פרשנות
כחלון אחראי, אבל לא אשם
קל מדי להפיל את התיק של קבורת תאגיד השידור על שר האוצר - הוא לא האיש שינצח קרב כזה מול נתניהו. את האצבע המאשימה לתרגיל שעשה ראש הממשלה, צריך להפנות לחברי הכנסת הרופסים של הליכוד, לאופוזיציה העלובה ולשותפי הקואליציה שמאפשרים לנתניהו לעשות ככל העולה על רוחו
כחלון אחראי, אבל אין מה להאשים את כחלון. הוא לא האיש לנצח קרב כזה. הוא נקלע לסיטואציה בעל כורחו, ולא היה לו סיכוי לצאת ממנה טוב, והוא גם לא באמת רצה. קל מדי להפיל עליו את התיק. כפי שכבר נכתב כאן, ״משבר התאגיד״ היה המצאה של נתניהו, מלכודת שצריך היה לתת לו ליפול אליה לבדו.
מרגע שכחלון ״נרתם״ למצוא פשרה, אפשר היה להודיע על קבורתו של תאגיד השידור, בוודאי בגרסתו המבוססת על חופש עיתונאי. כל תפקידו של כחלון היה לשמש לנתניהו מדרגה כדי לטפס בחזרה מהבור שכרה בערמומיות. וכחלון, כפי שכבר הוכיח לא פעם בעבר, מדרגה הוא יודע להיות. אבל לא אל כחלון צריכות האצבעות המאשימות להיות מופנות. הוא חלש מדי מול העוצמה של נתניהו, והוא תלוי בראש הממשלה לחלוטין כדי להצליח במשימות האחרות שלו.
צריך להפנות אצבע אל חברי הכנסת של הליכוד, מפלגה של 30 מנדטים, כולם מלהגים תחת כל עץ רענן עמדות נחרצות למראה, אבל אין בה ולו ח״כ אחד שמוכן לשים את האינטרסים של מדינת ישראל לפני האינטרס של ראש המפלגה שלו. לא רק בתאגיד, בכל תחום - והם רבים - שבהם האינטרסים מתנגשים. 40 שנות שלטון קרוב לסיר הבשר הולידו בדיוק את הרפיסות המבוהלת הצפויה ממי שחרד שמא יילקח ממנו השלל.
נתניהו וכחלון. שר האוצר בתפקיד המדרגה לראש הממשלה צילום: אוליבייה פיטוסי
וצריך להפנות אצבע מבואסת - אפילו כבר לא מאשימה - אל האופוזיציה העלובה, אין מילה אחרת להגדיר אותה. הממשלה שוב ושוב מרימה להנחתות שמאפשרות בקלות לקבץ את המתנגדים ולהעיר רוח קרב, אבל ראשי האופוזיציה מפחדים אפילו להרים את המחבט. השרים פורקים עול, פורצים עוד גבול ועוד מוסכמה, מפרקים להנאתם עוד אבן במבנה הדמוקרטי השברירי, מהעליון ועד תחתוני חוק ההסדרה, ובוז׳י ולפיד ממשיכים לדמום, חולמים שתורם יגיע ולא מבינים את גודל השעה.
וצריך להפנות אצבע גם לנפתלי בנט, איש המודרנה והחמש יחידות, ולשרת המשפטים שרוממות החוק בגרונה. אין כל משמעות למצוינות מדעית או לסעיפי חוק, במדינה שהשלטון בה עושה ככל העולה על רוחו. וצריך לזכור שיבוא היום, בנט ושקד, שבו גם אתם תהיו חשודים בעיני הקיסר - זה שעכשיו או זה שאחריו - ימניים ככל שתהיו. באין חוק או מעצור, התאגיד שלכם יהיה הבא שהוא יסגור.
