככה מעט את התצורה הסופית של החוק - תמונות הפנים של אזרחי ישראל יישמור במאגר, אך שמירה על טביעת האצבע נשארה בגדר רשות בלבד.
רגולציה - לא מילה גסה
גם ראש הרשות מסכים שהפרטיות משנה את פניה, כי המציאות משתנה וגם הפרטיות הופכת למשהו אחר. למשהו האחר הזה הוא הלביש חזון מצמרר שנראה כרגע בדיוני, כמו שמכונית ללא נהג נראתה כזו עד לפני זמן קצר.
בכר הדגיש בדבריו בכנס כי הוא בעד טכנולוגיה, "אבל טכנולוגיה מוסדרת שכפופה לאתיקה ולחוק. אנחנו חייבים להבין שלפנינו אח גדול, להבין את הסכנות, ומה יקרה בלי רגולציה. פיקוח על אלגוריתמים אכן נשמע מופרך, אבל אם לא נעשה זאת, הם יחליטו הכל, אפילו מי ימות". הוא התייחס למהפכת מובילאיי ואמר כי "המכונית האוטומטית תדע מי נמצא סביבה. וכשהמכונית הזו תנהג לבד ותיאלץ לסטות, ואולי לדרוס חלילה מישהו, איך היא תחליט את מי לדרוס, כשמצד ימין יש איש מבוגר וחולה, מצד שמאל ילד שכל החיים לפניו, ולפניה מדען מבטיח או סוחר סמים? האלגוריתם יצטרך להחליט. בהתחלה המתכנת יצטרך להחליט את מי הורגים ואחר כך הרובוט".
לבסוף חזר בכר מהחזון האפוקליפטי לאני מאמין הפרטי שלו וציין כי "נכון, הפרטיות היום היא משהו אחר, אבל לא משהו שיש לוותר עליו. כאשר מסתכלים עליך כל הזמן במובן הכי עמוק, אנחנו מתנהגים אחרת. זו המשמעות של פגיעה בפרטיות. מדובר במידע האישי שלנו - זה החיים שלנו, זו המהות האנושית שלנו ועד שנהפוך לסייבורגים, כדאי שנשמור משהו גם לעצמנו".
